גיחון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה |
|||
שורה 22:
הגיחון הוא מעיין חשוב ביותר ב[[עיר]] [[ירושלים]], וכנראה היה מהגורמים הראשיים לייסוד יישוב במעלה הגבעה המתרוממת מעליו - הגרעין של ירושלים הקדומה. ספיקתו של המעין היא כ-600,000 מ"ק לשנה בממוצע רב שנתי, מהגדולים במעיינות [[הרי יהודה]].
המעיין נקרא בשם 'גיחון' כנראה בשל היותו [[מעיין פועם]], כלומר שמימיו מגיחים בפעימות וגיחות קצובות. הסיבה לכך היא מבנה [[אגן ניקוז|אגן הניקוז]] התת-קרקעי שלו, המורכב מכיסי מים, המתמלאים עד גדותיהם מחלחול, ואז "נשפכים" אל פתח הנביעה. התיעוד האחרון של פעימות המעיין מובא אצל [[לואי-איג ונסאן|לואי ונסאן]] בשנת [[1909]], שכתב כי המעיין פועם למשך כ-15 דקות כל שעתיים - שלוש. כיום המעין הפסיק לפעום, כנראה בעקבות הפעילות האורבנית באגן ההיקוות של המעיין, או בעקבות תזוזות
מפרשי ה[[תנ"ך]] כתבו ביאורים שונים לשם 'גיחון': על שם ה[[מעיים]] הנקראים גחון, כמו שכתוב בקללת הנחש (בראשית ג יד) {{ציטוטון|על גחונך תלך}}, כן מימיו של מעיין הגיחון זורמים בניקבה צרה ונמוכה, והאדם ההולך שם צריך לגחון ולכופף את עצמו {{דרוש מקור}}; על שם שסתמו את פתחו הראשי ומשכו והוציאו את המעיין בחריצים קטנים מתחת לעיר ירושלים, ומשיכה זו נקראת גיחון כמ"ש (תהילים כב י) {{ציטוטון|גחי מבטן}} על התינוק שמגיח ויוצא מבטן אימו{{דרוש מקור}}, וגם גיחון ממנו יוצאים פלגים רבים להשקות את גינות ירושלים{{הערה|פירוש ה[[רד"ק]], בראשית ב, י"ג}}; או על שם נהר הגיחון המוזכר ב[[חומש בראשית]] כנהר גדול והומה, ועל שם הרעש נקרא גיחון כמו שנאמר (שמות כא כח) {{ציטוטון|כי יגח שור}} שפירושו כאשר השור גועה ונוגח{{הערה|רש"י}}.
| |||