אברהם דב אוירבך (טבריה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בקרת זהויות |
צור החלמיש (שיחה | תרומות) ←תולדותיו: מקור |
||
שורה 12:
נולד בשכונת [[שערי חסד]] ב[[ירושלים]], לרב [[שלמה זלמן אוירבך]] ולחיה רבקה לבית רוחמקין.{{הערה|א. חפץ, מרומם מעל כל חשבונות – שיחה עמו על אביו, מוסף שבת של העיתון [[יתד נאמן]], עמ' 6–13.}} למד ב[[ישיבת עץ חיים]] והחל משנת תשי"ב ב[[ישיבת סלבודקה (בני ברק)|ישיבת סלבודקה]] ב[[בני ברק]]. בא' באלול תשט"ז (1956) נישא ליפה מרים, בתו של הרב [[אשר זאב ורנר]], [[אב בית דין|אב"ד]] טבריה ו[[חסידות סלונים|חסיד סלונים]].{{הערה|{{שערים|הרבנים [[רפאל קוק]] ו[[מאיר ועקנין]]|ברכה לרגל נישואי משפחות אוירבך-ורנר|19560808|34.3}}}}{{הערה|{{שערים||מסיבת חג בסוכת רבינו שליט"א בטבריה|19561001|43}}}} לאחר נישואיו התגורר בירושלים ולמד בכולל של הרב רפאל רייכמן.{{הערה|{{הצופה|הרבנים זלמן רייכמן ורפאל רייכמן|ברכה לרגל מינוי הרב אוירבך|19580523|21.1}}; ריאיון עם הרב דב אייכנשטיין, מוסף שבת של העיתון [[יתד נאמן]], חוקת תשע"ו, עמ' 18}}
בשנת תשי"ח (1958) לאחר פטירת חותנו, נבחר הרב אוירבך לכהן תחתיו.{{הערה|{{שערים||אבל הגרא"ז ורנר זצ"ל|19580107|1}}; {{שערים|בית המדרש עטרת שלמה|ברכה לרגל מינויו, שערים|19580523|9.2}}}} המינוי נעשה על דעת [[משרד הדתות]] ואושר בידי [[הרבנות הראשית]].{{הערה|'''[[קול תורה (קובץ תורני)|קול תורה]]''' [יב, ח], אייר תשי"ח, עמ' 2; {{שערים|מכתב הרבנות הראשית לטבריה|חברת אג"ד הורסת את השבת בטבריה|19590708|44}}.}} בשנת תשכ"ה (1965) סיים בהצטיינות את מבחני ה[[דיין (הלכה)|דיינות]] של הרבנות הראשית.{{הערה|ראו: [https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170684e17c68/File/0b07170685462251 הרב הראשי לישראל - שלמה גורן - תיק בענין ישיבת המועצה מי'ג בכסלו תשל'ה וכל ההשלכות], באתר [[ארכיון המדינה]], לדוגמה עמ' 81.}}<ref>{{מעריב|נפתלי קראוס|יש דין – אין דיינים|19750725|151}}</ref> לרב אוירבך, אשר כונה לעיתים "רבה של טבריה"{{הערה|1=[http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=1&itmID=5209 תמונות: רבה של טבריה עם האדמו"ר מבעלזא], אתר חרדים}} אולם לא שימש כרבה הרשמי של העיר,{{הערה|{{מעריב||מאבק על מינוי רב ראשי בטבריה|19710813|59}}; {{מעריב||הבחירות בטבריה לרב אשכנזי ראשי – בסוף החודש|19710816|57}}; {{מעריב|מאיר הראובני|הרב קוק - מועמד יחיד לרב ראשי בטבריה|19710823|25}}}} אך בפועל הייתה לו השפעה רבה על חיי הדת בעיר,{{הערה|1=[http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=2&itmID=2606 הרב קילל והזהיר - בית ספר המריבה נותר מיותם]}} ורבנים מאזור ה[[הגליל העליון|צפון]] נהגו לפנות אליו בשאלות הלכתיות סבוכות.
בתי מלון בטבריה שתחת [[השגחת כשרות|השגחת]] הרב אוירבך, מקובלים על חלקים מהציבור החרדי על אף שאין להם [[כשרות#גופי כשרות פרטיים|תעודת כשרות]] של [[בד"ץ]] אלא כשרות מקומית בלבד. גם מערך [[כשרות]] בתחום ה[[שחיטה (הלכה)|שחיטה]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/53810 גיד הנשה בעופות? מסתבר שכן], אתר חב"ד און ליין}} מקובל על חוגים מסוימים בציבור החרדי. בשנת ה[[שמיטה]] תשנ"ד שימש כאב בית הדין של [[אוצר הארץ]] של חברת [[תנובה]], ועמו הרב [[יעקב אריאל]] והרב בנימין אדלר.{{הערה|הרב [[זאב ויטמן]], '''לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל''', אלון שבות תש"ס, עמ' 215.}}
| |||