ג'ונתן אדוארדס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:סופר פרויקט גוטנברג בקישורים חיצוניים (תג) |
קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 14:
==חייו הבוגרים==
בין [[1722]] עד [[1723]] היה למשך שמונה חודשים כומר מחליף בכנסייה ה[[פרסבטריאניזם|פרסביטריאנית]] הקטנה בעיר [[ניו יורק]]. הכנסייה הזמינה אותו להישאר אך הוא החליט לסרב. לאחר שלמד חודשיים בביתו, היה [[מורה פרטי]] בייל בשנים [[1724]] עד [[1726]], וקנה לעצמו שם של מורה מצוין.
ב-[[15 בפברואר]] [[1727]] הוא הוסמך ככומר של [[נורת'המפטון]] וכעוזרו של סבו סולומון סודארד. הוא היה כומר לומד, ונהג ללמוד שלוש עשרה שעות מדי יום ביומו, באותה שנה הוא נשא לאישה את שרה פיירפונט. באותו הזמן היא הייתה בת שבע עשרה ובתו של [[ג'יימס פיירפונט]] ([[1714]]-[[1659]]), המייסד של ייל ודרך אמה, נינתה של [[תומאס הוקר]]. בשל אדיקותה הדתית ואהבת אלוהים שלה והאמונה באהבתו האישית של אלוהים כלפיה, אדוארדס התוודע אליה בהיותה בת שלוש עשרה וכתב על כך בהתלהבות רוחנית. היא הייתה עליזה ומבריקה, [[עקרת בית]] פרקטית, אישה למופת ואם לתריסר ילדים.
שורה 20:
סולומון סטודארד מת ב-[[1 בפברואר]] [[1729]], בהותירו עבור נכדו את המשימה הקשה של הניהול העצמאי של אחת הקהילות הגדולות והעשירות ביותר בקולוניה, קהילה הגאה במוסר שלה, בתרבותה ובמוניטין שיצאו לה. אדוארדס היה מחוללה של תחייה דתית נרחבת בנורתהמפטון בשנים [[1735]]-[[1734]]. הדבר הביא לו יוקרה רבה בתנועה הפרוסטנטית האוונגליסטית גם באירופה, שם כתביו היו פופולריים מאוד.
לאחר שורת ויכוחים מרים בדבר מי רשאי להיות חבר בקהילה הקדושה הודח אדוארדס בשנת [[1750]]. הוא יצא לגלות ביישוב סטוקרבריז', שם עסק בניצור אינדיאנים וכתב סדרת חיבורים חשובים.
בשנת [[1758]] נכנס אדוארדס לתפקידו כנשיא הקולג' של [[ניו ג'רזי]], לימים [[אוניברסיטת פרינסטון]], אך שבועיים לאחר שנכנס לתפקידו נפטר מ[[אבעבועות רוח]] ב-[[28 במרץ]] [[1758]].
==משנתו התאולוגית==
ביקורתו על ערכי תנועת ההשכלה תרמה רבות לעיצוב זהות פרוטסטנטית יחידה במינה בקולוניות האנגליות באמריקה ולימים ב[[ארצות הברית]]. חיבוריו בהם יצא כנגד תורת "החוש המוסרי" של ההשכלה הפרוטסטנטית שהפרידה בין דת למוסר נודעה להם חשיבות לא רק באמריקה הבריטית, אלא גם באירופה: ב[[אנגליה]], [[סקוטלנד]], [[גרמניה]] ו[[מזרח אירופה]]. רעיונותיו אומצו והופצו על ידי אסכולת "התאולוגיה של ניו אינגלנד".
בארצות הברית אדוארדס מוכר כמחברה של הדרשה המפורסמת והמפחידה ביותר בספרות האמריקנית "חוטאים בידי אלוהים זועם" (Sinners in the Hands of an Angry God). וכיוצר מסורת התחיה הדתית בתנועה הפרוטסטנטית באמריקה, שם הוא התוודע לרעיונות המהפכה המדעית ותנועות ההשכלה. לכל אורך הגותו הוא מנהל שיח עם שתי התנועות הללו ויוצא כנגדן. בבסיס התנועות ניצבה הנטייה לצמצם את בלעדיותו של האל ביחס לבריאה, השגחה וגאולה, ובמקום זאת להדגיש את יכולתו של המין האנושי ותבונתו לעצב את חיי האדם עלי אדמות.
בשנות העשרים של המאה השמונה עשרה כתב אדוארדס חיבורים מדעיים חשובים בפילוסופיה של הטבע (Natural Philiosphy) שבהם תקף את עקרונות [[הפילוסופיה המכניסטית]]. בבסיס פילוסופיה זו עומדת ההנחה כי ניתן לתאר את כל תופעות הטבע במונחי המכניקה של חומר ותנועה. הפילוסופיה המכניסטית הייתה לאופן החשיבה הבולט ביותר של המהפכה המדעית. אדוארדס סבר כי כל העולם הפיזיקלי מכוון לתועלתו של העולם הרוחני ונתון למרותו של האל היוצק אותו לתועלת הנוצרים.
שורה 44:
==ביבליוגרפיה==
* [[יהושע אריאלי|אריאלי, יהושע]].''' היסטוריה ופוליטיקה'''. תל אביב, 1992.
* זכאי, אביהו. '''דת ואתיקה בראשית העת החדשה: ג'ונתן אדוארדס והיווצרות המרחב הפרוטסטנטי באמריקה'''. [[זמנים]] עמ'
<div style="direction: ltr;">
* Parkes, henry Bamford. '''Jonathan Edwards, the Fiery Puritan.''' New York: Minton, Balch & Company, 1930
| |||