תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לרמת גן
מ מיזוג הערות שוליים
שורה 8:
| תמונה = [[קובץ:Saul 1878.jpg|250px|מרכז]]
| כיתוב = שאול המלך, מתוך ציור מעשה ידי [[ארנסט יוזפסון]], 1878, המוזיאון הלאומי [[סטוקהולם]], [[שוודיה]]
| שם בשפת המקור =
| מדינה = [[ממלכת ישראל המאוחדת]]
| מקום קבורה = צלע שב[[הרי בנימין]]
| אתר אינטרנט =
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[מלך]] [[ממלכת ישראל המאוחדת]]
שורה 23:
| שם השושלת = בית שאול
| תואר = [[מלך]] [[ממלכת ישראל המאוחדת]]
| כינוי =
| אב = [[קיש אבי שאול|קיש]]
| אם =
| צאצאים = [[יהונתן]], מלכישוע, [[אבינדב בן שאול|אבינדב]], [[איש בושת]]/אשבעל, [[מיכל]], [[מרב בת שאול|מרב]], ארמוני, [[מפיבושת]].
| יורש העצר = [[יהונתן]]
שורה 156:
* קיש היה בנו או נכדו של אביאל דלעיל.
 
הכתוב<ref>{{הערה|שם=שמא-יד-נ|שמואל א' י"ד, נ'.</ref>}} אומר כי: "אֲבִינֵר (-אבנר) בֶּן נֵר דּוֹד שָׁאוּל", אך לא ברור אם הכוונה ש"אבינר בן נר" - הוא "דוד שאול"; או ש"אבינר" הוא הבן של "נר דוד שאול". לפיכך אין לדעת אם אבנר היה דודו או בן דודו של שאול. גם המקורות המקבילים אינם פותרים שאלה זו.
 
כששב שאול מחיפוש האתונות וממציאת המלוכה, מסופר<ref>שמואל א' י', י"ד‑ט"ז.</ref> כי '''דודו''' חקרו היכן היה ומה אמר לו [[שמואל]], ואפשר כי הכתוב טורח לציין זאת משום שאותו דוֹד הוא אבנר בן נר, שהיה אחר כך [[דמות מפתח]] במלכות שאול.
שורה 163:
רשימת היוחסין הארוכה ביותר של שאול מופיעה בתחילת סיפורו<ref>שמואל א' ט', א'.</ref>: "וַיְהִי אִישׁ מִבִּנְיָמִין, וּשְׁמוֹ: קִישׁ בֶּן אֲבִיאֵל בֶּן צְרוֹר בֶּן בְּכוֹרַת בֶּן אֲפִיחַ בֶּן אִישׁ יְמִינִי גִּבּוֹר חָיִל, וְלוֹ הָיָה בֵן, וּשְׁמוֹ שָׁאוּל".
 
ב[[מגילת אסתר]]<ref>אסתר ב', ה'.</ref> מתואר ייחוסו של [[מרדכי היהודי]]: "מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן '''קִישׁ''' '''אִישׁ יְמִינִי'''". השם קיש והביטוי: "איש ימיני" עשויים להצביע על קשר משפחתי בין מרדכי לשאול, בדילוג דורות, כמובן. על פי חז"ל, מרדכי אכן היה צאצאו של שאול. ישנם מדרשים שאף מפרטים רשימת יוחסין בת עשרות דורות המתחילה במרדכי, עוברת בשאול ומסתיימת ב[[יעקב]]<ref>בילקוט שמעוני (נ"ך, תתרנ"ג) מובאת גרסה מקבילה בשינויים מועטים. וראה גם [[s:תרגום שני על אסתר/ב|תרגום שני על אסתר, פרק ב']], פס' ה' בגרסה נוספת.</ref>:
{{ציטוט|תוכן=(-מרדכי) בן יאיר בן שמעי, בן בענא, בן מוצא, בן אלה, בן מפיבושת, בן יהונתן, בן שאול, בן קיש, בן אביחיל, בן צרור, בן בכורת, בן אפיח, בן שחריה, בן עזריה, בן שוקק, בן מיכאל, בן אליאל, בן עמיהוד, בן שפטיא, בן פתיאל, בן פיתון, בן מלכי, בן ירובעל, בן חנניה, בן זבדי, בן אלפעל, בן שמריה, בן עובדיה, בן מרימות, בן חושם, בן שחריה, בן אבינון, בן עזריה, בן גדא, בן בלע, בן בנימין, בן יעקב.|מקור=ספרי דאגדתא על אסתר, מדרש פנים אחרים (בובר), נוסח ב, ב|אנגלית=}}
 
שורה 169:
הכתוב<ref>שמואל א' י"ד, מ"ט; ל"א, ב'; דברי הימים א' ט', ל"ט.</ref> מונה שלושה בנים לשאול: [[יהונתן]], [[אבינדב בן שאול|אבינדב]] (נקרא גם: ישוי) ומלכישוע, ועוד שתי בנות: [[מרב בת שאול|מרב]] ו[[מיכל]].
 
לצד זה, הכתוב<ref>שמואל א' י"ד, {{הערה|שם=שמא-יד-נ'.</ref>}} מציין שאשת שאול הייתה [[אחינועם בת אחימעץ]]. הכתוב עצמו נמנע מלומר כי אחינועם הייתה אם ילדיו אלו, בשונה מהדרך המקובלת במקרים אחרים (כמו בבני [[דוד]] וב[[מלכי יהודה וישראל|מלכי יהודה]]), ואפשר שכולם או מקצתם היו בנים לאישה אחרת ששמה אינה ידוע לנו.
 
לאחר מות שאול ושלושת בניו המוזכרים, מינה [[אבנר בן נר]], קרובו של שאול, בן אחר של שאול למלכות, ושמו: [[איש בושת]]<ref>שמואל ב' ב', ח'.</ref>, הנקרא גם: אשבעל<ref>דברי הימים א' ט', ל"ט.</ref> (בושת הוא כינוי גנאי לבעל<ref>כשם שכינויו של גדעון – '''ירובעל''' (שופטים ו', ל"ב) שונה בפי הבריות ל'''ירובשת''' (שמואל ב' י"א, כ"א).
שורה 175:
בפירוש המיוחס לרש"י לפסוק זה בדברי הימים מובא בשם רבי יצחק בר שמואל מנרבונא, שמשעה שעבדו ישראל את ה[[בעל (אל)|בעל]], כונה הבעל: "בושת", כפי שכתוב בספר ירמיהו (י"א, י"ג): "שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת '''לַבֹּשֶׁת''' – מִזְבְּחוֹת לְקַטֵּר '''לַבָּעַל'''".</ref>).
 
נוסף לאשתו, הכתוב מציין גם את [[פילגש]]ו של שאול - [[רצפה בת איה]], שממנה נולדו לו שני בנים: אַרְמֹנִי ומְפִבשֶׁת<ref>{{הערה|שם=שמב-כא-ח|שמואל ב' כ"א, ח'.</ref>}}.
 
לפי המסופר במקרא, כל בניו של שאול נהרגו בידי אדם<ref>יהונתן, אבינדב ומלכישוע - במלחמה בגלבוע; איש בושת - בידי רכב ובענה (שמואל ב' ד', ה'-ח').
 
</ref>, והדבר נכון גם לגבי רוב נכדיו, שהוקעו בידי הגבעונים<ref>שמואל ב' כ"א, {{הערה|שם=שמב-כא-ח'.</ref>}}. יש הרואים בסוף הטרגי של שאול וצאצאיו עונש אלוהי בדרך של [[מידה כנגד מידה]] על הריגת [[נוב (עיר מקראית)|כוהני נוב]]<ref>[[יצחק אברבנאל|ר"י אברבנאל]] (שמואל א', ל"א): "שאול המלך הרג כהני ה', אבות ובנים, וגם הגבעונים המשרתים אותם, והיה המשפט הא־לוהי '''שמת הוא וכל בניו בידי אדם'''... הרי לך מיתתו ומיתת בניו ואנשיו משרתיו כלם הרוגים מטועני חרב – מדה כנגד מדה. כי עם היות שקריעת מלכותו אחרי מותו וקריעתו בחייו בהמשחת דוד היה בדבר עמלק, הנה מיתתו בחרב ומיתת בניו כלם ואנשיו, לא היו כי אם בחטא שהרג את הכהנים".</ref>.
 
היחיד שידוע לנו ששרד מצאצאי שאול הוא [[מפיבושת]] בן יהונתן<ref>שמואל ב' ד', ד'.</ref>, שהיה נכה רגליים, וזכה לאכול על שולחן דוד<ref>שמואל ב' ט', ו'-י"ג.</ref>, בשל הברית שכרת דוד עם יהונתן אביו. למפיבושת היה בן ושמו מיכה<ref>שמואל ב' ט, י"ב.</ref>. בספר דברי הימים<ref>דברי הימים א ח' ל"ד‑מ'; ט' מ'‑מ"ד.</ref> מפורטת שושלת ארוכה וגדולה שיצאה ממיכה בן מריב-בעל בן יהונתן בן שאול, וסביר כי אותו מריב-בעל הוא הוא מפיבושת<ref>כך בחז"ל. ייתכן שגם פה השתנה השם מ"בעל" ל"בושת" כדי לגנות את עבודת הבעל.</ref>.