אנצאר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית:בריטניקה בערכים כאשר היא רק דף הפניה. ראו שיחת תבנית:בריטניקה (תג)
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''אל-אנצאר''' (ב[[ערבית]]: '''الانصار'''; מילולית: העוזרים/תומכים) הוא מונח [[אסלאם|איסלאמי]] המייצג במקור את תושבי [[אל-מדינה|ית'רב]] (כיום אל-מדינה) המוסלמים שסייעו לעדת מאמיניו של [[מוחמד]] לאחר [[הג'רה|הגירתם]] מ[[מכה]] בשנת [[622]]. מרבית האנצאר נמנו עם שני שבטים: האוס והח'זרג', ויחד עם ה[[מוהאג'רון|מהאג'רון]] (ראשוני המאמינים המהגרים ממכה) הם מהווים את ה[[צחאבה]], קבוצת רעי מוחמד המהווים מקור לתחיקה משפטית ומודל לחיקוי למוסלמים. האנצאר זכורים באדיקותם ובאומץ לבם ובין הבולטים שבהם היו מעת' בן ג'בל, [[סהל בן סעד]] וסעד בן עבידה.
 
לאחר מות מוחמד הפך המונח אנצאר לכינוי כללי ליחידות ה[[צבא]] הערביות שפלשו לאזורים הסובבים את [[חצי האי ערב]]. האנצאר כבשו את [[האימפריה הסאסאנית]] והכו נמרצות את [[האימפריה הביזנטית]]. בהדרגה התיישבו חיילות המצב במחנות צבא שהפכו ברבות השנים לערים כמו [[קהיר]], [[בצרה (עיראק)|בצרה]], [[כופה]] ואחרות. האנצאר היו חמושים ב[[כידון|כידונים]], [[רומח|רמחים]], [[חרב|חרבות]], [[חץ וקשת|קשתות]] ו[[חיל פרשים|רכובים]] על [[סוס הבית|סוסים]] שהקנו להם יכולות תמרון וניידות גבוהות. האנצאר שימשו לעיתים גם כ[[חיל רגלים]]. הם היוו את סוג היחידה העיקרית בצבא ה[[ח'ליפה|ח'ליפות]] עד ל[[המאה ה-9|מאה ה-9]], עת הוחלפו בידי חיילים-[[עבדות|עבדים]] זרים המכונים ע'למאן או [[ממלוכים]].
 
בסוף [[המאה ה-19]] קבוצות מוסלמיות חסידיו של ה[[מהדי]] [[מוחמד אחמד]] יצאו ל[[ג'יהאד|ג'האד]] כנגד חדירת [[העולם המערבי|המערב]] ב[[סודאן]] וקראו לעצמם [[אנצאר (סודאן)|האנצאר]]. השם נמצא בשימוש קבוצות [[טרור]] וחמושים אסלאמיות שונות ברחבי העולם המוסלמי, ביניהם ב: [[אינדונזיה]], [[הודו]], [[פקיסטן]], [[אפגניסטן]], [[עיראק]], [[תימן]], [[סומליה]], [[סודאן]], [[מצרים]], [[אלג'יר]], [[מרוקו]] ו[[ישראל]].