מבצע אל-אנפאל – הבדלי גרסאות

== הנצחה ==

לאור חשיבותו של מבצע אל-אנפאל בזיכרון הקולקטיבי הכורדי, ולאחר הצלחת [[מרידות 1991 בעיראק|המרד הכורדי ב-1991]] והיווצרות החבל הכורדי האוטונומי בצפון עיראק בעקבות כך, הפך בניין "אמנה סוראקה" (מילולית: הכלא האדום) שנבנה עם עליית סדאם חוסיין לשלטון ושימש כמרכז מעצר של הבעת', למוזיאון ואתר הנצחה כורדי.

 

== הכרה בינלאומית ==

לפרטים המלאים על אנפאל ועל השימוש ב[[נשק כימי]] לקח זמן להגיע ליתר העולם. 20 ניסיונות מוקדמים לחקור את השימוש בנשק כימי סוכלו במידה רבה על-ידי ממשלות [[עיראק]] ו[[טורקיה]]. בשטחי שתי המדינות חיו קהילות כורדיות שנאבקו למען שחרור לאומי, והמתקפות הכימיות היוו פתרון נוח להשתקתן. [[האו"ם]] התבקש על-ידי 13 מדינות לחקור את ההאשמות, אך סירובן של טורקיה ועיראק לציית לא איפשרו להמשיך גם בחקירות אלו. כיום מתנהל דיון לגבי כוונת השלטון מאחורי מבצע אל-אנפאל, ולגבי הגדרתו כרצח עם. יש הסבורים כי צעדי השלטון היו רק ניסיון להתגונן מתוך חשש להפסיד לאיראן תחת היווצרות ברית איראן-KDP- PUK{{הערה|Saeedpour, V. B. (1992). "Establishing State Motives for Genocide: Iraq and thekurds" In H Fein (Ed.), Genocide Watch,New Haven: Yale University Press, 1992. p.64 (Establishing State Motives).}} כך גם המשטר עצמו, כפי שהשתמע ממשפטו של [[סדאם חוסיין]] ב-[[2003]], הסביר כי מעשיו נועדו לשם התגוננות, ובוצעו נגד אוכלוסייה כורדית לוחמת, ונגד חיילים איראנים בלבד בעוד שאזרחים לא סומנו כמטרות.{{הערה|Oliver, M, . "Saddam co-defendants deny Anfal genocide". The Guardian, ., 22. August 2006 paragraph 4-6. Retrieved from: https://www.theguardian.com/world/2006/aug/22/iraq.markoliver}} את המתקפה על חלבג'ה הציג המשטר כמהלך שנועד לפגוע בחיילים האיראניים בלבד.{{הערה|1=Kelly, M. J. "The Tricky Nature of Proving Genocide against Saddam Hussein before the Iraqi Special Tribuna",. Cornell International Law Journal, 38(3), 2005, p.1008 Retrieved from: <https://scholarship.law.cornell.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1664&context=cilj>}} מנגד יש הסבורים לאור כל העדויות על אלימות מסיבית נגד אוכלוסייה אזרחית, שימוש נרחב בנשק כימי, והתנכלות לקבוצה זו, שלדבריהם נעשתה על רקע אתני, מוכיחה כי על אירועי אל-אנפאל להיות מוגדרים כ[[רצח עם]].{{הערה|'Establishing State Motives', p.69}} [[נורווגיה]],{{הערה|1=The Original, "Norwegian Government Recognizes Saddam Hussein's Genocide", 21 November 2013. Available At:

<https://web.archive.org/web/20161009113552/http://uk.gov.krd/articles/detail.aspx?lngnr=12&anr=36740>}} [[בריטניה]]{{הערה|1=The Original, " British Parliament Unanimously Recognizes Kurdish Genocide", 1 March 2013. Available At: