גיחון

מעיין בירושלים

מעיין הגִיחוֹןערבית:عين أم الدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג') הנקרא גם מעיין השילוח, הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מטר מעל פני הים.

מעיין הגיחון
מעיין הגיחון רוברטס.jpg
מעיין הגיחון באיור של דייוויד רוברטס
שם נוסף עין אום א-דרג'
מיקום המעיין
מדינה ישראל
מחוז ירושלים
אזור ירושלים
קואורדינטות 31°46′23″N 35°14′11″E / 31.77291944°N 35.23638333°E / 31.77291944; 35.23638333
גובה 636 מ'
נתוני המעיין
סוג זרימה מעיין איתן
סוג נביעה מעיין קארסטי
ספיקה ממוצעת כ-600,000 מ"ק בשנה
אגן ניקוז אפיק נחל קדרון
גישה למעיין
נגישות לציבור פתוח
דרך גישה רגלית (תת-קרקעית)
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
גיחון
גיחון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הגיחון הוא מעיין חשוב ביותר בעיר ירושלים, וכנראה היה מהגורמים הראשיים לייסוד יישוב במעלה הגבעה המתרוממת מעליו - הגרעין של ירושלים הקדומה. ספיקתו של המעין היא כ-600,000 מ"ק לשנה בממוצע רב שנתי, מהגדולים במעיינות הרי יהודה.

המעיין נקרא בשם 'גיחון' כנראה בשל היותו מעיין פועם, כלומר שמימיו מגיחים בפעימות וגיחות קצובות. הסיבה לכך היא מבנה אגן הניקוז התת-קרקעי שלו, המורכב מכיסי מים, המתמלאים עד גדותיהם מחלחול, ואז "נשפכים" אל פתח הנביעה. התיעוד האחרון של פעימות המעיין מובא אצל לואי ונסאן בשנת 1909, שכתב כי המעיין פועם למשך כ-15 דקות כל שעתיים - שלוש. כיום המעין הפסיק לפעום, כנראה בעקבות הפעילות האורבנית באגן ההיקוות של המעיין, או בעקבות תזוזות גאולוגיות ששינו את מבנה אגן הניקוז שלו. על פי מפרשי התנ"ך ישנם כמה ביאורים ל'גיחון' : א' : המעיים נקראים גחון וכמו שכתוב בקללת הנחש (בראשית ג יד) על גחונך תלך וכן מימיו של מעיין השילוח זורמים וזוחלים בניקבה צרה ונמוכה, והאדם ההולך שם צריך לגחון ולכופף את עצמו.

ב' : הגיחון בתחילתו היה נהר גדול ומימיו שוצפים עד שחזקיהו המלך סתם את הפתח הראשי שלו ובמקום זה משך והוציא את המעיין בחריצים קטנים מתחת לעיר ירושלים, ומשיכה זו נקראת גיחון כמ"ש בתהילים כב י 'גחי מבטן' על התינוק שמגיח ויוצא מבטן אימו. וביאר הרד"ק בבראשית ב יג שהשילוח הוא גיחון שממנו יוצאים פלגים רבים להשקות את גינות ירושלים.

ביאור ג' על פי רש"י : הגיחון שמוזכר בבראשית כנהר שיוצא מגן הוא נהר גדול והומה ועל שם הרעש נקרא גיחון כמו שנאמר (שמות כא כח) כי יגח שור שפירושו כאשר השור משתולל וגועה ונוגח, ע"כ. ויש אומרים שגם מעיין הגיחון של ירושלים לעתיד לבוא יחזור להיות נהר גדול ומרעיש כפי שהיה בתחילתו ולכן נקרא הגיחון כנ"ל.

היסטוריהעריכה

מעיין הגיחון היה מפורסם בימי קדם. הוא מופיע בהקשר של המלכת שלמה למלך, "והרכבתם את שלמה בני על הפירדה אשר לי, והורדתם אותו אל הגיחון... וימשחו אותו...למלך בגיחון" (מלכים א א לג).

בימי המלך חזקיהו, כהכנות לבואם של צבא אשור ועריכת מצור על ירושלים, מצווה המלך חזקיהו לחצוב מנהרה שתוביל את מי הגיחון מתחת לירושלים אל בריכת השילוח הנמצאת בתוך חומות העיר המורחבת של חזקיהו. כפי שמופיע בדברי הימים:

וְהוּא יְחִזְקִיָהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַישְרֵם לְמַטָה מַעְרָבָה לְעִיר דָוִיד וַיַצְלַח יְחִזְקִיָהוּ בְכָל מַעֲשֵהוּ

דברי הימים ב' לב, ל

בתלמוד, בברייתא שחדרה גם למשנה בפסחים, מוזכר שמעשהו זה של חזקיהו לא עלה בקנה אחד עם דעת חכמים "תנו רבנן: ששה דברים עשה חזקיהו המלך, על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו... סתם מי גיחון ולא הודו לו..."[1].

כתובת נקבת השילוח שהתגלתה ב-1880, מתארת את מעמד סיום החציבה. כיום נמצאת הכתובת במוזאון באיסטנבול.

בחג הסוכות התקיימה "שמחת בית השוֹאֵבָה" שנסובה במקור על שאיבת מים ממעיין הגיחון והעלתם לבית המקדש. במים אלו קיימו את מצוות ניסוך המים על-גבי המזבח.

חברת המים והביוב של ירושלים המודרנית קרויה "חברת הגיחון" על שם המעיין החשוב.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • רונית בן-עמי עמיאל ואחרים, "ההידרולוגיה של מעיין קארסטי עירוני - מעין הגיחון, ירושלים", בתוך: אייל מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 2, ירושלים, תשס"ז

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד בבלי פסחים נו א