כור היתוך – הבדלי גרסאות

'''כור היתוך''' הוא ביטוי [[מטפורה|מטפורי]] לתהליך שינוי בו חברות הטרוגניות המורכבות מאנשים מרקעים תרבותיים, חברתיים, אתניים ודתיים שונים הופכות יותר הומוגניות על ידי חיים זה לצד זה ואימוץ מאפיינים תרבותיים שונים. תהליך זה מכונה גם "[[הטמעה תרבותית]]". מקור השימוש בביטוי "כור היתוך" כסמל להטמעה תרבותית הוא במחזה "כור ההיתוך" (The Melting Pot), אשר נכתב על ידי [[ישראל זנגוויל]] בשנת [[1908]], שבו מתואר סיפורו של צעיר יהודי שהיגר מ[[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] של ראשית [[המאה ה-20]] לאחר שמשפחתו נרצחה ב[[פרעות קישינב]], שם הוא מבקש להינשא לצעירה רוסייה שאינה יהודייה. בתחילת המחזה מכנה הצעיר את ארצות הברית "כור מצרף בו ניתכים כל גזעי אירופה". מחזה זה מתאר את ארצות הברית כמקום בו ניתכים כל הגזעים ובן דמותו תהיה של [[גזע (אדם)|הגזע]] החזק ביותר ושפתו תהיה השפה הטובה ביותר.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Israel Zangwill|שם=The Melting Pot|מו"ל=New York: The American Jewish Book Company|שנת הוצאה=1921}}}}

[[קובץ:TheMeltingpot1.jpg|ממוזער|שער המחזה "כור ההיתוך" מאת ישראל זנגוויל]]

{{ציטוט|תוכן=התקנו חוק חינוך-חובה כללי. חוק זה חל על ילדים בני 6-136–13. ואין ספק שבית-הספר היסודי הוא כור-המצרף הנאמן, אם כי אולי לא מספיק, של האומה. אבל יש רבבות נוער עולה שהם למעלה מגיל זה, ובית-הספר היסודי לא יגיע עדיהם. בגילים שבין 14 ו-18, כלומר בגיל שמעבר לבית-ספר חובה ולפני חובת שירות בצבא, יש כמאה אלף נערים ונערות. אולי רק כעשרים אלף מאלה לומדים בבתי-ספר תיכוניים ובתי-ספר מקצועיים; רבים משמונים אלף הנערים והנערות, לא קיבלו שום חינוך עברי או כללי, וגם בארץ הם נשארים ללא טיפול חינוכי, ונוער זה – הוא עתיד האומה. וזהו היעוד ההיסטורי הגדול של גדנ"ע: לחנך נוער זה, בין שזה נוער לומד, או נוער עובד או נוער הרחוב, המופקר לבטלה ולבערות ואולי גם לחיי-פשע, ולעשותו מנוֹף מרכזי לתמורה המוסרית, התרבותית, החברתית, שיש לחולל ביישוב מנומר ורב-קרעים, על-מנת לצרפו ולמזגו ליחידה היסטורית, יחידת רצון ושאיפה לשון וכוח ויצר ומאוויי יצירה, כלומר – להופכו לעם.}}