כמאל א-דין חוסיין – הבדלי גרסאות

כמאל א-דין חוסיין ערך מספר מסעות חלוציים בדרום-מערב מצרים. הוא היה הראשון שהגיע לעומק מדבר לוב (כך נקרא באותה תקופה חלקו המזרחי של [[מדבר סהרה]]) בכלי רכב ממונעים,{{הערה|מעט לפני כן, ב-1923, חצה המצרי [[אחמד חסנין]] את מדבר לוב מצפון לדרום, מחוף הים התיכון עד לב [[סודאן]] בשיירת גמלים}} בהם [[זחל"ם|זחל"מי]] [[סיטרואן קגרס|קֶגרֶס]] {{אנ|Kégresse track}} תוצרת [[סיטרואן]] ומכוניות [[פורד מודל T]] בעלות [[הנעה קדמית]]. מסעו הראשון יצא לדרך בסוף 1923, והשתתפו בו [[ג'ון בול|ג'ון בּוֹל]] {{גר|John Ball (Geologe)}}, מנהלהּ של מחלקת מיפוי המדבר המצרית, ומושל [[סיני|סינַי]] [[קלוד ג'רוויס]], שהיה עד 1922 מושל נאות המדבר שממערב ל[[נילוס]]. המסע עבר בנאות המדבר המערביות של מצרים, ומ[[נווה המדבר דאח'לה]] פנה מערבה בניסיון למצוא דרך לחציית המדבר לעבר [[אל-כופרה]]. לדבריו של כמאל א-דין, שנודע כחובב ציד, הייתה מטרת מסעו סקר של מיני ה[[אנטילופות]] במרחבי ה[[חולית (גאוגרפיה)|חוֹליות]] באזור. לנגד עיניו עמד חיבורו של הנוסע הגרמני [[גרהרד רולפס]] על תלאותיו ועל ממצאיו במסעו במדבר לוב כחצי יובל שנים לפני כן. כמו כן שאף להגיע לנווה המדבר האגדי [[זרזורה]]. מסעו של כמאל א-דין מומן על ידיו וגובהוגוּבה בעניינה של ממשלת מצרים בסקר ובמיפוי אזורי המדבר המערבי שלה על מקורות המים בהם ועל תושביהם (גבולות מצרים ולוב נקבעו בהסכם רק בשנת 1934). מסע זה הסתיים במרס 1924 בנווה המדבר [[נווה המדבר ח'ארגה (נווה מדבר)|ח'ארגה]], שממנו חזרו אנשי המשלחת ברכבת לקהיר. [[קובץ:GilfKebirSouth.jpg|ממוזער|250px|נופי רמת כמאל א-דין; דרום גילף כבירכְּבּיר]][[קובץ:KamalDinMemorial.jpg|ממוזער|250px|שרידי מצבת הזיכרון לכמאל א-דין חוסיין מ-1933]]בחודשים ינואר–מרס 1925 שוב נסע כמאל א-דין חוסיין לדרום מדבר לוב בואכה סודאן. מסע זה הרחיק לכת בהרבה מקודמו והתאפשר הודות לגילוי מקורות המים של [[נאות ארקנו|נאות אַרקַנוּ]] {{אנ|Jabal Arkanu}} ו[[עווינאת]] על ידי אחמד חסנין במסעו ב-1923. המסע יצא מנווה המדבר ח'ארגה בנתיב השיירות ההיסטורי '[[דַרבּ אל-ארבעין']] (שהוליך מ[[אסיוט]] בעמק הנילוס ל[[[[דארפור|דארפֿוּר]] בסודאן). מהַר עווינאת המשיך כמאל א-דין לרמות אֶנֶדִי {{אנ|Ennedi Plateau}} שבצפון דארפורדארפֿוּר. בינואר-פברואר 1926 ערך כמאל אל דין מסע נוסף לעווינאת. הפעם יצא מ[[דאח'לה]] ופנה דרומה-מערבה בנתיב שונה מזה שבו עבר במסעו הקודם. דרכו הוליכה לאורך הגוש הרמתי הגדול שממדיו החלו להתברר במסע זה וכאמל א-דין העניק לו את שמו – [[גילף כביר|גִילְף כְּבּיר]]{{הערה|'גִילף' יבוטא בהתאם להגייה בערבית-מצרית כ[[עיצור]] וילוֹני סוֹתם (סימן פונטי של [[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]] [g])}} – המחסום הגדול. בגילף כבירכְּבּיר מצא כמאל א-דין אתרי [[אמנות סלע]] פרהיסטוריים לרוב. את מסעותיו אלה סיכם במאמרים בכתבי עת שונים, ובהם ''Bulletin del'Institut d'Égypte'', ''The Geographycal Journal'' של החברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית ו- ''La Revue scientifique'' הצרפתי.

בגלל התרופפות בריאותו חדל כמאל א-דין חוסיין ממסעותיו והסתפק בתמיכה בחוקר ההונגרי [[לאסלו אלמאשי]] שמשלחתו מצאה ציורי סלע נוספים ברמת גילף כבירכְּבּיר, ובהם אלה של 'מערת השחיינים' {{אנ|Cave of Swimmers}}. ב-1933, לאחר מותו של כמאל א-דין, הקים אלמאשי בקצה הדרומי של רמת גילף כבירכְּבּיר מצבת זיכרון לכבוד פטרונו, שהלך לעולמו שנה קודם לכן.{{הערה|[http://www.fjexpeditions.com/frameset/kdin.htm מצבת הזיכרון לנסיך כמאל א-דין מ-1933]}}{{הערה|בסרט "[[הפצוע האנגלי]]" מ-1996 נראה גיבור הסרט, בן דמותו של אלמאשי, מעביר את שלט ההנצחה לנסיך כמאל א-דין אל המצבה שהוקמה בגילף כבירכְּבּיר ב-1933}}

במלאת 90 שנה לגילוי רמת גילף כבירכְּבּיר על ידי הנסיך כמאל א-דין חוסיין, ולזכר השימוש פורץ הדרך שעשה בזחל"מי סיטרואן-קגרס במדבר לוב, נערך במרס 2014, בחסות משרד התיירות המצרי, שחזור מסעו ההיסטורי.{{הערה|ראו בפרק "קישורים חיצוניים"}} בסמליל המיזם מוצג העתק תצלומו ברכב ששימש במסעותיו במדבר.{{הערה|

[http://www.kamalexpedition.com/start.html סמליל מיזם המסעות (2014) לזכר כמאל א-דין חוסיין ]}} הגוש הדרומי-מזרחי של רמת גילף כבירכְּבּיר נקרא על שמו – רמת כמאל א-דין.