השמדה הדדית מובטחת – הבדלי גרסאות

 
===לאחר המלחמה הקרה===
[[נפילת ברית המועצות]] הפחיתה את המתיחות בין רוסיה וארצות הברית וכן בין ארצות הברית ו[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. הממשל בראשות [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]] הדיר עצמו ביוני [[2002]] מאמנת הטילים האנטי בליסטיים (ABM TREATY). הדבר נעשה בנימוק שמערכות ההגנה מיועדות להגן מפני מדינות גרעיניות "סוררות" כמו [[קוריאה הצפונית]] ולא מפני רוסיה. חשוב להבין{{הבהרה|למה?}} גם כי יכולת טילי הקרקע-אוויר מוגבלת ביותר ולא יעילה גם כנגד טילים בין יבשתיים (ICBM) שטסים מהר וגבוה הרבה יותר מטילים שהם קצרי טווח באופן יחסי (עד 3000 ק"מ בקירוב).
 
בעוד יחסי שתי המדינות השתפרו והאפשרות לעימות גרעיני נראית רחוקה, הדעיכה ביכולת הגרעינית של רוסיה לאחר המלחמה הקרה השפיעה על התוקף של דוקטרינת "השמדה הדדית מובטחת". ב-2006 הועלו טענות שביכולתה של ארצות הברית לבצע התקפה גרעינית ראשונה כלפי רוסיה ולהשמיד כל בסיס מפציצים, צוללות וטילים. הדבר נבע מירידה ברמת האחזקה של מתקני הגרעין הרוסיים. עם זאת, חשוב לציין כי לרוסיה מעל ל-10,000 ראשי קרב גרעיניים ולא צריך יותר מכמה מהם כדי להסב נזק בלתי נתפסכבד לכל מדינה שהיא. על כן המסקנות שהועלו עלשהיאכך כךשטענה שעידן דוקטרינת "השמדה הדדית מובטחת" בא אל קיצו ושארצות הברית נמצאת בתקופה של עליונות גרעינית{{הערה|1=Keir A. Lieber and Daryl G. Press ''The Rise of U.S. Nuclear Primacy,'' Foreign Affairs, March/April 2006, pp 42-55.}}, הן לכל היותראינה חלקיותבהכרח בלבדנכונה.
 
==ראו גם==