אקורד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האמת תגיות: חשד למילים בעייתיות שוחזרה חזרות |
מ שוחזר מעריכות של 2A00:7C40:C420:103:DDEC:3819:91D6:260B (שיחה) לעריכה האחרונה של דולב |
||
שורה 1:
{{מפנה|תצליל|מילה שצלילה מחקה או רומז על משמעותה|אונומטופיה}}
'''אָקוֹרְד''' (ב[[אנגלית]]: Chord, ב[[עברית]]: '''תַּצְלִיל'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|71|30058_1|תַּצְלִיל}}}}) הוא צירוף של שלושה [[צליל]]ים או יותר המנוגנים יחד. מספר אקורדים ברצף היוצרים מתח והרפיה נקראים "[[מהלך הרמוני]]".
== אקורדים משולשים ==
[[קובץ:Triads - Hebrew.png|שמאל|ממוזער|400px|ארבעת סוגי האקורדים המשולשים, כולל סימונים נפוצים ו[[מרווח (מוזיקה)|מרווחים]] בטונים]]
[[אקורד משולש|האקורד המשולש]] במצבו היסודי (מסומן <small><math> _3^5</math> </small>) מורכב מ[[טרצה]] ומ[[קווינטה]] שמופיעות מעל הבס. קיימים ארבעה סוגים של אקורדים משולשים;
* [[אקורד מז'ורי|האקורד המז'ורי]], מורכב מ[[טרצה גדולה]] ומ[[קווינטה זכה]] (מושלמת). האקורד נחשב "שמח" ויציב במיוחד, מאחר שהקווינטה והטרצה מופיעות בסדרת [[צלילים עיליים|הצלילים העיליים]] של צליל השורש.
* [[אקורד מינורי|האקורד המינורי]], מורכב מ[[טרצה קטנה]] ומקווינטה זכה. האקורד נחשב "עצוב" ביחס לאקורד המז'ורי.
* האקורד המוקטן, מורכב מטרצה קטנה ומקווינטה מוקטנת (מרווח הידוע גם בשם [[טריטון (מוזיקה)|טריטון]]). ב[[סולם דיאטוני]], האקורד נוצר ב[[דרגה (מוזיקה)|דרגה]] השביעית (VII) במז'ור ובדרגה השנייה (II) במינור.
* האקורד המוגדל, מורכב מטרצה גדולה ומקווינטה מוגדלת (מרווח [[אנהרמוניה|אנהרמוני]] לסקסטה קטנה). האקורד אינו נוצר באופן טבעי במערכת הדיאטונית, אולם עלול להיווצר על הדרגה השלישית במינור, כאשר משתמשים בטון מוביל (מינור הרמוני).
שמם של האקורדים לפי התאוריה הקלאסית נקבע על ידי סוגם, צליל הבסיס שלהם, וצליל הטרצה (מז'ורית או מינורית – גדולה או קטנה בהתאמה). לדוגמה, '''משולש דו מינור''', הוא אקורד משולש לפי ההסבר מעלה, אשר צלילו הבסיסי הוא דו, ובו טרצה קטנה בין צליל הבסיס לצליל הטרצה.
== היפוכים של אקורדים ==
בצליל הבס של האקורד יכול להופיע גם צליל אחר מצליל השורש (הוא הצליל היסודי ממנו בנינו את האקורדים המשולשים הבסיסיים). אם צליל הטרצה של האקורד מופיע בבס, מכונה האקורד סקסטאקורד (או היפוך ראשון) ומסומן
<small><math>_3^6</math></small>, מאחר שהמרווחים המופיעים מעל הבס הם טרצה וסקסטה. כאשר מדובר באקורד מז'ור או מינור, נהוג לחשוב על הסקסטאקורד כבעל אופי קליל וזורם יותר מאשר האקורד במצבו היסודי. סקסטאקורד מוקטן יציב יותר מהאקורד המוקטן במצבו היסודי, מאחר שכך אין יחסי טריטון עם הבס.
ניתן לבנות את האקורד גם על צליל הקווינטה, ואז מתקבל קוורטסקסטאקורד (מכונה גם היפוך שני), והוא מסומן <small><math>_4^6</math></small>. גם במקרה זה האקורד נקרא כך משום שאלה המרווחים שמופיעים מעל הבס. לפי כללי ה[[הרמוניה]] ו[[הולכת קולות|הולכת הקולות]] הבסיסיים, מדובר באקורד [[דיסוננס|דיסוננטי]] המחייב פתרון (מאחר ש[[קוורטה]], כאשר היא מופיעה מעל הבס, נחשבת דיסוננס).
== ספטאקורדים ==
[[קובץ:Seventh Chords - Hebrew.png|שמאל|ממוזער|400px|שמונת סוגי האקורדים המרובעים (ספטאקורדים)]]
ספטאקורדים (מלשון [[ספטימה]]) הם אקורדים המכילים לא רק טרצה וקווינטה, אלא גם ספטימה. הספטימה של האקורד הופיעה לראשונה כתוצאה של הולכת קולות כצליל זר לאקורד – צליל עובר או צליל שוהה. כך למשל צליל הספטימה בדומיננט ספטאקורד (ספטאקורד הבנוי על הדרגה החמישית) הופיעה כצליל עובר בין מדרגה 5 למדרגה 3 של הסולם.
שמם של הספטאקורדים נגזר מהאקורד המשולש עליו הם מבוססים, ומשם הספטימה. כך למשל הדומיננט ספטאקורד הוא אקורד מז'ור עם ספטימה קטנה ייקרא לעיתים אקורד "מז'ור־קטן", או למשל אקורד מינור עם ספטימה קטנה ייקרא "מינור־קטן".
גם בספטאקורדים צליל הבס לא חייב להיות צליל השורש, וניתן ליצור היפוכים של האקורד. ההיפוך הראשון מכונה קווינט־סקסטאקורד ( <small><math>_5^6</math></small> ), ההיפוך השני מכונה טרצ־קוורטאקורד ( <small><math>_3^4</math></small> ), וההיפוך השלישי מכונה סקונדאקורד ( <small><math>_2^4</math></small> ). גם במקרה זה שמות ההיפוכים נובעים מהמרווחים המופיעים מעל הבס.
== סימוני האקורדים בג'אז ובמוזיקה הקלה ==
[[קובץ:A-Moll offen.svg|שמאל|ממוזער|200px|אצבוע אקורד Am (לה מינור) בגיטרה]]
שיטה זו נהוגה בעיקר ב[[מוזיקה פופולרית]], ונוחה במיוחד לנגינת ליווי ב[[גיטרה]] ו[[פסנתר]].
האקורדים נרשמים לפי אותיות ה[[אלפבית לטיני|אלפבית הלטיני]] ומתחילות מהתו דו (c בלעז). משמעותן כדלקמן:
* C - [[דו]]
* D - [[רה]]
* E - [[מי]]
* F - [[פה (תו)|פה]]
* G - [[סול (תו)|סול]]
* A - [[לה]]
* B - [[סי]]
בנוסף לשמו הבסיסי של האקורד, קיימים סימנים נוספים בשיטת סימוני האקורדים שמאפשרים להגדיר את תצורת האקורד בצורה מדויקת ומורכבת יותר. סימנים אלו תמיד יופיעו לפי סדר מסוים בכתיבת האקורד, כשהאות שמסמלת את תו האקורד תהיה תמיד הראשונה בסדר זה.
להלן רשימת הסימנים הנוספים בשיטת סימוני האקורדים, לפי הסדר בהם יופיעו.
1. תו האקורד הבסיסי, לפי סימונו ב[[אלפבית לטיני|אלפבית הלטיני]].
2. [[סימן היתק|היתקו]] של האקורד:
* סימון <math>\flat</math> ל[[במול]]
* סימון <math>\sharp</math> ל[[דיאז]]
3. כאשר האקורד מינורי, מוקטן או מוגדל, הוא מצוין על ידי:
* סימון m (קיצור ל־minor) לאקורד מינורי.
* סימון dim (קיצור ל־Diminished) ל[[אקורד מוקטן]].
* סימון Aug (קיצור ל־Augmented) ל[[אקורד מוגדל]].
אם מופיע האקורד ללא ציונים מסוג אלו, ותופיע רק האות המסמלת את תו הבסיס של האקורד – האקורד הוא מז'ורי.
4. המספר מתייחס למרווח מצליל הבס שנוסף לאקורד. לדוגמה:
* 6 מציין כי יש להוסיף לאקורד [[סקסטה]], כך למשל אקורד A6 יכיל את הצלילים לה־דו דיאז־מי־פה דיאז. בעולם ההרמוניה הקלאסית יתייחסו לאקורד זה כאל היפוך קווינט־סקסט של אקורד פה דיאז מינור עם [[ספטימה]] קטנה.
* סימון 7 הוא יוצא דופן בשיטה זו, מכיוון שכשהוא מופיע באקורד הוא מורה לנגן דווקא את הדרגה השביעית־במול של אותו סולם, בעוד שאם נראה את אותו סימון בתוספת האותיות Maj ({{כ}}Maj7) אז נדע שמתכוונים לדרגה השביעית הטהורה.
== ראו גם ==
* [[מונחים בתאוריית המוזיקה]]
* [[אקורד גיטרה]]
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=אקורד|ויקישיתוף=Category:Chords|שם ויקישיתוף=אקורדים|ויקיספר=מילון אקורדים בפסנתר|ויקימילון 2=תצליל}}
* [http://www.ezfolk.com/guitar/chords/ אינדקס אקורדים לגיטרה], באתר ezFolk.com
* {{בריטניקה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הרמוניה]]
| |||