דמי שביעית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיזוג הערות שוליים, החלפות (מסוימ, שוויונ), הסרת קישורים עודפים
Erel Segal (שיחה | תרומות)
הוספת משנה שביעית ז ג
 
שורה 1:
'''דמי שביעית''' הם כספים שהתקבלו ממכירת [[פירות שביעית]] - פירות שגדלו ב[[שנת השמיטה]]. לפי התורה, פירות שביעית נועדו לאכילה בלבד - אסור לשמר אותם או לסחור בהם למטרת רווח. מותראם למכוראדם כמותליקט קטנהפירות שלשביעית מן ההפקר לעצמו, ונותרו לו פירות שביעית- מותר לו למכור את העודף תמורת כסף, אולם בכסף שהתקבל יש לנהוג כבפירות שביעית עצמם, ולהשתמש בו לצורך קניית דברי-מאכל בלבד.
 
== מקורות בתורה ==
שורה 6:
{{ציטוט|וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ '''לָכֶם לְאָכְלָה''': לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ, וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ.|{{תנ"ך|ויקרא|כה|ו}}}}
 
היבול הצומח בארץ ישראל בשנה השביעית נועד לאכילה באופן שוויוני על-ידי כל תושבי הארץ. כדי למנוע מצב שאדם אחד לוקח הרבה פירות לעצמו, נקבע שמותר להשתמש בפירות לאכילה בלבד, ושאסור לשמור פירות שביעית ברשותו לאחר שהפירות כלו מן השדה (ראו [[ביעור פירות שביעית]]). אולם, אדםלפעמים יכלאנשים לעקוףלקטו איסוריםפירות אלהמן בכךהשדה שהיהלאכילה, לוקחונשאר הרבהלהם עודף. כדי למנוע בזבוז פירות, לעצמונקבע ומוכרשמותר אותםלמכור את הפירות העודפים תמורת כסף;: דבר{{ציטוטון|לקח לעצמו והותיר - מותר למכרן|{{ויקיטקסט|משנה שביעית ז ג}}}}. אולם היתר זה היהעלול להיות מנוצל לרעה לעשיית רווחים מפירות שביעית, דבר פוגעהפוגע בעקרון החלוקה השוויונית של המאכל. לפיכך נקבע, שהכספים שהתקבלו תמורת פירות שביעית כפופים לאותם דינים כמו הפירות עצמם: יש להשתמש בהם לקניית דברי מאכל בלבד, ואסור לשמור אותם ברשותו לאחר שהפירות כלו מן השדה. כספים אלו נקראים '''דמי שביעית'''. וכך הסביר ה[[ריטב"א]] את הפסוק: {{ציטוטון|התורה אמרה '''לאכלה''' - ולא לסחורה. פירוש, לאכלן בפני עצמן, או למכרן ולקנות בהן דברים הנאכלין, שיכולין להתבער בזמן הביעור, שבאלו קדושת שביעית תופסת; אבל לא דבר שאינו נאכל אלא שניתן לסחורה, כגון בהמה טמאה ועבדים ובגדים ושאר מטלטלין דעלמא.|חידושי ה[[ריטב"א]] על עבודה זרה סב א}}.
 
רמז נוסף לדין זה הוא: