התחממות עולמית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן "* קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים קטגוריה:ויקיפדיה - ערכים מומלצים לשעבר לא." תגיות: החלפה שוחזרה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 5.102.205.210 (שיחה) לעריכה האחרונה של 2Usernameless |
||
שורה 1:
[[קובץ:Change in Average Temperature.png|טקסט=|ממוזער|300x300 פיקסלים|השוני בטמפרטורות הממוצעות ברחבי העולם משנת 2014 עד שנת 2018, ביחס לממוצע הטמפרטורות בין השנים 1951–1980, לפי מכון גודארד ללימודי החלל של [[נאס"א]]]]
[[קובץ:Global temperature changes.webm|שמאל|ממוזער|300px|אנימציה המציגה את השינויים בטמפרטורה בין השנים 1880 עד 2017.]]
'''התחממות עולמית''' ('''התחממות גלובלית''') היא העלייה ב[[טמפרטורה]] הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ. תהליך זה החל במאתיים השנים האחרונות כתוצאה מ[[המהפכה התעשייתית]],{{הערה|[https://climate.nasa.gov/causes/ The Causes of Climate Change]|כיוון=שמאל}} והוא מתרחש בקצב חסר תקדים{{הערה|[https://climate.nasa.gov/evidבמחקר מינואר 2019 שפורסם על ידence/ at a rate that is unprecedented over decades to millennia.]|כיוון=שמאל}} במהלך מאה השנים האחרונות. ההתחממות העולמית היא אחד ההיבטים של [[שינוי אקלים]], שניתן למצוא לו עדויות במדידות טמפרטורה וכן בתצפיות על השפעות שונות של ההתחממות.{{הערה|שם=הערה מספר 25702288:0|{{צ-ספר|מחבר=Stocker, T. F.; Qin, D.; Plattner, G.-K.; Tignor, M.; Allen, S. K.; Boschung, J.; Nauels, A.; Xia, Y.; Bex, V.; Midgley, P. M.|שם=The Physical Science Basis - Summary for Policymakers|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=2013|סדרה=דו"חות ההערכה של ה־IPCC|כרך=דו"ח חמישי|קישור=https://archive.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/wg1/WG1AR5_SPM_FINAL.pdf}}}} על אף [[לוח הזמנים הגאולוגי|שבתקופות גאולוגיות]] קודמות אפשר להבחין בתקופות התחממות אחרות, המונח מתייחס בדרך כלל לעליה הנצפית בטמפרטורת האוויר והאוקיינוסים מאז 1900, שנגרמת בעיקר כתוצאה מפליטת [[גזי חממה]] בשל [[המהפכה התעשייתית השנייה|הכלכלה מבוססת-התיעוש המודרנית]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Mach, Katharine J.; Serge, Planton; von Stechow, Christoph|שם=Annex II Glossary|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=2014|כרך=דו"ח חמישי|סדרה=דו"חות ההערכה של ה־IPCC|פרק=נספח 2: מילון מונחים|קישור=https://archive.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/AR5_SYR_FINAL_Annexes.pdf}}}} נהוג להשתמש במונחים "ההתחממות העולמית" ו"שינוי האקלים" לתיאור אותה תופעה, אבל "שינוי האקלים" כולל גם את "ההתחממות העולמית" ואת השפעותיה, כמו שינויים במשטר המשקעים, שמשתנים לפי המיקום הגאוגרפי. הרבה מהשינויים הנצפים באקלים מאז שנות החמישים של המאה ה־20 נחשבים לחסרי תקדים מאז שהחלו למדוד את הטמפרטורה בצורה ישירה, או מאז כמה מאות מיליוני שנים, לפי מדידות [[סמן (אקלים)|סמנים]] [[פלאוקלימטולוגיה|פלאו-קלימטולוגיות]].{{הערה|שם=הערה מספר 25702288:0}}[[קובץ:Global Temperature Anomaly.svg|שמאל|ממוזער|350px|שינוי בטמפרטורה העולמית הממוצעת (בפני השטח) מ-1880 ועד 2019, ביחס לממוצע בשנים 1951-1980.]]
ב־2013, סיכם דו"ח ההערכה החמישי של [[הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] (IPCC) ש־"סביר מאוד (95%-100%) שהשפעת האדם היא הגורם המרכזי להתחממות הנצפית מאז אמצע המאה העשרים".{{הערה|שם=הערה מספר 25702288:0}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=IPCC|שם=התקציר לקובעי מדיניות של הדו"ח המיוחד ה־IPCC על התחממות של מעלה וחצי|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=2018|קישור=https://www.ipcc.ch/site/assets/uploads/sites/2/2019/05/SR15_SPM_version_report_LR.pdf}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25702288:1|{{קישור כללי|כתובת=https://climate.nasa.gov/scientific-consensus|הכותב=|כותרת=קונצנזוס מדעי: אקלים כדור הארץ מתחמם|אתר=Climate Change: Vital Signs of the Planet - אתר של נאס"א המוקדש לשינוי אקלים|תאריך=|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-06-05}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/earth_sci/התחממות-עולמית|הכותב=ד"ר עידו מגן|כותרת=ההתחממות העולמית|אתר=מכון ויצמן|תאריך=2015-11-03|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-06-05}}}} ההשפעה האנושית הגדולה ביותר נובעת מפליטת [[גזי חממה]] כמו [[פחמן דו-חמצני]], [[מתאן]] ו[[חמצן דו-חנקני]]. בדו"ח מעודכן לשנת 2020, תחזיות של [[מודל אקלים|מודלי אקלים]] שנסקרו בדו"ח מצביעים על כך שבמהלך המאה ה־21, טמפרטורת פני השטח העולמית עתידה לעלות בסבירות גבוהה בטווח של בין 3.9-2.6 [[מעלות צלזיוס]], כתלות בקצה פליטות גזי החממה וב[[משוב אקלימי|משובים אקלימיים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sciencemag.org/news/2020/07/after-40-years-researchers-finally-see-earths-climate-destiny-more-clearly#|הכותב=|כותרת=After 40 years, researchers finally see Earth’s climate destiny more clearly|אתר=Science|תאריך=}}</ref> ממצאים אלו זכו להכרה בקרב האקדמיות הלאומיות למדעים של המדינות המתועשות הגדולות{{הערה|[http://nationalacademies.org/onpi/06072005.pdf הצהרה משותפת של אקדמיות למדע: תגובה עולמית לשינוי האקלים], 9 בספטמבר 2013.}} ואינן שנויות במחלוקת בכל גוף מדעי בעל מעמד לאומי או בינלאומי {{אנ|Scientific opinion on climate change}}.{{הערה|שם=הערה מספר 25702288:1}}{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Consensus on consensus: a synthesis of consensus estimates on human-caused global warming|קישור=http://stacks.iop.org/1748-9326/11/i=4/a=048002?key=crossref.80d294a6c5d3b7882bc7dc12487e9f39|כתב עת=Environmental Research Letters|שנת הוצאה=2016-04-01|עמ=048002|כרך=11|doi=10.1088/1748-9326/11/4/048002|מחבר=John Cook, Naomi Oreskes, Peter T Doran, William R L Anderegg}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|שם=The Scientific Consensus on Climate Change|קישור=http://www.sciencemag.org/lookup/doi/10.1126/science.1103618|כתב עת=Science|שנת הוצאה=2004-12-03|עמ=1686–1686|כרך=306|doi=10.1126/science.1103618|מחבר=Naomi Oreskes}}}} אולם למרות [[קונצנזוס מדעי|הקונצנזוס המדעי]] באשר להתחממות העולמית ובאשר לסיבותיה, בקרב הציבור הרחב (ובעיקר בקרב קבוצות שמרניות) קיימת [[הכחשת שינוי האקלים|הכחשה של ההתחממות העולמית או לפחות הכחשה של סיבותיה]].{{הערה|van der Linden, S. L., Leiserowitz, A. A., Feinberg, G. D., & Maibach, E. W. (2015). [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0118489 The scientific consensus on climate change as a gateway belief: Experimental evidence]. PloS one, 10(2), e0118489|כיוון=שמאל}}{{הערה|[https://www.vox.com/energy-and-environment/2018/10/22/18007922/climate-change-republicans-denial-marco-rubio-trump VOX Why conservatives keep gaslighting the nation about climate change]|כיוון=שמאל}}
השפעותיה של ההתחממות העולמית כוללות את עליית [[גובה פני הים]], שינויים בכמויות ה[[משקעים אטמוספיריים|משקעים]] ואופן פיזורם. שינויים אלו עלולים גם להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי [[מזג אוויר]] קיצוניים, כמו [[שיטפון|שיטפונות]], [[בצורת|בצורות]], [[גל חום|גלי חום]] ו[[הוריקן|הוריקנים]], לגרום ל[[מדבור]], להקטין את כמות המים הזורמים ב[[נחל]]ים ב[[קיץ]], או לתרום להכחדת מינים ביולוגיים, הנתונים כבר היום ב[[מינים בסכנת הכחדה|סכנת הכחדה]]. ההשפעות של שינוי האקלים על בני האדם הן, בין היתר, איום על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] {{אנ|Climate change and agriculture}} בשל ירידה בתנובות החקלאיות, [[הגירה סביבתית|נטישה של אזורים מיושבים]] ונזק לתשתיות שנגרם מעליית מפלס פני הים.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Reducing risks to food security from climate change|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S2211912415300262|כתב עת=Global Food Security|שנת הוצאה=2016-12|עמ=34–43|כרך=11|doi=10.1016/j.gfs.2016.06.002|מחבר=Bruce M. Campbell, Sonja J. Vermeulen, Pramod K. Aggarwal, Caitlin Corner-Dolloff}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.scribd.com/document/98458016/Climate-Change-Lines-of-Evidence|הכותב=מועצת המחקר הלאומית של ארה"ב|כותרת=Climate Change: Evidence, Impacts and Choices|אתר=Scribd|תאריך=|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-06-05}}}} העליות הקיצוניות ביותר בהתחממות פני השטח של הכדור נמצאות באזור הארקטי, ושם הן גורמות ל[[נסיגת קרחונים|נסיגה של קרחוני יבשה]], קרחוני ים, ו[[קפאת-עד]] (פרמפרוסט). באופן כללי, טמפרטורות גבוהות יותר מביאות ליותר גשם ושלג, אבל במספר אזורים [[שיטפון|שיטפונות]] ו[[שרפת יער|שרפות יער]] מתגברות במקום.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nationalgeographic.com/environment/global-warming/global-warming-effects/|כותרת=Global Warming Effects|אתר=National Geographic|תאריך=2019-01-14|תאריך_וידוא=2019-06-05}}}} השפעות סביבתיות כוללות [[הכחדה]] של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] או הגירה שלהן. המערכות האקולוגיות שנמצאות באיום מיידי הן [[שונית אלמוגים|שונית האלמוגים]],{{הערה|{{צ-מאמר|שם=The future of coral reefs|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11344288|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America|שנת הוצאה=2001-05-08|עמ=5419–5425|כרך=98|doi=10.1073/pnas.091092998|מחבר=N. Knowlton}}}} מערכות אקולוגיות הרריות {{אנ|Montane ecosystems}}, ומערכות אקולוגיות באזור הארקטי {{אנ|Climate change in the Arctic}}.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://19january2017snapshot.epa.gov/climate-impacts/climate-impacts-ecosystems_.html#Extinction|הכותב=OA US EPA|כותרת=Climate Impacts on Ecosystems|אתר=|תאריך=|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-06-05}}}} מפני שלמערכת האקלים יש הרבה "[[התמד|אינרציה]]" וגזי החממה יישארו באטמוספירה לזמן רב, השינויים האקלימיים והשפעותיהם ימשיכו להתבטא יותר ויותר אפילו אם פליטות נוספות של גזי חממה יופסקו.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Consequences of twenty-first-century policy for multi-millennial climate and sea-level change|קישור=http://www.nature.com/articles/nclimate2923|כתב עת=Nature Climate Change|שנת הוצאה=2016-4|עמ=360–369|כרך=6|doi=10.1038/nclimate2923|מחבר=Peter U. Clark, Jeremy D. Shakun, Shaun A. Marcott, Alan C. Mix}}}}
ההסכמה עם הטענה שההתחממות העולמית היא תוצאה של פליטה מעשה ידי אדם של [[גז חממה|גזי חממה]], הובילה ללחץ על פוליטיקאים בעולם לנקוט צעדי חקיקה שיצמצמו את השימוש במקורות אנרגיה מתכלים, יעודדו מעבר לשימוש ב[[אנרגיה מתחדשת|מקורות אנרגיה חלופיים]], ובאופן כללי יפחיתו את חותם הפחמן (כלומר, כמות גזי החממה הנפלטים) של מדינות העולם.
השנים 2020 ו-2016 הן השנים השנים החמות ביותר מאז תחילת המדידות בשנת 1880, ושבע השנים האחרונות ניצבות בראש רשימת שנים אלה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/nature/1.6914237|כותרת=נאס"א: 2018 היא השנה הרביעית הכי חמה שתועדה אי פעם|אתר=הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-02-07}}}}<ref>{{Cite news|title=2019 Was Second Hottest Year on Record|url=https://www.nytimes.com/2020/01/08/climate/2019-temperatures.html|newspaper=The New York Times|date=2020-01-08|access-date=2020-01-11|issn=0362-4331|language=en-US|first=Henry|last=Fountain}}</ref> מאז אמצע [[שנות ה-70]] מדובר בעליה של מעלת צלזיוס אחת.
בעקבות השפעתו הרבה של האדם על כדור הארץ, ובפרט על האקלים, יש שהציעו לקרוא לעידן בו חי האדם "עידן ה[[אנתרופוקן]]".
ב-23 בינואר 2020 הוזזו מחוגי [[שעון יום הדין]] ל-100 שניות לפני חצות, המיקום הקרוב ביותר לחצות מאז שנוצר השעון, לראשונה עקב מצב האקלים, בנוסף לסיכוי לפריצת קטסטרופה גרעינית.
ב-9 באוגוסט 2021 פורסם דוח מיוחד של [[הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] של [[האו"ם]] שקבע חד משמעית ששינויי האקלים הם תוצאת מעשה ידי אדם. הדוח אף קבע כי התחממות נוספת היא בלתי נמנעת, וכי ניתן למנוע התחממות דרסטית אף יותר על ידי הפחתה ניכרת בפליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=111144|כותרת=דוח מיוחד של האו"ם: האנושות אחראית להתחממות הגלובלית|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-08-09}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/he_ipcc_report|כותרת=הולך הולך ומתחמם – דו"ח המומחים הבין-ממשלתי על שינויי אקלים – IPCC|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-08-20}}</ref>
== טרמינולוגיה ==
לאור הסכנה המתגברת כתוצאה משינויי האקלים, הודיע עיתון [[הגרדיאן]] על שימוש במונחים חלופיים ל־"שינוי האקלים". במקומו תינתן עדיפות למונחים "[[מצב חירום אקלימי]]", "[[משבר האקלים|משבר]]" או "קריסה". בנוסף, "התלהטות גלובלית" (global heating) תועדף על פני התחממות גלובלית (global warming). העורכת הראשית הסבירה: "המונח שינוי אקלים, למשל, נשמע פסיבי ועדין מידי בזמן שהמדענים מדברים על קטסטרופה לאנושות".{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.7254599?utm_source=App_Share&utm_medium=Android_Native&utm_campaign=Share|title=כדור הארץ בוער, וג'ון אוליבר כאן כדי להסביר למה אנחנו לא מצליחים לעצור את זה|date=2019-05-19|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2019-05-19}}}}{{הערה|{{Cite news|title=Why the Guardian is changing the language it uses about the environment|url=https://www.theguardian.com/environment/2019/may/17/why-the-guardian-is-changing-the-language-it-uses-about-the-environment|newspaper=The Guardian|date=2019-05-17|access-date=2019-06-05|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Damian Carrington Environment|last=editor}}}}
==טמפרטורת כדור הארץ==
[[קובץ:2000_Year_Temperature_Comparison.png|שמאל|ממוזער|280px|נתונים היסטוריים של טמפרטורות]]
=== רקע: טמפרטורה עולמית ממוצעת ===
הטמפרטורה על פני כדור הארץ משתנה ממקום למקום, בהתאם לזמן ביום, לפי עונות השנה ובהתאם לגובה מעל פני הים. עם זאת למדעני אקלים יש שיטות להאחדת מדידות הטמפרטורה ממקומות שונים ברחבי העולם כדי להגדיר '''טמפרטורה עולמית''', שהיא הממוצע של הטמפרטורה על־פני כל כדור הארץ לאורך השנה. הנתונים נאספים מאלפי תחנות מטאורולוגיות, מצופים וספינות בעולם. התיעוד הארוך ביותר של מדידת טמפרטורה גלובלית מתחיל ב־1850,{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Uncertainty estimates in regional and global observed temperature changes: A new data set from 1850|קישור=http://doi.wiley.com/10.1029/2005JD006548|כתב עת=Journal of Geophysical Research|שנת הוצאה=2006|כרך=111|doi=10.1029/2005JD006548|מחבר=P. Brohan, J. J. Kennedy, I. Harris, S. F. B. Tett}}}} אז החלו להשתמש ב[[מדחום|מדחומים]] כדי למדוד את הטמפרטורה העולמית באופן שיטתי. בנוסף למדידה ישירה באמצעות לוויינים, מדחומים וכו', שיטות כמו חציבת עמודי קרח בקרחונים, ניתוח של טבעות עצים, או תיארוך השכבות השונות של הקרח מאפשרות לשחזר את הטמפרטורה העולמית לאורך התפתחות כדור הארץ, עד טווח של מיליוני שנים לאחור.
ניתן לראות גם תנודות בטמפרטורה העולמית. באלף השנים האחרונות, למשל, ישנה התקופה החמה ב[[ימי הביניים]] המכונה "[[אופטימום ימי הביניים|התקופה החמה של ימי הביניים]]", תקופה בה האקלים בצפון [[האוקיינוס האטלנטי]], דרום גרינלנד, וחלקים מהאזור הארקטי ומ[[צפון אמריקה]] התחמם.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Global Signatures and Dynamical Origins of the Little Ice Age and Medieval Climate Anomaly|קישור=http://www.sciencemag.org/lookup/doi/10.1126/science.1177303|כתב עת=Science|שנת הוצאה=2009-11-27|עמ=1256–1260|כרך=326|doi=10.1126/science.1177303|מחבר=Michael E. Mann, Zhihua Zhang, Scott Rutherford, Raymond S. Bradley}}}} תקופה אחרת, של התקררות אירעה במאות [[המאה ה-16|ה-16]]–[[המאה ה-19|ה-19]], הידועה בשם "[[עידן הקרח הקטן]]". אולם גם בתקופה החמה של ימי הביניים וגם בעידן הקרח הקטן התנודות היו אזוריות, ולא אירעה התחממות או התקררות גלובלית.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Continental-scale temperature variability during the past two millennia|קישור=http://www.nature.com/articles/ngeo1797|כתב עת=Nature Geoscience|שנת הוצאה=2013-5|עמ=339–346|כרך=6|doi=10.1038/ngeo1797|מחבר=PAGES 2k Consortium}}}}
מדענים משתמשים בשיטות סטטיסטיות כדי להסיר השפעות של תופעות כמו [[אי חום עירוני]], או שינויים בשיטות המדידה על הדיוק של מדידות הטמפרטורה. {{אנ|Homogenization (climate)}}
=== מגמת ההתחממות ===
על פי ה-NCDC (המרכז הלאומי לנתוני אקלים של ארצות הברית National Climatic Data Center), הטמפרטורה בים בשנת 2015 הייתה גבוהה מממוצע הטמפרטורה בשנים 1880–1900 ב-0.8 מעלות,{{הערה|[http://www.ncdc.noaa.gov/cag/time-series/global/globe/ocean/ytd/12/1880-2016.csv הטמפרטורה העולמית מעל פני האוקיינוסים: 1880–2015; נתוני NCDC]}} ואילו הטמפרטורה ביבשה בשנת 2015 הייתה גבוהה מממוצע הטמפרטורה בשנים 1880–1900 בשיעור גבוה הרבה יותר של 1.8 מעלות.{{הערה|[http://www.ncdc.noaa.gov/cag/time-series/global/globe/land/ytd/12/1880-2016.csv הטמפרטורה העולמית מעל פני היבשות: 1880–2015; נתוני NCDC]}} כל שבע השנים 2014–2020 היו חמות יותר מהשנים שקדמו להן מאז שנת 1850, שבה החלו המדידות של טמפרטורת כדור הארץ. מבין שנים אלו שנת 2016 הייתה שנת השיא, שכשהטמפרטורה שנרשמה בה הייתה גבוהה מזו של שנת 2010, שהייתה שנת השיא לפני שנת 2014, בלא פחות מ-0.24 מעלות. בשנים 2017–2018 חלה ירידה בטמפרטורה, ואילו בשנים 2019–2020 חלה עליה מחודשת, כשבשנת 2020 הייתה הטמפרטורה נמוכה מזו שנרשמה בשנת השיא, 2016, רק בשלוש מאיות המעלה.{{הערה|[http://www.metoffice.gov.uk/hadobs/hadcrut4/data/current/time_series/HadCRUT.4.6.0.0.annual_ns_avg.txt נתוני השרות המטאורולוגי הבריטי; הטמפרטורה בכל שנה מוצגת בעמודה השנייה משמאל]}}{{הערה|שם=מאמרים|Cook, J., Oreskes, N., Doran, P. T., Anderegg, W. R., Verheggen, B., Maibach, E. W., ... & Nuccitelli, D. (2016). [http://iopscience.iop.org/article/10.1088/1748-9326/11/4/048002/meta Consensus on consensus: a synthesis of consensus estimates on human-caused global warming. Environmental Research Letters], 11(4), 048002|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://science.sciencemag.org/content/306/5702/1686 The Scientific Consensus on Climate Change]|כיוון=שמאל}}
דו"ח של [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] של [[האו"ם]] (IPCC) מעריך שהטמפרטורה העולמית הממוצעת עלתה ב-0.74 [[מעלות צלזיוס]] (עם [[רווח בר-סמך]] של ±0.18) בין [[1906]] ל-[[2005]].{{הערה|[http://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar4/syr/ar4_syr_spm.pdf הסיכום לקובעי המדיניות של דו"ח ההערכה הרביעי של IPCC שפורסם ב-2007]}} הדו"ח קובע כי ההתחממות נובעת בעיקר מעלייה בריכוז [[גזי חממה]] ב[[אטמוספירה]] כתוצאה מפעילות אנושית. מגמת ההתחממות עד תחילת [[המאה ה-21]] עוררה דאגה אצל קובעי מדיניות, שכן קצב ההתחממות נראה גבוה במיוחד. אם עליית הטמפרטורה תהיה על פי תחזיות המחמירים, עלול להתרחש שינוי אקלימי גדול.{{הערה|[http://climateprogress.org/2009/12/08/world-meteorological-organization-wmo-2000s-warmest-hottest-decade-on-record/ World Meteorological Organization and NOAA both report: 2000-2009 is the hottest decade on record]|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://www.wmo.int/pages/mediacentre/press_releases/pr_869_en.html World Meteorological Organization, Press Release No. 869]|כיוון=שמאל}} על פי התחזית המוצגת בדו"ח IPCC לשנת 2013,{{הערה|[http://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/wg1/WG1AR5_SPM_FINAL.pdf דו"ח IPCC לשנת 2013, סיכום למעצבי מדיניות, עמוד 20]{{קישור שבור|22.1.2019}}}} הטמפרטורה בסוף המאה ה-21 תהיה גבוהה יותר מהטמפרטורה הממוצעת בין השנים 1986–2005 בשיעור מזערי של שלוש עשיריות המעלה, ובשיעור מרבי של 4.8 מעלות. טווח התחזית הנרחב משקף הן את ההבדלים בין המודלים השונים המשמשים לחיזוי, והן את אי הוודאות בקשר לדפוסים העתידיים של פליטת גזי החממה. על פי הדפוס העתידי הסביר של פליטת גזי חממה (המכונה בדו"ח RCP4.5), הטמפרטורה בסוף המאה ה-21 תהיה גבוהה מהטמפרטורה הממוצעת בין השנים 1986–2005 בטווח שבין 1.1 מעלות ל-2.6 מעלות.
הטמפרטורה בחלק התחתון של ה[[טרופוספירה]] עלתה בכ-0.12–0.22 מעלות צלזיוס בעשור מאז [[1979]].
=== תנודות במגמת ההתחממות האחרונה ===
עליית הטמפרטורה איננה רציפה, וישנן תנודות קצרות טווח שמכסות על מגמות ארוכות טווח, ויכולות, באופן זמני, להסתיר את המגמה ארוכת הטווח או לגרום להפרזה בעוצמתה.
דוגמה לתקופה כזו היא השנים 1940–1975, בהן חלה יציבות יחסית בטמפרטורה. יציבות זו מיוחסת לעליה בריכוז [[אירוסולים]] גופרתיים באטמוספירה, שנגרמה מעליה בפעילות התעשייתית בסוף [[מלחמת העולם השנייה]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.newscientist.com/article/dn11639-climate-myths-the-cooling-after-1940-shows-co2-does-not-cause-warming/|הכותב=|כותרת=Climate myths: The cooling after 1940 shows CO2 does not cause warming|אתר=New Scientist|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-06-06}}}} דוגמה נוספת לתקופה כזו היא ההאטה בקצב עליית הטמפרטורה בשנים 1998–2012, שזכתה מידי התקשורת וכמה מדענים לכינוי "הפסקת ההתחממות העולמית".{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Recent intensification of wind-driven circulation in the Pacific and the ongoing warming hiatus|קישור=http://www.nature.com/articles/nclimate2106|כתב עת=Nature Climate Change|שנת הוצאה=2014-3|עמ=222–227|כרך=4|doi=10.1038/nclimate2106|מחבר=Matthew H. England, Shayne McGregor, Paul Spence, Gerald A. Meehl}}}} במהלך תקופה זו מאגר החום באוקיינוסים המשיך להתקדם כלפי מעלה ביציבות, ובשנים העוקבות טמפרטורת פני השטח עלתה בפתאומיות. את ההתקדמות האיטית של ההתחממות ניתן לייחס להתחממות והתקררות של [[האוקיינוס השקט]] כתוצאה משונות טבעית, כמו גם ל[[אל ניניו|אירועי אל-ניניו ולה-ניניה]], פעילות שמשית נמוכה, ומספר של התפרצויות געשיות שהוסיפו חלקיקים מחזירי אור שמש לאטמוספירה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.climate.gov/news-features/climate-qa/did-global-warming-stop-1998|הכותב=Rebecca Lindsey|כותרת=Did global warming stop in 1998?|אתר=NOAA|תאריך=4 בספטמבר, 2018|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-06-06}}}}
על פי גאווין שמידט {{אנ|Gavin Schmidt}}, היועץ הבכיר של נאס"א לענייני אקלים, אירועי מזג אוויר קיצוניים מקדימים לעיתים את המודלים.{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|שמידט: יש פוטנציאל שנופתע, ולא במובן הטוב|1.9674935|2 באפריל 2021}}}}
==רקע: אקלים כדור הארץ==
{{הפניה לערך מורחב|קלימטולוגיה}}
הטמפרטורה על פני כדור הארץ נובעת בעיקר ממאזן [[אנרגיה|אנרגטי]] בין קרינה שמגיעה אל כדור הארץ מ[[השמש]], נבלעת בו ומחממת אותו, לבין קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מכדור הארץ ומקררת אותו. [[ספקטרום השמש|הקרינה שמגיעה מהשמש]] פרושה על תחום רחב של [[אורך גל|אורכי גל]], אך חלק גדול מעוצמתה הוא בתחום ה[[הספקטרום הנראה|אור הנראה]]. לפיכך כמות הקרינה הנבלעת על ידי כדור הארץ מושפעת במידה רבה מצבע כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחלל. ככל שכדור הארץ בהיר יותר כך יותר קרינה מפוזרת ממנו ואיננה נבלעת בו, וככל שהוא כהה יותר כך קרינה רבה יותר נבלעת בתוכו. הקרינה שנבלעת על ידי כדור הארץ הופכת לאנרגיית חום וגורמת לפליטה של אור באורכי גל [[תת-אדום|תת-אדומים]]. קרינה זאת נפלטת בחלקה אל החלל אך בחלקה נבלעת באטמוספירה. מכאן שלאטמוספירה ישנו תפקיד כפול במאזן החום של כדור הארץ: מצד אחד היא שקופה לאור הנראה המגיע מהשמש, ומצד שני היא בולעת את הקרינה התת-אדומה הנפלטת מכדור הארץ. אפקט זה נקרא [[אפקט החממה]].
לאפקט העמימות ולאפקט החממה ישנו תפקיד חשוב בקביעת הטמפרטורה של כדור הארץ. [[אטמוספירת כדור הארץ]] מורכבת ברובה מ[[חנקן]] (78 אחוז) ומ[[חמצן]] (21 אחוז) - ואולם לגזים אלו בליעה מועטה מאוד בתחום התת-אדום, ומשום כך גזים כבדים יותר, כמו [[פחמן דו-חמצני]], אף שהם מהווים רק פחות מאחוז אחד באטמוספירה, אחראים לעיקר אפקט החממה - וקרויים משום כך '[[גז חממה|גזי חממה]]'. מרכיב נוסף בעל חשיבות לקביעת הטמפרטורה הוא [[מים]] והצטברותם כעננים. למים תפקיד כפול בהיותם, מחד, גז חממה, אך מאידך גם מעלים את העמימות של כדור הארץ ובשל כך מנמיכים את הטמפרטורה שלו (כיוון שהם מפזרים את אור השמש ולא מאפשרים לו להגיע לפני כדור הארץ).
אחת השאלות החשובות במדעי האקלים היא האם הטמפרטורה של כדור הארץ יציבה ומה מידת יציבותה. הרכב האטמוספירה והטמפרטורה הם תוצאה של תהליכים רבים. חלק מתהליכים אלו הם תהליכים של [[משוב|משוב שלילי]] - כלומר, כאשר הטמפרטורה עולה, מתרחשים תהליכים המורידים את הטמפרטורה שוב, ולהפך - מצב המסייע בייצוב הטמפרטורה. דוגמה למשוב שלילי הוא תפקודם של העננים: ככל שהטמפרטורה עולה כך יותר מים מתאדים ויוצרים יותר עננים, שבשל אפקט העמימות מורידים את טמפרטורת כדור הארץ. חלק מהשינויים הם תהליכים של משוב חיובי, כלומר עלייה בטמפרטורה יוצרת תנאים הגורמים לטמפרטורה לעלות עוד יותר. משוב חיובי הופך את הטמפרטורה של כדור הארץ ליציבה פחות, כלומר מביא לשינויים חדים יותר בטמפרטורה העולמית.
==גורמי התחממות כדור הארץ==
[[קובץ:Major greenhouse gas trends.png|שמאל|ממוזער|250px|מגמות [[גז חממה|גזי חממה]]]]
[[קובץ:Co2-temperature-plot.png|שמאל|ממוזער|250px|ההשתנות המתואמת של כמות ה[[פחמן דו-חמצני]] באטמוספירה והטמפרטורה העולמית ב-650,000 השנים האחרונות]]
[[קובץ:Greenhouse gas by sector 2000.svg|280px|שמאל|ממוזער|250px|פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000]]
===גזי חממה===
{{הפניה לערך מורחב|אפקט החממה}}
במאתיים וחמישים השנים האחרונות נצפתה עלייה בכמות של [[פחמן דו-חמצני]]{{הערה|[http://www.wri.org/publication/navigating-the-numbers Baumert, Kevin A., Timothy Herzog and Jonathan Pershing. 2005. ''Navigating the Numbers: Greenhouse Gas Data and International Climate Policy''. Washington, DC: World Resources Institute]|כיוון=שמאל}} ושל [[גזי חממה]] נוספים ב[[אטמוספירה]], שהביאה להגברת [[אפקט החממה]]. דו"ח IPCC קובע כי קיימת סבירות גבוהה מאוד, שפעילות [[אדם|אנושית]] היא המקור העיקרי לגידול בכמות גזי החממה, בעיקר כתוצאה משחרור גזים אלו לאוויר בעת שריפת [[דלק מאובנים|דלקים מאובנים]] לצורך הפקת [[אנרגיה]] וכתוצאה מפעילות תעשייתית ו[[חקלאות|חקלאית]] וכן כתוצאה מ[[שריפת ביומסה]], בעיקר כחלק מ[[בירוא יערות]]. שתי תצפיות מרכזיות קושרות את הגידול בכמות גזי החממה לפעילות האדם. התצפית הראשונה היא המתאם בין כמות פליטת גזי חממה ממקור אנושי בחמישים השנים האחרונות והעלייה בריכוז גזי חממה באטומיספירה. התצפית השנייה היא השינוי באיזוטופים יציבים של הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, המצוינת בחותמת ברורה של שריפת דלקים מאובנים (אפקט סוס).{{הערה|P.P. Tans, A.F.M. de Jong & W.G. Mook (30 August 1979). "[http://www.nature.com/nature/journal/v280/n5725/abs/280826a0.html Natural atmospheric 14C variation and the Suess effect]". [[Nature]] 280: 826–828. doi:10.1038/280826a0. Retrieved 2007-10-19|כיוון=שמאל}}
גזי חממה כמו [[פחמן דו-חמצני]] (CO<sub>2</sub>) ו[[מתאן]] (CH<sub>4</sub>), אף שהם מהווים שבריר מכלל האטמוספירה (פחמן דו-חמצני כ-0.04 אחוז בלבד), הם בעלי תפקיד חשוב בקביעת הטמפרטורה של כדור הארץ, בזכות [[אפקט החממה]]. חוקרים מעריכים כי אלמלא נמצאו גזים אלו באטמוספירה הייתה ה[[טמפרטורה]] הממוצעת על [[כדור הארץ]] נמוכה בכ-30 מעלות צלזיוס, ומערכות החיים הקיימות בו היום לא היו אפשריות.{{הערה|[http://books.google.co.il/books?id=8ntHWPMUgpMC&pg=PA107&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Vaclav Smil (2003). The Earth's Biosphere: Evolution, Dynamics, and Change. MIT Press. p. 107. {{ISBN|978-0-262-69298-4}}]}}
גזי חממה מופקים ממקורות טבעיים, כמו בעלי חיים וצמחייה, אך במאה השנים האחרונות נוספו למקורות הטבעיים גם מקורות מעשי ידי־האדם, כמו שריפת [[דלק|דלקים מאובנים]] ([[תחנת כוח|תחנות כוח]] המשתמשות ב[[נפט]], בגז או ב[[פחם]]), מהווים מקורות מרכזיים לפליטת גזי חממה. פליטות משריפת דלק מאובנים לייצור חשמל לבדן אחראיות לכ-17 אחוז מכלל הפליטות. מקורות חשובים נוספים לפליטת פחמן דו-חמצני הם "דלק עריק", שנצרך במהלך ההפקה וההובלה של דלק (5.8 אחוז מהפליטות), תהליכי ייצור (5.2 אחוז מהפליטות), שריפת [[פסולת|אשפה]] במטמנות, וכדומה. הפליטות ממקורות אנושיים מסתכמות בתוספת של כ-22 מיליארד טונות של [[פחמן דו-חמצני]] וגזי חממה אחרים הנפלטים לאטמוספירה של כדור הארץ. כמעט מחצית מהפליטות האנושיות נשארות באטמוספירה. מקור חשוב נוסף של פליטה ממקורות אנושיים הוא פליטת מתאן ו[[תחמוצת]] החנקן בפעילויות כמו [[חקלאות]] בעלי חיים, שימוש ב[[דשן|דשנים]], משדות אורז, וכדומה (כ-6.3 אחוז מהפליטות).{{הערה|[http://unfccc.int/ghg_emissions_data/items/3800.php נתוני פליטות ל-1990]; הנתונים הם בני השוואה}} פעילות זו תורמת כ-450 מיליון טונות של [[מתאן]] בכל שנה.{{הערה|http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg1/134.htm#4211{{קישור שבור|22.1.2019}}}}
בשנת 2012 הגיע ריכוז הפחמן דו-חמצני באטמוספירה ל-393ppm, ואילו ריכוז המתאן באטמוספירה הגיע בשנה זו ל-1819ppb - ריכוזים הגבוהים בלמעלה מ-40% ולמעלה מ-160% (בהתאמה) מריכוזם של גזים אלה באטמוספירה בתקופה הטרום-תעשייתית.{{הערה|[http://www.wmo.int/pages/mediacentre/press_releases/pr_980_en.html הודעה לעיתונות של הארגון המטאורולוגי העולמי, נובמבר 2013]{{קישור שבור|22.1.2019}}}} ריכוזים אלו גבוהים משמעותית מהריכוזים שהיו באטמוספירה במועד כלשהו ב-650,000 השנים האחרונות, שלגביהן נערכו אומדנים המתבססים על מחקר של [[ליבת קרח|ליבות קרח]].{{הערה|[http://www.realclimate.org/index.php/archives/2005/11/650000-years-of-greenhouse-gas-concentrations/ Data for 650,000 years of greenhouse gases concentrations]|כיוון=שמאל}} עדויות גאולוגיות עקיפות מצביעות, לטענת חוקרים, על־כך שרמות גבוהות כאלה של פחמן דו-חמצני שררו בכדור הארץ בפעם האחרונה רק לפני כ-40 מיליון שנה. כשלושה רבעים מהפליטות ממקורות אנושיים בעשור האחרון של המאה ה-20 ובעשור הראשון של המאה ה-21 מקורם בבעירת דלק מאובנים. חלק מהותי משאר הפליטות מקורו בשינויים בשימוש בקרקע, בעיקר בעקבות [[בירוא יערות]].{{הערה|[http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg1/006.htm Climate Change 2001: The Scientific Basis]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}{{קישור שבור|22.1.2019}}}} פליטות אנושיות של מזהמים אחרים – בעיקר [[אירוסול]]ים [[סולפט]]יים – יוצרות אפקט קירור. לאיזון בין ההשפעה המחממת של העלייה בריכוז גזי החממה, לבין ההשפעה המקררת של העלייה בריכוז האירוסולים, מקובל לייחס את תקופת היציבות בטמפרטורת כדור הארץ שנרשמה באמצע המאה העשרים.{{הערה|[http://tamino.wordpress.com/2010/08/23/antrhopogenic-global-cooling/ Anthropogenic Global Cooling]|כיוון=שמאל}}
מדידת-המכשירים הרציפה הממושכת ביותר של ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה החלה ב-[[1958]], ב[[מאונה לואה]] שב[[הוואי]]. מאז, עלו הערכים הממוצעים השנתיים בקצב [[פונקציה מונוטונית|קבוע]], מ-315 יחידות למיליון (ppmv) ל-376 יחידות למיליון בשנת [[2003]]. נתונים מ[[הקוטב הדרומי]] מצביעים על גידול דומה.{{הערה|[http://www.cmdl.noaa.gov/info/spo2000.html NOAA ESRL Global Monitoring Division]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}{{קישור שבור|22.1.2019}}}} במדידות החודשיות ניכרות תנודות עונתיות קטנות. מספר מדענים משערים כי תהליכים של [[משוב|לולאות משוב מחזקות]], כמו שחרור של עד 70,000 מיליון טונות של [[מתאן]] הכלואים ב[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] באזורי אדמה קפואה תמידית ב[[סיביר]], עלולים להוביל להגדלה נוספת של פליטות גזי חממה.{{הערה|[http://www.zmag.org/content/showarticle.cfm?SectionID=56&ItemID=8482]}}
רשת המחשוב העולמית פולטת 4 אחוזים מכלל פליטות גזי החממה - יותר מכל חברות התעופה ביחד - ונתון זה יכול להמריא ל-8 אחוזים עד [[2025]]. הדרישה הגדלה לסרטונים ברזולוציות גבוהות, והשקתם של שירותי [[משחק רשת|משחקי רשת]], רק יגדילו את התרומה לפליטה.{{הערה|{{וואלה!|אסור לפספס|מחקר מצא: צפייה בפורנו גורמת להתחממות גלובלית - באותה רמה כמו ישראל|3247348|15 ביולי 2019}}}}
===קרינה-קוסמית===
[[קובץ:Solar-cycle-data.png|ממוזער|שמאל|250px|עשרים שנה של קרינה מהשמש]]
{{הפניה לערך מורחב|קרינה קוסמית}}
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] הועלו השערות בנוגע לקשר שבין קרינה קוסמית לשינויים אקלימיים. השערות אלו זכו לגיבוי שנים לאחר מכן במחקריו של הנריק סבנסמרק, פיזיקאי במכון הדני לחקר החלל, שהראה כי יש מתאם בין הטמפרטורה השנתית לבין סערות שמש. ההשערה של סבנסמרק הייתה כי הקשר נובע מהתנהגות הקרינה הקוסמית. קרינה קוסמית, לפי סבנסמרק, היא מרכיב חשוב באקלים על פני כדור הארץ מכיוון שכאשר זו עוברת דרך האטמוספירה היא יוצרת יונים המשמשים כגרעיני התעבות לעננים. העננות מגבירה את אפקט החממה (ותורמת להתחממות) אך צבעם הלבן של העננים גורם להחזרה של אור השמש, ומכאן גם להתקררות. השמש חשובה לתהליך שכן השדה המגנטי שהיא יוצרת מסיט את רוב הקרינה הקוסמית מלהגיע לכדור הארץ. משום כך סערות על השמש, המביאות לשינויים בשדה המגנטי שלה (ולשינוי בשטף הקרינה הקוסמית המגיע לכדור הארץ), יוצרות שינויי אקלים בכדור הארץ. הרמה של הפעילות הסולרית בשבעים השנים האחרונות הייתה גבוהה במיוחד, הגבוהה ביותר ב-8,000 השנים האחרונות.{{הערה|[http://mek.sitecore.dtu.dk/upload/institutter/space/forskning/05_afdelinger/sun-climate/full_text_publications/marsh2000(gcr-cloud-climate).pdf]{{קישור שבור|18 בנובמבר 2018}}}}
השערות אלו זכו לתמיכה במחקריו של הפיזיקאי הישראלי [[ניר שביב]] מ[[האוניברסיטה העברית]] בירושלים, שהראו כי יש מתאם בין התנודות בטמפרטורה על פני כדור הארץ, בטווחי זמנים של מיליוני שנים, לבין תנועתה של מערכת השמש סביב מרכז הגלקסיה. על־פי שביב, כאשר [[מערכת השמש]] חולפת על פני החלקים הספירליים של הגלקסיה, כדור הארץ חשוף ליותר קרינה קוסמית, דבר שמביא לירידה בטמפרטורה העולמית.{{הערה|[http://www.sciencebits.com/ice-ages The Milky Way Galaxy's Spiral Arms and Ice-Age Epochs and the Cosmic Ray Connection {{!}} ScienceBits]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}
שביב, סבנסמרק ואחרים סבורים, מכאן, כי ירידה בפליטת גזי החממה לא תקטין באופן משמעותי את ההתחממות העולמית. יתרה מזו - לדעתם, העולם משקיע משאבים גדולים בכיוון הלא נכון: שטף הקרינה הקוסמית הוא האחראי להתחממות, וההתחממות היא הגורמת לפליטה מוגברת של פחמן דו-חמצני מהאוקיינוסים. קיים, אם כן, קשר בין פחמן דו-חמצני להתחממות, אך הוא בכיוון ההפוך, ואין לו קשר לפעילות אנושית.
ההשערות של שביב, סבנסמרק ואחרים שנויות במחלוקת ואינן מקובלות על מדעני ה-{{מימין לשמאל|IPCC}} ועל הקהילה המדעית.{{הערה|[http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg1/245.htm Climate Change 2001: The Scientific Basis]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}{{קישור שבור|2.10.2019}}}} מתנגדיה של ההשערה מציינים כי פעילות השמש הייתה נמוכה במיוחד בעשור האחרון, בעוד ההתחממות העולמית, לטענתם, נמשכת. מדענים אחדים גורסים תפישת ביניים, וסבורים כי המשוב החוזר מהעננים או של מנגנונים אחרים אינם הגורם היחיד או העיקרי להתחממות, אך העצימו את ההשפעה שלה.
===גורמים נוספים===
בדיווח השלישי של ה-IPCC, נטען כי פעילותם של [[הר געש|הרי געש]] ושינויים סולאריים עשויה הייתה לתרום עד מחצית השינוי בטמפרטורה הממוצעת לפני שנת 1950, אבל השפעתם של כוחות טבעיים אלו לא העלתה תרומה של ממש מאז.{{הערה|[http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg1/450.htm Climate Change 2001: The Scientific Basis]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}{{קישור שבור|22.1.2019}}}} לפי דוח IPCC השפעת גזי חממה על השינוי באקלים גדולה פי שמונה מאז 1750 מאשר הפעילות הסולארית המוגברת לאורך אותה תקופה.{{הערה|[http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg1/251.htm#tab611 Climate Change 2001: The Scientific Basis]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}{{קישור שבור|22.1.2019}}}} מחקרים שונים העלו מאז את ההשערה כי השינויים בקרינה מאז התקופה שלפני המהפכה התעשייתית נמוכים בפקטור של 3–4 בהשוואה לחישובים המופיעים בדוח. ותרומת הפעילות המוגברת של השמש להתחממות העולמית היא 16–36 אחוז בהשוואה לתרומת גזי החממה.{{הערה|לדוגמה Hoyt and Schatten, 1993, Lean, 2000)}}{{הערה|[http://climate.envsci.rutgers.edu/pdf/StottEtAl.pdf סוט ואחרים]}}
השערות נוספות שהועלו כדי להסביר את ההתחממות העולמית הן שההתחממות נמצאת בתוך טווח השונות הטבעית,{{הערה|[http://www.dailymail.co.uk/news/article-481613/Global-warming-Its-natural-say-experts.html Global warming? it's natural, say experts]|כיוון=שמאל}} הטענה כי יש שגיאה בסיסית בתאוריה בהיפוך הכיווניות של השפעת הפחמן הדו-חמצני (כלומר, שהעלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באה בעקבות עליית הטמפרטורות ולא מובילה לה),{{הערה|[http://www.safehaven.com/article/32359/global-warming-chickenlittleism Global Warming Chickenlittleism]|כיוון=שמאל}} וכן הטענה שההתחממות היא התרחשות טבעית בעקבות היציאה מתקופה קצרה יחסית, "עידן הקרח הקטן". לכל הטענות האלו יש תומכים - כשלעיתים התמיכה היא בכמה טענות במקביל - אך לטענות לא נמצאה תמיכה בדוחות IPCC.
==השפעות סביבתיות==
להמשך תהליך התחממות העולמית תהיינה השפעות רבות ומגוונות, הן על [[הסביבה הטבעית]] והן על [[ציוויליזציה|אורח החיים האנושי]], אם כי אופיין והיקפן שנויים במחלוקת. סיכום של השפעות אפשריות ושל תובנות עכשוויות ניתן למצוא בדו"ח של קבוצת העבודה של ה-IPCC.{{הערה|[http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg2/index.htm Impacts, Adaptation and Vulnerability]{{קישור שבור|2.10.2019}}|כיוון=שמאל}} לפי מספר מדענים, ההתחממות העולמית גורמת כבר עתה למקרי מוות ברחבי העולם כתוצאה מ[[שיטפון|שיטפונות]], מהרס סביבתי, מ[[גל חום|גלי חום]] ומאירועים אחרים של מזג אוויר קיצוני,{{הערה|[http://www.commondreams.org/headlines06/0209-05.htm Global Warming a Major Health Risk - Scientists, commondreams.org]{{קישור שבור|2.10.2019}}|כיוון=שמאל}} ואולי גם לעלייה בתפוצת מחלות.{{הערה|[http://www.sciencedaily.com/releases/2006/03/060322142101.htm Warming Trend May Contribute To Malaria's Rise]|כיוון=שמאל}} המחלוקת העזה ביותר בנושא זה ניטשת סביב סוגיית הקשר בין סופות [[הוריקן]] וההתחממות העולמית.{{הערה|[http://hurricane.atmos.colostate.edu/ פרויקט המטאורולוגיה הטרופית של אוניברסיטת מדינת קולורדו] מצדד בעמדה כי [http://hurricane.atmos.colostate.edu/Forecasts/2010/dec2010/dec2010.pdf אין קשר בין התופעות]}}{{הערה|[http://www.realclimate.org/index.php/archives/2007/04/shear-turbulence/ שמידט ומאן באתר Real Climate] נוטים, אף כי לא באופן חד משמעי, לצדד בעמדה כי קיים קשר בין התופעות}}{{הערה|[http://www.nhc.noaa.gov/pdf/05pielke.pdf פיילקה ואחרים, '''הוריקנים והתחממות גלובלית'''] מ [http://www.nhc.noaa.gov/ מרכז ההוריקנים הארצי] בשירות המטאורולוגי של ארצות-הברית; וכן [http://sciencepolicy.colorado.edu/admin/publication_files/resource-2476-2008.02.pdf Roger A. Pielke Jr.; Joel Gratz; Christopher W. Landsea; Douglas Collins; Mark A. Saunders; and Rade Musulin, "Normalized Hurricane Damage in the United States: 1900–2005", ''Natural Hazards Review'', Feb. 2008, 31] נוטים אף הם לסברה כי אין קשר בין התופעות}}
ראיות שניוניות של ההתחממות העולמית – קיטון בגודלן של פסגות מושלגות, [[עליית מפלס פני הים|עלייה במפלס פני הים]] {{אנ|Sea level rise}}, שינויים במזג האוויר – מספקות דוגמאות להשלכות של התחממות עולמית שעלולות להשפיע לא רק על הפעילות האנושית אלא גם על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]]. עלייה עולמית של הטמפרטורה הממוצעת פירושה שמערכות אקולוגיות עלולות להשתנות; [[מין (טקסונומיה)|מינים]] אחדים עשויים להידחק החוצה ממרחב המחיה שלהם (אולי אף עד [[הכחדה]]), עקב שינויים בתנאים, בעוד מינים אחרים עשויים לשגשג. ניתן לצפות כי רק מעטות מבין המערכות האקולוגיות בכדור הארץ תשארנה ללא שינוי.
=== הפשרת קרחונים ===
[[קובץ:Glaciermassbalanceglobal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאזן הפשרת [[קרחון|קרחונים]] החל מ[[שנות השישים של המאה ה-20]] (על פי דו"חות WGMS ו-NSIDC)]]
ההתחממות העולמית הובילה למאזן מסה קרחוני שלילי, כשגרמה ל[[קרחון|נסיגת קרחונים]] ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans{{כ}}, [[2005]]) הצביע על נסיגה של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של [[1900]] עד [[1980]]. מאז 1980 הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים [[1960]] ל-[[2002]], אף על פי שבכמה אזורים מקומיים (כדוגמת [[סקנדינביה]]) חלה עלייה. כמה קרחונים אשר נמצאו במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נמסו,{{הערה|[http://www.nichols.edu/departments/Glacier/Bill.htm NORTH CASCADE GLACIER RETREAT]|כיוון=שמאל}} ועלייה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז [[1995]].{{הערה|[http://www.geo.unizh.ch/wgms world glacier monitoring service]|כיוון=שמאל}}
התהליך שבו הקרחונים ברחבי העולם מפשירים בעקבות תוצאות ההתחממות הגלובלית, הוא תהליך שמזין את עצמו, זאת מכיוון שכאשר הקרחונים נמסים, הם חושפים יותר אדמה כהה והיא בולעת יותר קרינת שמש וכך מתחזקת את ההתחממות הגלובלית.
במחקר חדש מ 2019, עולה כי לפחות שליש מהקרח ברכסי ה[[הימלאיה]] יפשיר עד סוף המאה. כמות כזו תפשיר גם אם האנושות תעמוד במטרות של הפחתת ההתחממות הגלובלית. אם ההתחממות הגלובלית ופליטת גזי החממה ימשיכו בקצב הנוכחי, רכס ההימלאיה יתחמם ביותר מארבע מעלות והאזור עלול לאבד כשני שלישים מהקרחונים שלו - עד 2100. המשמעות של הפשרת הקרחונים היא שיבוש באספקת מים המהווים מקור המים לכרבע מאוכלוסיית העולם: 250 מיליון בני אדם שחיים באזור ועוד 1.65 מיליארד שמסתמכים על הנהרות הזורמים מהפסגות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.6909233|כותרת=מיליארדים בסכנה: לפחות שליש מהקרח בהימלאיה יימס עד סוף המאה|אתר=הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-02-05}}}}{{הערה|{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2019/02/04/world/asia/himalayas-glaciers-warming.html|title=Rising Temperatures Could Melt Most Himalayan Glaciers by 2100|last=Schultz|first=Kai|date=2019-02-04|last2=Sharma|first2=Bhadra|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2019-02-05}}}}
==== הפשרת הקוטב הצפוני ====
[[קובץ:2007 Arctic Sea Ice.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקרח בים הארקטי בשנים 1979, 2005 ו-2007]]
האזור הארקטי מתחמם מהר יותר יחסית לשאר אזורי כדור הארץ, בגלל חדירה של חום מאזורים חמים יותר, ובגלל לולאות משוב מחזק שמאפשרות חדירה של חום נוסף כאשר עוד קרח מפשיר. קצב ההפשרה של הקוטב מהיר יותר מהערכות שניתנו בעבר שהתבררו כזהירות מדי. לפי שירות הקרח הקנדי, כמות הקרח ב[[ארכיפלג]] הארקטי המזרחי של קנדה ירדה ב-15 אחוז בין 1969 ו-2004.
הפשרה של קרח ב[[הקוטב הצפוני|קוטב הצפוני]] עשויה לפתוח את [[המעבר הצפון-מערבי]] בקיץ, דבר שיחסוך 5,000 מיילים ימיים מנתיבי אוניות בין [[אירופה]] ל[[אסיה]]. דבר זה יהיה משמעותי בעיקר עבור מכליות ענק, שגדולות מכדי לעבור ב[[תעלת פנמה]], ונדרשות בשל כך להקיף את [[דרום אמריקה]].
הפשרה זו צפויה לפגוע באופן קשה ב[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] של האזור הארקטי. [[דוב קוטב|דובי קוטב]] לדוגמה, צפויים להיכחד בטבע כתוצאה מכך עד סוף המאה ה-21, אם לא קודם לכן. השבטים ה[[אינואיטים]] שחיים באזורים אלה צפויים להיפגע משינויים אלה.
במחקר אשר פורסם ב 22 בינואר 2019, בכתב העת המדעי של [[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|האקדמיה הלאומית למדעים]] ב[[ארצות הברית]] ה[[PNAS]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Thomas Nylen, Per Knudsen, Tonie van Dam, Dana J. Caccamise|שם=Accelerating changes in ice mass within Greenland, and the ice sheet’s sensitivity to atmospheric forcing|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences|עמ=201806562|שנת הוצאה=2019-01-16|doi=10.1073/pnas.1806562116|קישור=https://www.pnas.org/content/early/2019/01/14/1806562116}}}} עולה כי הקרחונים בגרינלנד הגיעו לנקודת מפנה ומפשירים בקצב הולך וגובר עד שייתכן ויהפכו לגורם משמעותי בעליית גובה פני הים ברחבי העולם בתוך שני עשורים. המחקר החדש מצביע על כך שאובדן הקרח בגרינלנד, שרובו נמצא בחוג זה, מאיץ ככל שההתחממות מתגברת.
החוקרים מצאו כי קצב הפשרת הקרח באי ב-2012 היה גבוה פי ארבעה מבשנת 2003. ב-2012, כך לפי המחקר, גרינלנד איבדה יותר מ-400 מיליארד טונות של קרח.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2019/01/21/climate/greenland-ice.html|title=Greenland’s Melting Ice Nears a ‘Tipping Point,’ Scientists Say|last=Schwartz|first=John|date=2019-01-21|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2019-01-22}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-MAGAZINE-1.6866469|כותרת=400 מיליארד טונות של קרח נמסו בשנה באי הזה. לאן יגיעו המים?|אתר=הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-01-22}}}}
צוות מחקר מ[[אוניברסיטת אוהיו]] שבחן את עונתיות הקרחונים במשך 40 שנים, פרסם הצהרה לפיה בשנת 2020 עברו הקרחונים נקודת "שיווי-משקל" בהאצת איבוד המסה של הקרחונים, וגם אם ההתחממות הגלובלית הייתה נפסקת לחלוטין, לא יהיה די בכך לעצור את התכווצות הקרחונים, שתימשך זמן מה גם בתרחיש האופטימי ביותר. עם זאת, החוקרים מדגישים שביכולתנו עדיין להשפיע על קצב ההאטה.{{הערה|{{mako||חוקרים: אבדו הסיכויים להצלת הקרח בגרינלנד|554bccf3e42f371026|news-world/2020_q3|15 באוגוסט 2020}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.osu.edu/warming-greenland-ice-sheet-passes-point-of-no-return/|הכותב=|כותרת=Warming Greenland ice sheet passes point of no return|אתר=[[אוניברסיטת אוהיו]]|תאריך=}}</ref>
==== הפשרת הקוטב הדרומי (אנטארקטיקה)====
ב [[אנטארקטיקה]] מצוי כ-90% מהקרח בעולם, והוא מהווה כ-70% מהמים המתוקים על פני כדור הארץ. הפשרתו של כל הקרח, שנפחו עומד על כ-25 עד 30 מיליון קילומטר מעוקב, תגרום לעליית גובה פני הים ב-60 מטרים לערך.
במחקר מינואר 2019 שפורסם על ידי [[נאס"א]] עולה כי קיים חור ענק מתחת ל[[קרחון תוויטס]] {{אנ|Thwaites Glacier}}, חוקרי נאס"א הזהירו כי החור - ששטחו כשני שלישים ממנהטן - מעיד כי קצב המסת הקרחונים גבוה יותר מששוער עד אז.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/nature/1.6913712|כותרת=חור ענק מתחת לקרחון באנטארקטיקה מעלה חששות מהצפת ערי העולם|אתר=הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-02-07}}}}
בפברואר 2021 התנתק מ[[מדף הקרח בראנט]] קרחון ששטחו כ-1,270 קמ"ר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/environment-science/article/HyvM00OQF00|כותרת=קרחון, ששטחו פי 3 מזה של גוש דן, התנתק מאנטרקטיקה|אתר=ynet|שפה=he}}}}
=== אירועי אקלים חריגים ===
ההתחממות הגלובאלית מעלה את השכיחות של אירועי קיצון אקלימיים.{{דרושה הבהרה|סיבה=חסר פירוט מדוע}}
דוגמאות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=110737|כותרת=שיטפונות וגלי חום: העולם מתמודד עם גיהינום עלי אדמות|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-08-03}}</ref> לאירועי קיצון:
*בינואר 2019 התרחש ב[[ארצות הברית]] [[גל קור]] קיצוני, אשר מומחים סבורים שנגרם בעקבות ההתחממות הגלובאלית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-MAGAZINE-1.6894855|כותרת=אם כדור הארץ מתחמם - איך זה שארה"ב קופאת?|אתר=הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-01-31}}}}
*בינואר 2019, התרחש גל חום קיצוני ב[[אוסטרליה]] שלא היה כדוגמתו כ-80 שנה. נמדדו טמפרטורות של עד 49 מעלות במדינות הדרומיות שגרמו לשריפות נרחבות, המסת כבישים ונזקים נוספים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://m.ynet.co.il/Articles/5449311|כותרת=כבישים נמסו: גל חום קיצוני באוסטרליה|אתר=m.ynet.co.il|תאריך_וידוא=2019-01-31}}}}
* באוגוסט 2020 פרסמו כלי התקשורת כי נמדדה ב[[הפארק הלאומי עמק המוות|עמק המוות]] ב[[קליפורניה]] טמפרטורת שיא של כל הזמנים בגלל גל חום - טמפרטורה של 54.4 מעלות צלזיוס. בעקבות הפרסומים הודיעו מדעני אקלים שיחקרו את הנתונים ויאמתו אותם.{{הערה|{{הארץ||הטמפרטורה החמה ביותר על פני כדור הארץ תועדה השבוע בעמק המוות בארה״ב|1.9084812}}}}
*ביוני 2021 הכה גל חום בצפון-מערב [[ארצות הברית]] ודרום-מערב [[קנדה]]. הטמפרטורות שנמדדו באזור הגיעו לכ-20 מעלות למעלה מן הממוצע לחודש יוני.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-science/2021_q3/Article-6119685a8e60b71026.htm|כותרת=N12 - גל החום ביוני היה "הקיצוני ביותר" שנמדד בצפון אמריקה|אתר=N12|תאריך=2021-08-02|תאריך_וידוא=2021-08-03}}</ref> כתוצאה מן החום מתו 570 בני אדם בקנדה ו-194 בארצות הברית.
*ביולי 2021, הוצפו מספר אזורים באירופה. יותר מ-1,300 הוגדרו נעדרים, ואלפים רבים פונו מבתיהם, שהוצפו או התמוטטו לחלוטין. נהרגו בהצפות ב[[גרמניה]] וב[[בלגיה]] יותר מ-150. בשל התחממות כדור הארץ, האטמוספירה נשארת יותר לחה מבעבר. הלחות הזאת מתרגמת בסופו של דבר לגשם, בכמויות חריגות ובתדירות גוברת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-MAGAZINE-1.10007662|כותרת=לגרמניה יש מערכת חיזוי שיטפונות מצוינת. משבר האקלים הפך אותה למיותרת|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-08-03}}</ref>
*[[צפון אפריקה]] ו[[המזרח התיכון]] סבלו מהתארכות עונות היובש, מגלי חום קשים יותר ושיאי טמפרטורה.<ref>{{Cite news|title=מלחמות מים וסכר פרטי של הנשיא לשעבר: בעיות האקלים במזה"ת קשות במיוחד|url=https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.10041367|newspaper=TheMarker|access-date=2021-08-03}}</ref> גל חום בחלק נכבד מ[[אגן הים התיכון]] השפיע על כמות השריפות הגדולות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/environment-science/article/ryizplkef|כותרת=אוגוסט בוער סביב הים התיכון: שריפות מאלג'יריה, דרך ישראל ועד צרפת|אתר=www.ynet.co.il|תאריך=2021-08-17|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-08-17}}</ref>
*בסוף יולי 2021, הטמפרטורות בצפון [[גרינלנד]] זינקו ל-20 מעלות, פי 2 מהממוצע בעונת הקיץ.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/environment-science/article/sj87adijy|כותרת=ביום אחד: בגרינלנד נמס קרח שיכול לכסות את כל פלורידה במים|אתר=www.ynet.co.il|תאריך=2021-08-03|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-08-03}}</ref>
*באוקטובר 2021, ב[[אוטראקהאנד]] שבצפון [[הודו]] ירדו כמויות גשם הגדולות ב-500% בהשוואה לשנת 2020.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3466387|כותרת=יותר מ-100 הרוגים בשיטפונות ומפולות בוץ בהודו ובנפאל - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!|תאריך=2021-10-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-10-20}}</ref>{{מקור|לא ברור מי טוען שזה אכן קשור להתחממות|סיבה=בכתבה כתוב באופן כללי וסתום "מומחים אומרים". כדי לבסס את הטענה שבהכנסת המשפט, דרוש מקור משלים המבהיר מיהם המומחים}}
===ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים===
קיימת השערה לפיה התחממות עולמית תוכל לגרום לקירור מקומי או להתחממות פחותה של האזור הצפון אטלנטי, על ידי עצירה או האטה של הסירקולציה התרמוהלנית. דבר זה ישפיע במיוחד על אזורים ספציפיים כמו [[סקנדינביה]] ו[[בריטניה]], שמחוממים היום על ידי [[זרם הגולף]]. הסיכויים לתרחיש זה אינם ברורים.
===התפשטות מחלות===
התחממות עולמית עלולה להרחיב את התחום של [[וקטור (ביולוגיה)|נשאים ביולוגיים]] שיעבירו [[מחלה|מחלות מידבקות]] כמו [[מלריה]]. למרות היעלמותה של המלריה ברוב האזורים בעלי האקלים הממוזג, ה[[יתוש]] היליד שמעביר אותה מעולם לא הוכחד ונשאר נפוץ בכמה אזורים. כך, אף על פי שטמפרטורה היא חשובה בדינמיקה של העברת מחלת המלריה, ישנם גורמים רבים אחרים.{{הערה|[http://wwwnc.cdc.gov/eid/article/6/1/pdfs/00-0101.pdf Malaria in England in the Little Ice Age]|כיוון=שמאל}}
===השפעה על היצרנות הביולוגית===
[[קובץ:Arctic Ice Thickness - 2.png|250px|שמאל|ממוזער|[[NOAA]] חוזה כי עד שנת 2050, ייוותר רק 54% מקרח הים שהיה ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]]]]
התחממות עולמית עשויה להוביל גם לתוצאות חיוביות. צמחים מהווים את הבסיס של הביוספרה. על ידי תהליך ה[[הטמעה]], הם משתמשים באנרגיית השמש כדי להפוך מים, חומרי מזון, ו[[פחמן דו-חמצני]] לביו-מסה שניתן להשתמש בה. צמיחת הצמחים יכולה להיות מוגבלת על ידי מספר גורמים, כולל [[פוריות הקרקע]], מים, טמפרטורה והריכוז של פחמן דו-חמצני. מחסור בפחמן דו-חמצני יכול להוביל לפוטורספירציה, שיכולה להרוס סוכרים קיימים. לכן, עלייה בטמפרטורות ובפחמן הדו-חמצני באטמוספירה יכולה לעודד צמיחת צמחים, במקומות בהם אלו הם גורמים מגבילים. עם זאת, המודלים של IPCC חוזים כי ריכוז גבוה יותר של פחמן דו-חמצני יעודד צמיחה של צמחייה רק עד לנקודה מסוימת, היות שבאזורים רבים הגורמים המגבילים הם מים או חומרי תזונה, ולא טמפרטורה או פחמן דו-חמצני. למרות הגורם המגביל של מים, להגדלה של ריכוז הפחמן הדו-חמצני יש השפעה ישירה של הגדלת יעילות שחרור המים מהצמח ברוב הצמחים, כך שהם יכולים לייצר יותר ביו מסה נטו ליחידה של מים שבה הצמח משתמש. תצלומי לוויין מראים כי הפרודוקטיביות של חצי הכדור הצפוני אכן גדלה מ-1982 עד [[1991]].{{הערה|[http://www.nature.com/nature/journal/v386/n6626/abs/386698a0.html Increased plant growth in the northern high latitudes from 1981 to 1991]|כיוון=שמאל}} לעומת זאת, מחקרים חדשים{{הערה|[http://www.pnas.org/cgi/content/full/102/31/10823 Drier summers cancel out the CO2 uptake enhancement induced by warmer springs]|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/102/38/13521 Satellite-observed photosynthetic trends across boreal North America associated with climate and fire disturbance]|כיוון=שמאל}} של קבוצות חוקרים בראשות אנגרט וגטס מצאו כי משנת 1994 עד 2002, בצורות רחבות היקף הובילו לירידה בהטמעה במהלך הקיץ בקווי הרוחב הגבוהים והבינוניים של חצי הכדור הצפוני.
בנוסף, הגדלה של הכמות הכוללת של הביו-מסה הנוצרת אינה בהכרח דבר שמסייע ליציבות האקולוגית, היות שהמגוון הביולוגי יכול עדיין לקטון אף על פי שמספר קטן יותר של מינים משגשג. חשש דומה נובע מכך שבאופן כללי ובמיוחד באזורים טרופיים, צמחים מהירי צמיחה כמו מטפסים, מושפעים לטובה מהגידול בריכוז הפחמן הדו-חמצני, ולעומת זאת אין השפעה כזאת על עצים וצמחים הצומחים לאט יותר, והבדל זה עשוי לשנות את המאזן האקולוגי לטובת מטפסים על חשבון העצים. היות שעצים אוגרים פחמן למשך זמן רב יותר, דבר זה עלול לגרור לשחרור של עוד פחמן דו-חמצני לאטמוספירה.
===קשר להידלדלות האוזון===
אף שנהוג לקשר בין ההתחממות העולמית ל[[הידלדלות שכבת האוזון]], מדובר על תופעות שונות שאינן קשורות.{{הערה|[http://climate.nasa.gov/climatechangeFAQ#Q3 ?What does ozone layer depletion have to do with climate change]|כיוון=שמאל}} מספר חוקרים משערים כי התחממות עולמית כתוצאה מה[[אילוץ קרינתי|אילוץ הקרינתי]] של פחמן דו-חמצני עשויה לתרום להצטננות ב[[סטרטוספירה]]. דבר שעשוי להוביל להחרפה של הדלדלות ה[[אוזון]] ולהגברת תדירות חורים בו.{{מקור}} אחת הסברות היא כי הידלדלות אוזון היא אילוץ קרינתי של מערכת האקלים. לדלדול האוזון ישנן שתי השפעות מנוגדות: הקטנת כמות האוזון מאפשרת חדירה של קרינת שמש רבה יותר, וכתוצאה מכך התחממות של ה[[טרופוספירה]]. אך סטרטוספירה קרה יותר פולטת פחות קרינה באורך גל ארוך, מצב הנוטה לקרר את הטרופוספירה.{{מקור}} בסך הכול, ההשפעה המקררת חזקה יותר: בדוח [[IPCC]] הוסק כי "אובדן אוזון בסטרטוספירה במשך שני העשורים האחרונים הוביל להקטנת הקרינה של מערכת קרקע-טרופוספירה" של כ-−0.15 ± 0.10 W/m².{{הערה|[http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg1/223.htm Climate Change 2001: Working Group I: The Scientific Basis]{{קישור שבור|22.1.2019}}}} אחת התחזיות החזקות ביותר של תאוריית [[אפקט החממה]] היא שהסטרטוספירה תתקרר. עם זאת, אף שניתן לצפות בתופעה זו, הקישור בין התופעה להתחממות העולמית אינו ברור, שכן קירור דומה נגרם בגלל התדלדלות שכבת האוזון. כימיקלים הגורמים להידלדלות [[שכבת האוזון]] הם גם [[גז חממה|גזי חממה]], המייצגים 0.2 ± 0.35 W/m², כ-12 אחוז מסך האילוץ הקרינתי מתמהיל גזי החממה.{{הערה|[http://www.climatechange2013.org/images/uploads/WGIAR5_WGI-12Doc2b_FinalDraft_Chapter08.pdf דו"ח IPCC ל-2013, בראש עמודים 8–23]}}
===קשר לעמעום עולמי===
מספר חוקרים סבורים כי [[עמעום עולמי]] עשוי למסך חלק מההשפעה של ההתחממות העולמית.{{מקור}} אם השערה זו נכונה, ההשפעה העקיפה של [[תרסיס|אירוסולים]] חזקה יותר ממה שסברו בעבר. דבר העשוי לרמז לכך שהרגישות האקלימית לגזי חממה חזקה יותר אף היא. החששות מפני השפעות האירוסולים על האקלים העולמי נחקרו לראשונה כחלק מהחששות בדבר התקררות עולמית ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]].
==השפעות חברתיות==
=== פליטים סביבתיים ===
[[קובץ:Glacial lakes, Bhutan.jpg|ממוזער|שמאל|250px|התחנה הסופית של הקרחונים בבהוטן- ההימלאיה. אגמי קרחונים החלו להתהוות במהירות על המשטח של הקרחונים באזור זה בעשורים האחרונים. לפי חוקרים ב USGS, הקרחונים בהימלאיה מתכלים בקצב מדאיג ומואץ, כפי שאפשר להיווכח מהשוואה של תמונות לוויין ומידע היסטורי, וכפי שניתן לראות מהצמיחה הנרחבת והמהירה של אגמים על משטח הקרחון. החוקרים מצאו התאמה חזקה בין עליית הטמפרטורות לבין נסיגת קרחונים]]
עלייה קטנה בגובה פני הים תהפוך מישורים המיושבים בצפיפות לבלתי ראויים ליישוב אדם. עלייה של ארבעה מטרים תשפיע על כמעט כל עיר חוף בעולם, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה. לעת עתה, חוזה ה-IPCC עלייה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה הבאה. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר ב[[וייטנאם|ווייטנאם]], [[בנגלדש]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[הודו]], [[האיים המלדיביים]], [[תאילנד]], [[הפיליפינים]], [[אינדונזיה]] ו[[מצרים]].
דוגמה לפליטים סביבתיים הם המהגרים ממדינת האיים של [[טובאלו]], שנמצאת בגובה ממוצע של מטר אחד מעל פני הים. ישנם גורמים חברתיים וכלכליים להגירה מטובאלו, אך הדאגה מפני עליית פני הים מהווה סיבה אף היא. התושבים מודאגים מפני האפשרות של פינוי בסופו של דבר, כאשר הגנה מפני שיטפונות תהפוך לבלתי אפשרית מבחינה כלכלית עבורם. לטובאלו יש כבר הסכם אד-הוק עם [[ניו זילנד]] להרשות פינוי מחדש בשלבים.{{הערה|1= {{Cite news|title=Andrew Simms: Unnatural disasters|date=2003-10-15|url=https://www.theguardian.com/environment/2003/oct/15/guardiananalysispage.climatechange|language=en-GB|access-date=2019-01-22|newspaper=The Guardian|first=Andrew|last=Simms}}
[http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg2/681.htm] {{קישור שבור|22.1.2019}} [http://www.journals.royalsoc.ac.uk/app/home/contribution.asp?]{{קישור שבור|22.1.2019}}
wasp=070d8d54cad94ca9a10ec2069c7bd079&referrer=parent&backto=issue,14,14;journal,43,114;linkingpublicationresults,1:102022,1]{{קישור כללי|כתובת=http://www.actionbioscience.org/environment/chanton.html|כותרת=ActionBioscience - promoting bioscience literacy|תאריך_וידוא=2019-01-22|אתר=www.actionbioscience.org|archive-date=2019-01-24|archive-url=https://web.archive.org/web/20190124082832/http://www.actionbioscience.org/environment/chanton.html|dead-url=yes}}}}
בשנת [[2016]], חוקרים מ[[אוניברסיטת קווינסלנד]] דיווחו כי [[מלומיס קי ברמבל]] - מין עכברוש אנדמי לאחד האיים ב[[מיצר טורס]] - נכחד כתוצאה מעליית פני הים; מי הים המלוחים שהציפו חלקים מהאי גרמו להשמדת מרבית הצמחייה בו - מה שגרם להעלמות המין מהמקום היחיד בעולם שבו הוא היה קיים.
=== השפעות כלכליות ===
מוסדות פיננסיים הזהירו במחקר משנת [[2002]],{{הערה|[http://www.unepfi.org/fileadmin/documents/CEO_briefing_climate_change_2002_en.pdf תקציר UNEP]}} כי "התדירות הגוברת של אירועי אקלים חמורים, בשילוב עם מגמות חברתיות", יכולה לעלות 150 מיליארד דולר בכל שנה בעשור הבא. עלויות אלה, דרך עלויות גדלות הקשורות לביטוח ולסיוע לאסונות, יפלו למעמסה על צרכנים, על משלמי מיסים ועל התעשייה כאחד.
על פי התאחדות הביטוח הבריטית, הגבלת פליטות הפחמן יכולה לחסוך 80% מהעלויות הנוספות הצפויות עקב סופות ציקלון טרופיות עד 2080. על פי צ'י ופישר (2003) כל עלייה של 1% במשקעים השנתיים יכולה להגדיל את ההפסד מאסון בכ-2.8%.
תוכנית הסביבה של האו"ם הכריזה כי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם הפך את 2005 לשנה היקרה ביותר בהיסטוריה המתועדת,{{הערה|[http://www.ens-newswire.com/ens/dec2005/2005-12-07-01.asp Climate Talks: 2005 Weather Disasters Most Costly Ever]|כיוון=שמאל}} אף על פי ש"אין דרך להוכיח שהוריקן מסוים היה, או לא היה, מושפע מההתחממות העולמית".{{הערה|[http://www.realclimate.org/index.php?p=181 ?Hurricanes and Global Warming – Is There a Connection]|כיוון=שמאל}} הערכות ראשוניות שהוצגו על ידי איגוד הביטוח הגרמני [[מוניך רה]] הצביעו על הפסדים כלכליים של למעלה מ-200 מיליארד דולר, כאשר ההפסדים לחברות הביטוח היו למעלה מ-70 מיליארד דולר.
קיימת הסכמה כללית על כך שכל [[טון (יחידת משקל)|טון]] של הגז הנפלט לאוויר העולם, גורם לאנושות נזק כספי שניתן להעריך במונחים כספיים. עם זאת, קיימת מחלוקת על הערך הכספי. ממשל אובמה קבע מחיר של 40 דולר לטון, ואילו ממשל טראמפ מעמיד את הסכום על בין דולר אחד לשבעה.
בנוסף, ישנה הסכמה שהמדינות העניות ישלמו מחיר כלכלי כבד יותר על נזקי ההתחממות (כגון הצפות, בצורות ועליית מפלס הים) בהשוואה למדינות עשירות, להן משאבים שיאפשרו להיערך לשינויים הצפויים ולהכין מערכות תשתיות, בריאות ואנרגיה שיוכלו לתפקד גם בתנאי אקלים שונים{{מקור|סיבה=ייתכן שניתן לנסח את המשפט הזה טוב יותר, בהתבסס על המקור, כך שלא יתבסס על תמ"ג אלא על גיאוגרפיה}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5968780,00.html|כותרת=הסיכון, המחיר|אתר=www.yediot.co.il|תאריך_וידוא=2021-08-03}}</ref>.
==פעולות להקטנת ההתחממות העולמית==
[[קובץ:People's Climate Solidarity March crossing the Mississippi (34309653166).jpg|ממוזער|מפגינים לפעולות להקטנת ההתחממות העולמית (2017).]]
החשש מההתחממות העולמית הוביל לנקיטת מספר פעולות. מחלוקת ציבורית, מדעית ופוליטית, מתחוללת סביב שלוש שאלות מרכזיות:
*מידת ההתחממות החזויה בעתיד הקרוב והבינוני;
*היכולת למנוע את ההתחממות או להפך את מגמת ההתחממות באמצעות צעדים שיינקטו על ידי בני אדם וממשלות;
*מידת חריפות הצעדים שיש לנקוט, אם בכלל, כדי למנוע התחממות נוספת או להפך את מגמת ההתחממות.
המחלוקת בשאלת התחזית לעתיד קשורה למחלוקת בקשר לגורמי ההתחממות, ולעומת רוב מדעני האקלים התומכים בדו"ח IPCC, קיימת גם קבוצת מיעוט שהציגה דו"ח אלטרנטיבי{{הערה|[http://nipccreport.org/reports/ccr2a/pdf/Summary-for-Policymakers.pdf Climate Change Reconsidered II: Physical Science]{{קישור שבור|22.1.2019}}}} החולק באופן גורף על הקביעות המוצגות בדו"ח IPCC. השאלה השנייה והשלישית, שהן פוליטיות במהותן, שנויות במחלוקת בציבור ובין קובעי מדיניות. [[אל גור]] גורס כי ההתחממות הממשמשת ובאה תובעת צעדים חריפים כדי למונעה או למתנה. אחרים, כמו [[ואצלב קלאוס]], סבורים כי ההתחממות העולמית היא כלי פוליטי לקידום מדיניות השמאל הירוק.
ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים הוא [[פרוטוקול קיוטו]]. פרוטוקול זה הוא תיקון [[אמנת המסגרת של האו“ם בדבר שינויי האקלים]] (UNFCCC) {{אנ|United Nations Framework Convention on Climate Change}}. [[מדינה|מדינות]] אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של [[פחמן דו-חמצני]] ושל חמישה [[גז חממה|גזי חממה]] אחרים, או לעסוק ב[[מסחר פליטות]] אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו.
בדצמבר [[2007]] זכו [[אל גור]] ו[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] ב[[פרס נובל לשלום]] על הרתמם למלחמה נגד התחממות כדור הארץ. באותו חודש התכנסו כ-10,000 משלחות מ-190 מדינות באי [[באלי]] ב[[אינדונזיה]], כדי לנסח אמנה חדשה אשר מיועדת להחליף ב-[[2009]] את [[אמנת קיוטו]], וזאת על רקע המלצתו של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, לקבוע מכסות פליטות גזים שיעמדו על 25% עד 40% פחות, מהרמה של שנת [[1990]]. [[ארצות הברית]], האחראית לכ-25% מהזיהום הכלל עולמי, התנגדה במשך כל ימי הוועידה להחלטה משותפת, מתוך חשש שהמדינות המתפתחות ובראשן סין, [[הודו]] ו[[רוסיה]], לא יכבדו את ההסכם ובכך תיפגע תחרות כלכלית הוגנת. לבסוף הסכימה ארצות הברית לתמוך בהחלטה, אך סוכם שרמת המכסות תיקבע במשא ומתן בינה ובין המדינות האחרות, עד להחלטה משותפת שתתקבל בשנת 2009.
אסטרטגיות להקטנת ההתחממות העולמית כוללות תוכניות של פיתוח טכנולוגיות אנרגיה חדשות כגון: [[אנרגיית רוח]], [[אנרגיה גרעינית]], [[ביו דיזל]], [[מכונית ירוקה#מכוניות חשמליות|מכוניות חשמליות]], [[מכונית ירוקה#מכוניות היברידיות|מכוניות היברידיות]], טכנולוגיית [[תא דלק|תאי דלק]], [[המרת אנרגיה]], [[מס פחמן|מיסי פחמן]], וכן [[שיקוע פחמן]]. חלק מהקבוצות הסביבתיות מעודדות פעילות אישית נגד ההתחממות העולמית, שמכוונת בדרך כלל אל הצרכן. כמו כן מתקיימות פעולות של עסקים בנושא שינויי האקלים.
אסטרטגיות התאמה להתחממות העולמית מקבלות חלק מהאזהרות כמסקנות שעבר זמנן ומתרכזות בהפחתה או במניעה של תוצאות בלתי רצויות. דוגמאות לאסטרטגיות אלה הן הגנה מפני עליית מפלס פני הים או קיום של [[ביטחון תזונתי]].
בשנת 2019 התגבשה קואליציית We Mean Business, בה חברות רבות מתחייבות לצמצם את פליטות הפחמן שלהן ל-0 עד שנת 2050. על פי אתר היזמה, נכון לאוקטובר 2019, הצטרפו ליזמה 997 חברות - בעלות שווי שוק כולל של 20.1 טריליון דולר - וביניהן 87 חברות ענק בינלאומיות, כאשר מרביתן מתחייבות על הפסקת פליטת הפחמן, וכולן מצהירות על התחייבויות סביבתיות שונות. היזמה ספגה ביקורת בתקשורת, בין השאר עקב כך שנעדרות ממנה החברות אשר פולטות את הכמות הגדולה ביותר של גזי חממה - אלו שעוסקות בתחום ה[[אנרגיה]]. על פי תחקיר של [[הגרדיאן]], 20 חברות בלבד – כולן עוסקות בהפקת אנרגיה מ[[דלק מאובנים|דלקי מאובנים]] – אחראיות ל-35% מגזי החממה שנפלטו לאטמוספירה ב-54 השנים האחרונות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3771952,00.html|הכותב=|כותרת=ענקיות ההייטק ומשבר האקלים: נכונות אמיתית או יח"צ?|אתר=כלכליסט|תאריך=}}}}
מכיוון שחלק משמעותי מההתחממות העולמית קשור לפליטת גזים מהפרשות של ה[[בקר הבית|בקר]] הגדל ברפתות עבור תעשיית הבשר והחלב, בשנת [[2021]] מדענים מ[[גרמניה]] ניסו ללמד פרות לעשות את צרכיהן במכלים מיוחדים בתאי שירותים, ולא באדמה, היות שעירוב ה[[אמוניה]] שב[[שתן]] עם האדמה גורם להיווצרות [[חנקן]].<ref>{{ערוץ7||בניסיון להפחית את פליטת גזי החממה כתוצאה משתן של פרות מדענים גרמניה אימנו את החיות להשתמש בתאי שירותים מיוחדים|504944}}</ref>
==הביקורת על תאוריית שינויי האקלים==
ישנן מספר תפישות נפרדות החולקות על מסקנות IPCC והקונצנזוס המדעי. קבוצה ראשונה מונה בעיקר חוקרים הסבורים כי במסקנות הפנל נפלו שגיאות בנקודות מהותיות, במיוחד בהתייחס לאומדני עבר והווה בפנל, או במודלים הממוחשבים עליהם מתבססים הדו"חות. חבר בולט בקבוצה זו הוא פרופסור פטריק מייקל, שאף היה אחד ממחברי הדוח השני של IPCC, הטוען שכל המודלים הממוחשבים מושפעים מהטיות מכוונות של יוצריהם, ושכולם (פרט לאחד) חזו התחממות גדולה באופן משמעותי מזו שנצפתה בפועל.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=התחממות גלובלית מדע ופוליטיקה|אתר=Vimeo|כתובת=https://vimeo.com/318693889|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-04-01}}}}{{הבהרה|סיבה=באיזו שנה צולם הראיון?}}; קבוצה שנייה מסכימה עם עיקר המסקנות העובדתיות של הפנל, אך סבורה כי החיזוי לעתיד במודלים הממוחשבים לוקה בחסר; קבוצה שלישית מאמצת את עיקר מסקנות הפנל, אך מייחסת את עיקר ההתחממות למקורות שאינם [[אנתרופוגני|תרומת האדם]]; וקבוצה רביעית, רחבה מכולם, מאמצת את עיקר מסקנות הפנל הבין-ממשלתי, וביניהן גם כי מקור ההתחממות הוא מעשה ידי-אדם, אך דוחה את המלצות המדיניות של הפנל או של פעילים ופוליטיקאים "ירוקים" בנימוק כי אין להן ביסוס כלכלי וכי עדיף היה להשקיע את סכומי הכסף הניכרים הנתבעים להגבלת פליטות פחמן למטרות בריאותיות, חינוכיות וכלכליות אחרות.{{הערה|לדוגמה, כאן: http://wattsupwiththat.com/2012/03/10/moncktons-schenectady-showdown/}} העמדות של שלוש הקבוצות הראשונות מכונות "ספקניות", שעה שהקבוצה הרביעית אינה מחזיקה בעמדות ספקניות, אך חולקת על הצעות המדיניות להתמודדות עם התחממות עולמית.
עד שנת [[2009]] התאפיינה התייחסותם של חוקרים ותומכים של ה-IPCC בהתייחסות מעטה, יחסית, לאישים ולגופים שהפגינו עמדות ספקניות. עם זאת, מאז [[אקלים-גייט|פרשת אקלים-גייט]] החריפה נימת העימות והוויכוח בין תומכי הפנל למתנגדיו.
===אקלים-גייט===
{{הפניה לערך מורחב|אקלים-גייט}}
בסוף [[2009]] אירעה [[האקינג|חדירה ממוחשבת]] למחשבי היחידה לחקר האקלים ב[[אוניברסיטת מזרח אנגליה]]. בפריצה נגנבו מסמכים רבים ומעל אלף מכתבי [[דואר אלקטרוני]] שנכתבו אל ומאת חוקרים מובילים באוניברסיטה משנת 1996 ועד אוקטובר 2009. הקבצים עלו לרשת בעותקים רבים והופצו במהירות, בין היתר דרך אתרים ובלוגים המוקדשים להטלת ספק בהתחממות העולמית. בחליפת המכתבים בולטים מכתביהם של חוקרי אקלים בעלי מעמד מרכזי ב-IPCC כמו פיל ג'ונס, העומד בראש היחידה לחקר האקלים; [[מייקל מאן]] מ[[אוניברסיטת פנסילבניה]], שהוא אבי [[גרף מקל ההוקי]]; קית' בריפה, מהחוקרים הבולטים בתחום ה[[פלאוקלימטולוגיה]] (חקר ההיסטוריה של האקלים על־פי טבעות עצים וליבות קרח); ו[[קווין טרנברת']], שהיה המדען הראשי של IPCC בדוחות לשנים 2001 ו-2007.
הנושאים המרכזיים בחליפת המכתבים הם חילוקי הדעות בין החוקרים לבין עצמם ובינם לבין מי שערערו על תקפות ממצאיהם, שיטות חקר ובדיקה שונות ומידת אמינותן, התלבטויות אם ואיך להיענות לבקשות לנתונים בהתאם לחוקי חופש המידע ב[[ארצות הברית|ארצות־הברית]] ובבריטניה, לבטים הקשורים בדוחות IPCC והמחקרים שיכללו בהם, ועוד. בין המסמכים בולטים בעיקר מסמכי קוד מקור וביאורים לקוד המקור של תוכנות עיבוד הנתונים של המרכז לחקר האקלים. המכתבים וקוד המקור העידו, לטענת חוקרים, מבקרים וספקנים רבים, על פגמים בתהליכי מחקר, על הטיה והסתרה של נתונים, הימנעות ממסירת מידע על מחקרים בניגוד לדרישת החוק, ועל ניסיונות להפעיל לחץ על כתבי־עת מדעיים לבל יפרסמו מאמרים של חוקרי אקלים "ספקנים". לעומתם ניצבו חוקרים בולטים רבים, כמו ריצ'רד סומרוויל וקווין טרנברת',{{הערה|{{Cite news|title=Hacked climate emails called a "smear campaign"|url=https://www.reuters.com/article/us-solveclimate-skeptics-idUSTRE5AO4TW20091125|newspaper=Reuters|date=2009-11-25|access-date=2019-09-10|language=en}}}} שטענו כי הסערה, כביכול, מבוססת על ציטוטים סלקטיביים, מחוץ להקשרם, שבאו לחבל בהצלחתה של [[ועידת האו"ם לשינוי האקלים (2009)|וועידת קופנהגן]], שמוקדה הוא [[שינוי אקלים|שינוי האקלים]] והצעדים הנדרשים לבולמו.
שמונה וועדות חקרו את הטענות ואת החומרים בפרשה ולא מצאו שום ראייה להונאה או להתנהלות לא תקינה מצד חוקרי האקלים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.deccanherald.com/content/61233/uk-climategate-inquiry-largely-clears.html|כותרת=UK 'Climategate' inquiry largely clears scientists|אתר=Deccan Herald|תאריך=2010-03-31|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-09-10}}}}
זהותם של ה[[פצחנות|פצחנים]] שפרצו לשרתי הדואר האלקטרוני של היחידה לחקר האקלים לא נודעה מעולם. ב-2012 סגרה משטרת נורפוק את תיק החקירה, ללא תוצאות.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20120719071718/http://www.norfolk.police.uk/newsevents/newsstories/2012/july/ueadatabreachinvestigation.aspx Police closes UEA investigation]{{כ}}, 18 ביולי 2012 {{אנגלית}}}}
===גופים המתנגדים לטענות על התחממות עולמית ===
אף על פי שכמעט כל הקהילה המדעית בתחום מקבלת כעובדה את אחריות מעשי האדם להתחממות העולמית, מגוון גופים, ציבוריים ופרטיים כאחד, השקיעו מאמצים רבים להפריך את הטענות בקשר לתופעת שינוי האקלים.
עיתון הגרדיאן דיווח כי לאחר ש-IPCC פרסם את דו"ח פברואר 2007 שלו, המכון האמריקני ליזמות (AEI) הציע למדענים 10,000 $, בתוספת הוצאות נסיעה עבור פרסום מאמרי ביקורת על הדו"ח. המכון קיבל יותר מ-1.6 מיליון דולר מ[[אקסון מוביל]] וסגן יו"ר הנאמנים שלו היה בעבר ראש אקסון לי ריימונד.
[[החברה המלכותית|החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע]] טענה כי מבדיקה שערכה, עולה שחברת "אקסון מוביל" נתנה 2.9 מיליון דולרים לקבוצות אמריקאיות עבור הפצת מידע מוטעה לציבור על שינוי האקלים. 39 מקבוצות אלו "סילפו את המדע של שינוי האקלים על ידי הכחשה מוחלטת של הראיות"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.theguardian.com/environment/2006/sep/20/oilandpetrol.business|כותרת=Royal Society tells Exxon: stop funding climate change denial|אתר=''TheGuardian''|תאריך=20 בסמפטמבר 2006}}}}. בשנת 2006, החברה המלכותית פרסמה דרישה מחברת "אקסון מוביל" להפסיק את מימון הכחשת שינוי אקלים. "אקסון מוביל" הכחישה את ההאשמות.
בין השנים 1989 ו-2002 "קואליציית האקלים העולמית", קבוצה של עסקים בעיקר מארצות הברית, השתמשה בטקטיקות שתדלנות ויחסי ציבור אגרסיביות להתנגד לפעולות להפחתת פליטות גזי החממה ולהילחם בפרוטוקול קיוטו. הקואליציה מומנה על ידי תאגידים גדולים וקבוצות סחר מתעשיות הנפט, הפחם והמכוניות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.newsweek.com/global-warming-deniers-well-funded-99775|כותרת=GLOBAL WARMING DENIERS WELL FUNDED|אתר=''Newsweek''|תאריך=12 באוגוסט 2007}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://history.aip.org/history/climate/public2.htm|כותרת=The Public and Climate Change|אתר=''American Institute of Physics''|תאריך=פברואר 2018}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Naomi Oreskes, Erik M. Conway|שם=Merchants of Doubt: How a Handful of Scientists Obscured the Truth on Issues from Tobacco Smoke to Global Warming|מו"ל=A&C Black|שנת הוצאה=2011|עמ=170|קישור=https://books.google.co.il/books?id=CrtoNFTuPwwC&pg=PA170&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false}}}}
בתחילת 2013, הגרדיאן חשף כי שתי קרנות, Donors Trust ו-Donors Capital Fund, מימנו 102 צוותי חשיבה וקבוצות פעילים בהיקף של 118 מיליון דולר בין 2002–2010. התורמים השמרנים מצאו מכנה משותף בהתנגדות לקיצוץ בפליטת גזי חממה. הכסף זרם לגופים הקשורים ל[[המפלגה הרפובליקנית|מפלגה הרפובליקנית]] ושימש בין השאר למתקפה על [[אל גור]], למלחמה ביוזמות הסביבתיות של [[ברק אובמה]], ולסיכול פעילות ב[[בית הנבחרים האמריקני|קונגרס]] כנגד שינוי האקלים. הכסף מימן רשת של גופי חשיבה וקבוצות פעולה שעבדו להגדיר מחדש את שינוי האקלים מעובדה מדעית נייטרלית לנושא במחלוקת.
מאוחר יותר ב-2013, הגרדיאן דיווח כי ה-SPN) State Policy Network), ארגון גג של 64 גופי חשיבה בארצות הברית, היה מעורב בשתדלנות סמויה לתאגידים גדולים ותורמי ימין. המדיניות של SPN כללה בין השאר התנגדות לפיקוח שינוי האקלים ושתדלנות עבור תעשיית הטבק.
ב-1994, על פי מזכר שהודלף, האסטרטג הרפובליקני פרנק לונץ יעץ לחברי המפלגה הרפובליקנית, בכל קשור לשינוי האקלים, כי " צריך להמשיך להדגיש את חוסר הודאות המדעית כנושא עיקרי" ו- "לקרוא תיגר על המדע" על ידי "גיוס מומחים מהצד שלנו".
בשנת 2005, [[הניו יורק טיימס]] דיווח כי פיליפ קוני, לוביסט לשעבר של חברות נפט וגז, ראש צוות האקלים במכון הנפט האמריקאי וראש צוות המועצה לאיכות הסביבה של הנשיא ג'ורג' בוש, "ערך שוב ושוב דיווחי אקלים ממשלתיים באופן שהצניע את הקשר בין פליטות פחמן והתחממות כדור הארץ, על פי מסמכים פנימיים." שרון בגלי דווח ב[[ניוזוויק]] כי קוני "ערך דוח משנת 2002 על מדע האקלים על ידי פיזור ביטויים כגון 'חוסר ההבנה' ו 'אי ודאות משמעותית.'" באחד הדוח"ות הוא מחק פרק שלם העוסק באקלים. קוני הודיע על [[התפטרות]]ו יומיים אחרי חשיפת הפרשה. כמה ימים לאחר מכן נודע כי הוא צפוי לקבל תפקיד בחברת אקסון מוביל{{הבהרה|האם מונה?}}.
בתחילת שנת 2012 פרסם חוקר המתמחה בתחום המים בשם פיטר גלייק מספר מסמכים אותם קיבל מ"מכון הארטלנד" המארגן ועידות ספקנים ואת דוח "NOIPCC" (כלומר, דו"ח נגדי לזה של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים). ממסמך אחד מבין המסמכים השתקף, לכאורה, קיום מימון מאורגן לרצות תאגידים ובעלי עמדות השוללות את התפישה לפיה ההתחממות העולמית היא מעשה ידי-אדם.{{הערה|{{הארץ||תאגידי ענק תרמו להכחשת ההתחממות הגלובלית|1.1647215|22 בפברואר 2012}}}} עם זאת, כעבור זמן קצר התגבשה חוות דעת רווחת, גם בקרב רבים מתומכי הפאנל ומסקנותיו, כי המסמך נכתב על ידי גלייק עצמו ומקורו אינו ב"מכון הארטלנד".{{הערה|לדוגמה [http://www.forbes.com/sites/peterferrara/2012/03/01/fakegate-the-obnoxious-fabrication-of-global-warming/2/ כאן], [http://judithcurry.com/2012/02/26/gleicks-testimony-on-threats-to-the-integrity-of-science/ כאן] ו[https://www.washingtonexaminer.com/weekly-standard/why-the-climate-skeptics-are-winning כאן]}}
==ראו גם==
{{הפניה לספר ויקיפדיה|התחממות כדור הארץ ושינויי אקלים}}
*[[משבר האקלים]]
*[[רשימת ערי בירה לפי גובהן]]
*[[הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]]
*[[אפקט החממה]]
*[[הכחשת שינוי האקלים]]
*[[פרוטוקול קיוטו]]
*[[עמעום עולמי]]
*[[שיא תפוקת הנפט]]
*[[אנרגיה מתחדשת]]
*[[אמת מטרידה]] - סרטו של [[אל גור]] בנושא
*[[סוחרי הספק]]
*[[שעת כדור הארץ]]
*[[פוליטיזציה של המדע]]
==לקריאה נוספת==
*מארק ג'נקינס, '''כל צבעי הקרח''', [[נשיונל ג'יאוגרפיק]], גיליון 145, יוני 2010
*טים פולג'ר, '''האי הירוק''', נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 145, יוני 2010
*פיטר מילר, '''השינוי מתחיל בבית, חוסכים אנרגיה''', [[נשיונל ג'יאוגרפיק]], גיליון 130, מארס 2009
*ג'ו רום, '''Climate Change: What Everyone Needs to Know''', 2015.
*[http://www.magazine.isees.org.il/CurrentIssue.aspx?IssueId=58 גיליון מיוחד בנושא היערכות ישראל למשבר האקלים] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20200124034348/http://magazine.isees.org.il/CurrentIssue.aspx?IssueId=58 |date=2020-01-24 }}, "אקולוגיה וסביבה", דצמבר 2019
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*[http://www.ipcc.ch האתר] של [[הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] {{באנגלית}}
*[https://www.zavit.org.il/?s=התחממות+עולמית מאמרים בנושא התחממות עולמית], באתר זווית
*{{הידען||אשכול התחממות כדור הארץ|category/environment/environmental_issues/global_warming/}}
*{{הידען|[[אבי בליזובסקי]]|הקרח נמס ולכן כדור הארץ מחזיר פחות קרינה לחלל, והתוצאה: הגברת ההתחממות|nasa-satellites-see-arctic-surface-darkening-faster-2302149|23 בפברואר 2014}}
*{{הידען|זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה|קר לכם בחורף? זה לא אומר שאין שינוי אקלים|new-study-about-climate-change-skepticism-0402176|4 בפברואר 2017}}
*{{Ynet|סוכנויות הידיעות|מחקר חדש קובע: ההתחממות הגלובלית מחמירה|4978231|20 ביוני 2017}}
*{{TheMarker|ענת ג’ורג’י|"עוד שלוש מעלות ונביא לפה את הגיהנום"|1.6363198|10 באוגוסט 2018}}
*[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/GlobalWarming/Pages/default.aspx התחממות כדור הארץ] - [[המשרד להגנת הסביבה]]
* {{הארץ|מייקי דגן ויעל שנקר|קיצור תולדות ההתחממות הגלובלית, מספרים ותרשימים|1.7897624|27 בספטמבר 2019}}
* AFP, ירון דרוקמן, [https://www.ynet.co.il/environment-science/article/hklr5i2uk#autoplay שבע השנים האחרונות - החמות בהיסטוריה: "אירועי קיצון הפכו לנורמה"], באתר [[ynet]],{{כ}} 31 באוקטובר 2021
* {{בריטניקה}}
*[http://www.ncdc.noaa.gov/paleo/ctl/index.html נתוני פלאוקלימטולוגיה] באתר המרכזים הלאומיים למידע סביבתי של ארצות הברית {{באנגלית}}
*פרופ' [[דני רבינוביץ]] בבלוג בנושא ההתחממות העולמית [http://homocombustans.wordpress.com/ הוֹמוֹ קוֹמְבּוּסְטַאנְס – האדם השורף] {{באנגלית}}
{{משבר האקלים}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:התחממות עולמית|*]]
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]
[[קטגוריה:ויקיפדיה - ערכים מומלצים לשעבר]]
| |||