חברת אשלג ארץ-ישראלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמר הירדני (שיחה | תרומות) |
תמר הירדני (שיחה | תרומות) |
||
שורה 71:
חברת האשלג הארץ ישראלית הוקמה באוקטובר [[1929]] על ידי משה נובומייסקי ולאחר אישור הזיכיון ב-11 בינואר 1930 על ידי ממשלת אנגליה, החלו שנתיים ניסיוניות של הפקת [[אשלג]] במפעל הצפוני ושליחתו לאנגליה.
בתחילת 1929 רכשה חברת האשלג את ספינותיה הראשונות, החל בספינות מפרש וגמור בספינות-מנוע. חלקי הספינות הובאו מאנגליה ומחופי ארץ-ישראל והורכבו על שפת ים המלח. הללו שימשו בעיקר לחקירת הים ולהכשרת הדרכים להקמת המפעל הדרומי של החברה. עם יסוד המפעל הדרומי בשנת 1934 גברה התנועה בים, תחילה על ידי הובלת חומרי בניה, מכונות, פועלים ואספקה לעובדים, ואחר כך על ידי הובלת התוצרת מקצה הדרומי לקצה הצפוני. סירות המנוע להובלת העובדים ולגרירת סירות המשא כונו בשמות : "התקוה", "גברת לוט", "יתומה", "מצדה", ו"מכוור". בשנת 1941 נבנתה והורדה לים הספינה הגדולה "צוער" שהיא בת 200
בשנים 1931 - [[1932]] החלה החברה לשווק אשלג ו[[ברום|ברומין]] שנוצרו במפעלה שבקצהו הצפוני של ים המלח. בעקבות ההבנה שהתנאים הטופוגרפיים בצפון ים המלח אינם מאפשרים התקנת בריכות על שטח נרחב, הוחלט על הקמת [[מפעל המלח בסדום]] באגנו הדרומי של ים המלח בשנת 1934, על מנת להגדיל את כושר הייצור.
|