ברסטצ'קה – הבדלי גרסאות

נוספו 25 בתים ,  לפני 5 חודשים
מ
←‏תולדות הקהילה היהודית: קישורים פנימיים, תקלדה
מ (←‏תולדות הקהילה היהודית: קישורים פנימיים, תקלדה)
 
 
==תולדות הקהילה היהודית==
ב-[[1577]] נמנו כבר 50–60 יהודים. בשנים 1648–1649, עם [[גזירות ת"ח-ת"ט]], חיו בעיר כ-1,050 יהודים, אך מעל 1,000 נרצחו בפרעות ונותרו בה רק 12 יהודים. בסוף [[המאה ה-18]] נמנו בעיר כ-500 יהודים, אך במגפת [[דבר (מחלה)|דֶבֶר]] נספו כמעט כולם. בשנת [[1937]] נמנו בעיר 2,625 יהודים, כ-400 משפחות, מתוך 7,500 תושבים.
 
היהודים גרו במרכז ומיעוטם בפרברים. רוב הגויים היו אוקראינים ומיעוטם פולנים. היחסים עם האוקראינים היו טובים, אך גרועים עם הפולנים. התנכלויות ליהודים היו בעיקר בחג הפסח.
תושבי העיר האוקראינים נמנו ברובם על האוּנדה, מפלגת לאומנים אוקראינים, והיהודים ברובם היו ציונים.
העיירה הקטנה הזאת הייתה סמל של עיירה יהודית על כל מוסדותיה. חברה שהתנהלה על פי חוקי המוסר והתבססה על תורה, עבודה וגמילותו[[גמילות חסדים]]. חברה יעילה של עמלים ובעלי מלאכה, של אנשי מסחר זעיר. בעיר היו מוסדות צדקה רבים שדאגו לחלשים ופעילות סוציאלית ענפה. הוקם "בית הלחם", כל יום שישי אסף הנוער תרומות עד הצהרים ואחר כך חילקו לנזקקים לחם וחלות לשבת. בחורף נהגו לאסוף עצים ולחלקם עם עגלה למי שלא הייתה ידו משגת. כמו כן, הוקם ארגון "[[לינת צדק]]" שנתן עזרה רפואית של תרופות והחלפת בני משפחה בטיפול בחולים.
 
הקהילה היהודית ניהלה חיי דת מלאים. חיי העיר השתלבו בחיבת ציון, והיא תפסה מקום חשוב בגובה התרומות לקרנות הלאומיים: [[קק"ל]] ו[[קרן היסוד]]. במשך תקופה ארוכה, תפקיד סגן ראש העיר היה בידי יהודי. היו בעיר כמה בתי כנסת שהגדול בהם נבנה ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ושימש את פשוטי העם. לידו הוקם בית כנסת קטן לחייטים{{דרושה הבהרה|סיבה=חייטים זה זרם נפרד ביהדות?}}. היה בית מדרש שבו התפללו האמידים יותר ובעלי השקפה ציונית. בית הכנסת האוסטרי-קלויז שימש את היהודים האדוקים מתנגדי ה[[ציונות]]. שנים נוספים היו של חסידי [[טריסק]] ו[[אולקה]] שהיו במשך תקופה ארוכה בריב, בעיקר על נושא השחיטה. המתפללים בטריסקי-קלויז היו אמידים יותר וציונים, ואלה שבאוליקר-קלויז היו אדוקים שייצגו את בעלי המלאכה והעניים.
746

עריכות