מבצע אל-אנפאל – הבדלי גרסאות

נוספו 37 בתים ,  לפני 3 חודשים
מ
ניסוח
(תיקון תמונה)
מ (ניסוח)
 
== הגורמים למבצע ==
זה שנים התנהל בין [[איראן]] ל[[עיראק]] סכסוך על חלוקת משאבי הטבע והגבולות החוצצים ביניהן. סכסכוך זה ביסס את התמיכה והחסות האיראנית במורדים הכורדים בעיראק. בשנת [[1975]] הסתיים הסכסוך משחתמו שתי המדינות על הסכם שלום. אחד התנאים שהציבה עיראק לחתימת ההסכם היה התחייבות איראנית לסיום התמיכה בכורדים. ואכן כך היה: בתוך 48 שעות מרגע חתימת ההסכם, חזרה בה איראן בהצהרה פומבית מהתמיכה בכורדים, דבר שהותיר את האחרונים מוחלשים וחסרי חסות.{{הערה|Kerim Yildiz, "The Kurds in Iraq: past, present and future", Pluto : Kurdish Human Rights Project,2007. pp.23-24 ('The Kurds in Iraq')}} באותה השנה, קמה ב[[דמשק]] מפלגה כורדית חדשה – PUK ([[האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן]]), שהיוותה בתחילת דרכה איום אסטרטגי עבור מפלגת ה-KDP ([[המפלגה הדמוקרטית הכורדית]]) הוותיקה בניסיונה ליצור מכנה משותף כורדי רחב. מלחמת איראן-עיראק ב-1980 זימנה שינוי ביחסים בין השתיים, כאשר כחלק מחיפוש אחר תמיכה מגורמים חיצוניים, כרתה ה-PUK ברית עם איראן, וזו הצליחה לתווך בינה לבין ה-KDP. עבור הממשל העיראקי ניצחון איראני במלחמה נתפס כאיום קיומי. לפיכך נצטייר גידול האוכלוסין הכורדי, כמו גם היתכנותה של ברית משולשת PUK-KDP-איראן כאיום מרכזי, וכורדיסטן העיראקית נתפסה כ"עקב אכילס" של ההגנה הצבאית.{{הערה|'The 1988 Anfal Campaign', P3}} הממשל גיבש מהלך נגד בדמות "מבצע טיהור". המבצע נועד לנקות את עיראק מאוכלוסיה כורדית ולהמשיך את תהליך השיערוב שהחל המשטר בשנות ה-70, ובמסגרתו שונעה אוכלוסיה ערבית לאזורים עשירים במשאבי טבע, ונבנו שכונות מגורים ערביות ע"יעל-ידי המשטר. ב-29 במרץ [[1987]] פרסם סדאם חוסיין את צו 160 של מועצת הפיקוד המהפכנית, שהורה על מינוי בן דודו, עלי חסן אל-מג'יד, למפקד הלשכה הצפונית של הבעת', והפקיד בידיו את הובלת מבצע הטיהור.{{הערה|'The Kurds in Iraq', p.25.}}
 
== אסטרטגיית הלחימה ==
אסטרטגיית הלחימה שגובשה ומומשה במהרה, נועדה למלא אחר מטרות הממשל בדבר דיכוי המורדים ורוח המרד הכורדית, כמו גם להמשיך את תהליך השיערוב שהחל המשטר בשנות ה-70. תהליך זה כלל פינוי תושבים כורדים שחיו באזורים עשירי במשאבי טבע, כמו למשל ח'אנקין או [[כירכוכ]] לעבר דרום המדינה, ושינוע של אוכלוסיה ערבית לאזורים אלו במקומם. זאת מתוך ניסיון ליצור חברה עיראקית הומוגנית, ללא כורדים.{{הערה|'Folkemord i Kurdistan', p.200}} גם במסע הדיכוי של [[1986]] פעל המשטר באופן דומה, כאשר האסטרטגיה שגובשה כללה שני היבטים מרכזיים: זריעת הרס באזורי אספקת המזון והמחסה של תושבי הצפון הכורדים, במטרה להפוך את כפריהם לכאלה שאינם ראויים למחיה או מאפשרים אותה. וכן, פגיעה במורדים הכורדים ובמשפחותיהם.
עד הקיץ של 1987 הצליחו כוחות הבעת' להחריב את מרבית הכפרים ששכנו בשפלה, ליד דרכים מרכזיות וסביב עיירות בשליטת הממשל. עם זאת, הם עדיין התקשו בהגעה לכפרים שבעמקים הגבוהים יותר, ולפיכך הכריז הממשל על אזורים אלו כ"אסורים", ומנע כל כניסה ויציאה מהם ואליהם. מטרת הכרזה זו הייתה הרעבת תושבי הכפרים, כמו גם אילוצם לעזוב את השטח בשל ההתקפות האוויריות שהתרחשו על בסיס יומיומי. אולם, פעולות אלו כשלו בהשגת מטרתן והאוכלוסייה המקומית למדה להתאים את אופי מחייתה לתנאים החדשים – לחיות הרחק מבתיה, לעבוד את האדמה ביום ולישון במערות בלילה.
לאור זאת, ניסה הממשל לנקוט באפיק פעולה נוסף, ובאוקטובר 1987 נערך מפקד אוכלוסין בעיראק. הצו הממשלתי קבע כי כורדים שלא ייקחו חלק במפקד לא יהיו עוד אזרחים עיראקים. עבור אלה שעדיין חיו באזורים "האסורים" הדרך היחידה להשתתף במפקד הייתה לרשום את עצמם ב"מוג'מעאת", מעין מחנות עקורים או עיירות שיתופיות שבהן שוכנו אלה שהורחקו מכפריהם במהלך מבצעי הרס קודמים.{{הערה|'The 1988 Anfal Campaign', p.3}} פגיעה במורדים ובמשפחותיהם התקיימה באמצעות לוחמת גרילה בכפרים ומתקפות נרחבות של [[ארטילריה]] ו[[נשק כימי]] שהתעצמו עם התפתחות המערכה. החומרים הכימיים, ביניהם [[גז חרדל]] ו[[גז עצבים]], הושלכו באמצעות פצצות ממטוסים ומסוקים של חיל האוויר העיראקי והוביל להריגתם של כורדים רבים.{{הערה|Folkemord i Kurdistan', p.196.'}} לאחר הריגת התושבים נבזזו הכפרים ונהרסו על-ידי כוחות הצבא ועל-ידי הג'חש; יחידות כורדים שהוקמו על -ידי המשטר העיראקי בשנות ה-40 במהלך מרד [[מסעוד בארזאני|בארזאני]], ועם השנים הפכו למשתפי פעולה עיקריים עם המשטר בפעולותיו נגד האוכלוסיה הכורדית. במהלך מבצע אל-אנפאל שיחקו הג'חש תפקיד כפול בלחימה; מחד, הובילו את הממשל לכפרים כורדיים חדשים וסיפקו לו אמל"ח, כך יכלו להתחמק מלחימה בחזית המלחמה מול איראן, וכן זכו בשלל האוכלוסיה שנרצחה. מנגד היו ג'וחוש שהפסיקו את שיתוף הפעולה עם הבעת', לקחו חלק במאבק נגד המשטר וסייעו בהצלת חיי כורדים רבים. התושבים ששרדו חיפשו מחסה וסיוע, אולם המשטר לא פסח גם עליהם; הם חולקו לקבוצות לפי גיל ומין, ועוכבו בבית מעצר של [[הביטחון הכללי העיראקי|מנהלת הביטחון הכללי]]. הגברים נלקחו במשאיות, ומאז הוגדרו כנעדרים וככל הנראה הוצאו להורג. נשים וילדים ששרדו הושלכו על גדות נהר, והושארו לנפשן. פעולות אלו יבססו עצמן כדפוס נפוץ במהלך השנה שלאחר מכן. בסך הכל הרסו הכוחות שפעלו תחת אל-מג'יד 703 כפרים במהלך שנת 1987, ו-4000 לערך במהלך המבצע כולו. תושבי הכפרים עברו לאזורים בשליטת ה[[פשמרגה]] או הועברו למתחמים ממשלתיים בצפון עיראק ובמרכזה.{{הערה|'The Kurds in Iraq', p.26.}} המעבר לאזורים בשליטת פשמרגה אפשר למשטר לתרץ את צעדיו מאוחר יותר, כניסיון להתגונן מפני היווצרות בסיס לגיוס כורדים נוספים לפשמרגה.{{הערה|Istebrak Khlid Abid, "The Al-Anfal Campaign; Genocide or Politicide?", The Arctic University of Norway, 2019. P.29 ('Genocide or Politicide?')}}
התושבים ששרדו חיפשו מחסה וסיוע, אולם המשטר לא פסח גם עליהם; הם חולקו לקבוצות לפי גיל ומין, ועוכבו בבית מעצר של [[הביטחון הכללי העיראקי|מנהלת הביטחון הכללי]]. הגברים נלקחו במשאיות, ומאז הוגדרו כנעדרים וככל הנראה הוצאו להורג. נשים וילדים ששרדו הושלכו על גדות נהר, והושארו לנפשן. פעולות אלו יבססו עצמן כדפוס נפוץ במהלך השנה שלאחר מכן. בסך הכל הרסו הכוחות שפעלו תחת אל-מג'יד 703 כפרים במהלך שנת 1987, ו-4000 לערך במהלך המבצע כולו. תושבי הכפרים עברו לאזורים בשליטת ה[[פשמרגה]] או הועברו למתחמים ממשלתיים בצפון עיראק ובמרכזה.{{הערה|'The Kurds in Iraq', p.26.}} המעבר לאזורים בשליטת פשמרגה אפשר למשטר לתרץ את צעדיו מאוחר יותר, כניסיון להתגונן מפני היווצרות בסיס לגיוס כורדים נוספים לפשמרגה.{{הערה|Istebrak Khlid Abid, "The Al-Anfal Campaign; Genocide or Politicide?", The Arctic University of Norway, 2019. P.29 ('Genocide or Politicide?')}}
 
== שלבי המבצע ==
==== השלב הראשון ====
[[קובץ:Family Graves for Victims of 1988 Chemical Attack - Halabja - Kurdistan - Iraq.jpg|ממוזער|קברי קורבנות המתקפה הכימית בחלבג'ה בבית הקברות בעיירה]]
הפגיעות באביב 1988: הפעם הראשונה שהמונח "אנפאל" היה בשימוש רשמי על -ידי הצבא העיראקי ועל -ידי מפלגת הבעת' היה במהלך המערכה הצבאית שהחלה ב-[[23 בפברואר]] [[1988]]. המערכה כללה מתקפה על כפרי עמק ג'לפי בהרי דרום-מזרח כורדיסטן העיראקית, שהיו מעוזים חשובים של [[האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן|PUK]].{{הערה|Genocide or Politicide?', p.30.'}} האזור הוגדר כ"שטח אסור" על -ידי ממשלת עיראק ותושביו היו רגילים להפצצה קבועה הן על -ידי כוחות רגליים והן על -ידי ארטילריה. מפלגת הבעת' הפעילה כוחות קרקעיים, חיל אוויר, את משמר הרפובליקה וכלי נשק כימיים כדי להטיל מצור על הכפרים. דבר זה הוביל לתנועת פליטים לאזור [[סולימאניה]] ולאיראן, ולמותם של מאות פשמרגה ואזרחים.{{הערה|'The Kurds in Iraq', pp.27-28.}}
המתקפה על חלבג'ה:
זמן קצר לאחר מכן תקפו חיילים עיראקים את העיירה [[חלבג'ה]] בנשק כימי. חלבג'ה היא עיירה הקרובה לגבול איראן וזמן רב הייתה מעוז של פשמרגה של PUK. הכוחות העיראקיים שמו להם את האיזור כמטרה ב-87', כאשר הלחימה ביטאה בעיניהם מעין נקמה על תמיכת אזרחי האזור בפשמרגה. חשיבותו האסטרטגית של האזור התבססה בעיקר על קרבתו לאגם דרבנדיח'אן, שהיה מקור משמעותי לאספקת המים ל[[בגדאד]]. ב-[[13 במרץ]] ניסו האיראנים לכבוש את האזור, ואילו ב-[[16 במרץ]] פתח המשטר העיראקי גם הוא בתקיפות אוויריות והפצצות כימיות במטרה להשיג את השליטה באזור. בין 4000-7000 קורבנות נהרגו במהלך התקיפה על חלבג'ה. [[ארגוני זכויות האדם]] מחזיקים בשמות של כ- 3,200 הרוגים נכון להיום.{{הערה|'Folkemord I Kurdistan', p.196.}} הניצולים העוברו ל[[איראן]], שם טופלו בזריקות [[אטרופין]]. חלבג'ה הושארה תחת שליטה איראנית דה פקטו, ונלקחה על-ידי העיראקים רק בשלבים מאוחרים יותר של המבצע.{{הערה|'Folkemord I Kurdistan', p.196.}} חשיבות ההפצצה בחלבג'ה טמונה בין היתר בכך שמשכה את תשומת הלב הבינלאומית ואת הסיקור התקשורתי אל אזור האסון. מתקפה זו נתפסה כמהלך חריג במבצע, שכן , היא הייתה המתקפה הכימית ההרסנית ביותר עד אז, נתקיימה במהלכה פגיעה מאסיבית באוכלוסייה אזרחית ונזרע הרס רב כל כך, עד כי יש הטוענים שהיא עשויה להיחשב כ[[פשע נגד האנושות]].{{הערה|Jones, A., "Genocide: A Comprehensive Introduction" (2nd Edition). Routledge, London, 2011. Last paragraph}} נוסף על כך היא כוונה לעיר. במקור, התמקדו תכניות אל-אנפאל בפגיעה באוכלוסייה הכפרית, מה שלא תאם את ההפצצה בחלבג'ה.{{הערה|The Kurds in Iraq', pp.27-28.'}} לאור האמור, יש הסבורים כי ההתייחסות למתקפה על חלבג'ה צריכה להיעשות בנפרד מההתייחסות ליתר המבצע, כפעולה עצמאית.
 
==== השלבים החמישי-השביעי ====
התקיימו בין ה-[[15 במאי]] לבין ה-[[16 באוגוסט]] 1988 והתמקדו באזור הרי ראוואנדוז, שקלאווה ובעמק באליסאן, שבאותה תקופה היו מאוכלסים בדלילות יחסית. לפיכך מטרתו המרכזית של המשטר לא הייתה לשנע אזרחים למחנות, אלא דווקא לדחוק ב[[פשמרגה]] להגיע לחלקו הצפוני של האזור, שם יהיו לוחמים בשליטת הצבא הממשלתי, וכך האזור יתרוקן לחלוטין. ראוי לציין שהדלילות ביישוב הכורדי באזור נבעה בין היתר מצעדים שנקט המשטר נגד כורדים באזור עוד בטרם [[1980]], כחלק מתהליך השערוב.{{הערה|'Folkemord I Kurdistan', p.198.}} התמיכה שקיבלו הפשמרגה מהאוכלוסייה מהקומית חיזקה את מעמדם והם לא היו מוטרדים לגבי ביטחון האזרחים כמו בשלבים שקדמו לכך. לאור הלחימה הכורדית העיקשת באזורים אלו התקשה המשטר בתקיפה ובהשגת שליטה מחודשת עליהם, והוא נאלץ לתקוף פעמיים לפני שנראו תוצאות בשטח. זו הסיבה שחלק זה בלחימה נתפס כשני שלבים נפרדים- שישי ושביעי. האיראנים ביקשו לסיים את המלחמה, אולם זה נגד את בריתם עם ה-KDP וה-PUK לפיה אין על צד אחד לעצור את הלחימה מבלי הסכמה של האחרים.{{הערה|'Folkemord I Kurdistan', pp.198-199.}}
 
==== השלב השמיני ====
 
== תוצאות המבצע ==
במהלך המבצע הותקפו ונהרסו 4000 כפרים כורדים לערך, כ-100,000 אזרחים כורדים מוגדרים עד היום כנעדרים ובין 150,000-200,000 כורדים נהרגו.{{הערה|'Folkemord I Kurdistan', pp.194-195.}} הגזים הרעילים בהם נעשה שימוש ביניהם גז חרדל, [[גז עצבים]] מסוג GB טבון או [[סארין]], הוסיפו לפגוע בתנאי המחייה ובצאצאים הכורדים גם שנים לאחר מכן; ממחקר שערכה פרופסורפרופ' כריסטין גוסדן, גנטיקאית מאוניברסיטת ליברפול שחקרה את ההשפעות הביולוגיות של ההפצצה ב[[חלבג'ה]] עולה כי גם עשור לאחר האסון, נותרו בעיות נשימה, בעיות עיניים, [[מחלות עור]], בעיות נוירו-פסיכיאטריות, [[סרטן (מחלה)|סרטן]], הפרעות מולדות, אי פוריות, [[הפלה|הפלות]], ו[[לידה שקטה|לידות שקטות]], אצל הניצולים וצאצאיהם.{{הערה|Testimony of Dr Christine M. Gosden before the Senate Judiciary Subcommittee on Technology, Terrorism and the Government, and the Senate Select Committee on Intelligence, 22 April 1998, available at : www.senate.gov/~judiciary/oldsite/gosden.htm}}
 
== שם המבצע ==
מקורו של שם הקוד שניתן למבצע על-ידי ממשלת הבעת'- "אל-אנפאל", מקורו בסורה השמינית בקוראן, [[סורת אל-אנפאל|סורת "אל-אנפאל"]] (מילולית: השלל), העוסקת בדיני חלוקת השלל לאחר [[קרב בדר]] ב-624. הפרק הקוראני מסביר כי מוסלמים יכולים לקחת נכסים וטובין של כופרים, לאחר רציחתם. בכך, השם שנבחר למעשה נותן מעין משנה תוקף מוסרי-חוקי לצעדים שננקטו נגד הכורדים כמו גם ללקיחת שללם על-ידי הממשל במהלך המבצע.
 
== הנצחה ==
== הכרה בינלאומית ==
[[קובץ:السليمانية....امنيه سوراكيه.jpg|ממוזער|אתר ההנצחה, מוזיאון "אמנה סוראקה"]]
לפרטים המלאים על מבצע אל-אנפאל ועל השימוש ב[[נשק כימי]] לקח זמן להגיע ליתר העולם. 20עשרים ניסיונות מוקדמים לחקור את השימוש בנשק כימי סוכלו במידה רבה על-ידי ממשלות [[עיראק]] ו[[טורקיה]]. בשטחי שתי המדינות חיו קהילות כורדיות שנאבקו למען שחרור לאומי, והמתקפות הכימיות היוו פתרון נוח להשתקתן. [[האו"ם]] התבקש על-ידי 13 מדינות לחקור את ההאשמות, אך סירובן של טורקיה ועיראק לציית לא איפשרו להמשיך גם בחקירות אלו. כיום מתנהל דיון לגבי כוונת השלטון מאחורי מבצע אל-אנפאל, ולגבי הגדרתו כרצח עם. יש הסבורים כי צעדי השלטון היו רק ניסיון להתגונן מתוך חשש להפסיד לאיראן תחת היווצרות ברית איראן-KDP- PUK{{הערה|Saeedpour, V. B. (1992). "Establishing State Motives for Genocide: Iraq and thekurds" In H Fein (Ed.), Genocide Watch,New Haven: Yale University Press, 1992. p.64 (Establishing State Motives).}} כך גם המשטר עצמו, כפי שהשתמע ממשפטו של [[סדאם חוסיין]] ב-[[2003]], הסביר כי מעשיו נועדו לשם התגוננות, ובוצעו נגד אוכלוסייה כורדית לוחמת, ונגד חיילים איראנים בלבד בעוד שאזרחים לא סומנו כמטרות.{{הערה|Oliver, M, . "Saddam co-defendants deny Anfal genocide". The Guardian, ., 22. August 2006 paragraph 4-6. Retrieved from: https://www.theguardian.com/world/2006/aug/22/iraq.markoliver}} את המתקפה על חלבג'ה הציג המשטר כמהלך שנועד לפגוע בחיילים האיראניים בלבד.{{הערה|1=Kelly, M. J. "The Tricky Nature of Proving Genocide against Saddam Hussein before the Iraqi Special Tribuna",. Cornell International Law Journal, 38(3), 2005, p.1008 Retrieved from: <https://scholarship.law.cornell.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1664&context=cilj>}} מנגד יש הסבורים לאור כל העדויות על אלימות מסיבית נגד אוכלוסייה אזרחית, שימוש נרחב בנשק כימי, והתנכלות לקבוצה זו, שלדבריהם נעשתה על רקע אתני, מוכיחה כי על אירועי אל-אנפאל להיות מוגדרים כ[[רצח עם]].{{הערה|'Establishing State Motives', p.69}} [[נורווגיה]],{{הערה|1=The Original, "Norwegian Government Recognizes Saddam Hussein's Genocide", 21 November 2013. Available At:
<https://web.archive.org/web/20161009113552/http://uk.gov.krd/articles/detail.aspx?lngnr=12&anr=36740>}} [[בריטניה]]{{הערה|1=The Original, " British Parliament Unanimously Recognizes Kurdish Genocide", 1 March 2013. Available At:
https://web.archive.org/web/20160304102804/http://cabinet.gov.krd/a/d.aspx?l=12&a=46796>>}} ו[[דרום קוריאה]]{{הערה|1=The Original, "South Korea Recognizes Kurdish Genocide", 31 August 2013. Available At:
376

עריכות