נחלת שבט מנשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
←‏מאפייני הנחלה: תיקון האזכור במכתבי אל עמארנה
שורה 7:
הגורל, אשר לפיו חולקו הנחלות, היה מבוסס, בין השאר, על היכולת הכלכלית של חבל הארץ לפרנס את האוכלוסייה אותה הוא יישא. [[יהושע בן נון]] מציין מדוע דווקא השבטים לבית יוסף נחלו את [[השומרון]]. בתחומי השבטים אלה, על פני שטח רחב, עדיין ישבו עמים זרים: הַפְּרִזִּי, הָרְפָאִים והַכְּנַעֲנִי, אלה היו עמים חזקים שרק שבטים חזקים יכולים להמודד עימם. כמו כן, היו ב[[הר אפרים]] ובהר מנשה שטחי [[יער]]ות, שאינם מאפשרים לעבד את האדמה. רק שבט חזק יכול לברות את היערות.
 
העובדה כי מדובר באזורים בעלי פוטנציאל כלכלי נמוך באה לידי ביטוי בדלילות האוכלוסייה בהם. בכתבי [[אל-עמארנה]], המתארים את שמות הערים שנכבשו בארץ ישראל, לא מופיעות ערים מ[[הר שומרון]] למעט שכם. מיעוט האוכלוסייה באזור איפשר ל"שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר, הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ" לומר לבני יעקב, בבואו לבקש את [[דינה]] לבנו: "וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת-יָדַיִם, לִפְנֵיהֶם".{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לד|כא}}.}} ואכן בני יעקב מוצאים את המרחב נוח למרעה ורועים בו את צאנם בשכם :"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם".{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לז|יב}}.}}
 
גם הממצאים הארכאולוגיים ב[[יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח|סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח]] שנערך בשומרון אחרי [[מלחמת ששת הימים]], הראו כי מעט שרידים ארכאולוגיים התגלו מהתקופות שקדמו לתקופת התנחלות בני ישראל.