חלוקת התנ"ך לסדרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לרבי שמואל בן הושענא |
|||
שורה 4:
ב[[תורה]] ישנם 154{{הערה|אמנם ראו [[#כמות הסדרים|בהמשך]]}} סדרים וב{{מונחון|נ"ך|[[נביאים]] ו[[כתובים]]}} ישנם 293 סדרים נוספים. ב[[נוסח ארץ ישראל|מנהג ארץ ישראל הקדום]], היו [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] בשבתות על פי חלוקת הסדרים, במחזור שאורכו כשלוש שנים וחצי.{{הערה|בשונה ממנהג [[יהדות בבל]], הנהוג כיום בכל עם ישראל, לקרוא בתורה במחזור שנתי, לפי החלוקה ל[[פרשת השבוע|פרשות]]}} {{ציטוטון|לבני {{מונחון|מערבא|ארץ ישראל (זהו הכינוי של ארץ ישראל בתלמוד הבבלי, משום שארץ ישראל מערבית לבבל}} ד{{מונחון|מסקי|מעלים, ובהקשר זה גומרים}} {{מונחון|לדאורייתא|את התורה}} ב{{מונחון|תלת שנין|שלוש שנים}}}}.{{הערה|{{תלמוד בבלי|מגילה|כט|ב}}}}
כמו בחלוקה התורה לפרשות השבוע, גם בחלוקה הארץ ישראלית לסדרים היו הפטרות כפי שנמצא בגניזה הקהירית{{הערה|יוסף עופר, "סדרי נביאים וכתובים", תרביץ נח (תשמ"ט), עמ' 173–189.}}. כמה פייטנים ארץ-ישראלים קדומים, כר' [[יניי]] ור' [[יוסף ברבי ניסן]] כתבו פיוטים לשבתות על פי קריאת התורה, בהתאם לחלוקה הזו, בעוד פייטנים ארץ-ישראליים מאוחרים יותר,
במהלך הדורות חלוקה זו הוזכרה פעמים רבות וחלק [[מדרש|מספרות המדרש]] מחולקת על פיה. כמו כן, היא מוזכרת גם במהדורות של פרשנות לתנ"ך{{הערה|הקדמה לפירוש ה[[מלבי"ם]] - מהדורת פרשנות שנדפסה על פי ספרי המדרשים לפי ה"פרשתאות" שסומנו באותיות}}.
| |||