בית ביאליק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 10:
 
== היסטוריה ==
לביאליק היה קשר מיוחד לעיר תל אביב,{{הערה|{{nrg|[[שמואל אבנרי]]|ביאליק והצעירה הקירחת|883/950|2 במאי 2009|47|1}}}} הוא קבע בה את ביתו, שבנייתו הסתיימה בשנת [[1926]] סמוך לבית העירייה. הבית נבנה על מגרש שמימן ביאליק באמצעות הכנסות ממהדורה מיוחדת של כתביו. הבית שנחנך בשנת [[1925]], נבנה ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האקלקטי]] בתכנון ה[[אדריכל]] [[יוסף מינור]]. את מלאכת הפיקוח על הבנייה נטל האדריכל [[שמואל ברקאי (אדריכל)|שמואל ברקאי]]. מסופר כי בתחילה התנגד ביאליק לבניית [[מרפסת]] בחזית הבניין הפונה לרחוב, אך זו נבנתה בסופו של דבר בשל התעקשות האדריכל מינור שטען כי "בית בלי מרפסת שקול לפנים בלי [[אף|חוטם]]".{{מקורהערה|לצטטה[[חיים גליקסברג]], ''''ביאליק יום יום'''', הוצאת דביר, תל אביב [[1953]] עמ' 103}} מסביב לבניין ניטע גן שכלל צמחים אופייניים מאזורים שונים ב[[ארץ ישראל]], בהם [[שבעת המינים]].
 
בנוסף להיותו [[סופר]], [[משורר]], [[מתרגם]] ו[[מוציא לאור]], היה ביאליק גם דמות בולטת בחיי בחברה התל אביבית. במסגרת זו, אירח ביאליק בביתו אורחים מן השורה בימי שני וחמישי בשעות אחר הצהריים.