פתיחת התפריט הראשי

בית ביאליק

מוזיאון בישראל

בית ביאליק הוא ביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ברחוב ביאליק 22, בתל אביב, בסמוך לבית העירייה הישן.

בית ביאליק
בית ביאליק
מידע
סוג מוזיאון היסטורי
אדריכל יוסף מינור, ניצה מצגר-סמוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת ההקמה 1926
תאריך פתיחה רשמי 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל־אביב–יפו, ישראל
כתובת רחוב ביאליק 22, תל אביב-יפו
קואורדינטות 32°04′22″N 34°46′16″E / 32.072888°N 34.771007°E / 32.072888; 34.771007
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריה והווהעריכה

לביאליק היה קשר מיוחד לעיר תל אביב,[1] הוא קבע בה את ביתו, שבנייתו הסתיימה בשנת 1926 סמוך לבית העירייה. הבית נבנה על מגרש שמימן ביאליק באמצעות הכנסות ממהדורה מיוחדת של כתביו. הבית שנחנך בשנת 1925, נבנה בסגנון האקלקטי בתכנון האדריכל יוסף מינור. את מלאכת הפיקוח על הבנייה נטל האדריכל שמואל ברקאי. מסופר כי בתחילה התנגד ביאליק לבניית מרפסת בחזית הבניין הפונה לרחוב, אך זו נבנתה בסופו של דבר בשל התעקשות האדריכל שטען כי "בית בלי מרפסת שקול לפנים בלי חוטם".[דרוש מקור: לצטטה] מסביב לבניין ניטע גן שכלל צמחים אופייניים מאזורים שונים בארץ ישראל, בהם שבעת המינים.

בנוסף להיותו סופר, משורר, מתרגם ומוציא לאור, היה ביאליק גם דמות בולטת בחיי בחברה התל אביבית. במסגרת זו, אירח ביאליק בביתו אורחים מן השורה בימי שני וחמישי בשעות אחר הצהריים.

ביאליק נפטר בשנת 1934 ומעט לפני פטירתו עזב את ביתו שבתל אביב, עבר לגור ברמת גן, והחל בהכנות לבנות שם את ביתו. במשך זמן זה הושכר הבית למשפחה מדרום אפריקה.

בשנת 1937 העבירה מניה ביאליק את הבית לרשות העירייה כ"אגודת בית ביאליק" שתפקידה לשמר את הבית. בתמורה לנכס, מסרה לה העירייה דירה לרשותה למגוריה. הבית שופץ זמן קצר לאחר מכן, ונפתח לקהל בניהולו של משה אונגרפלד.

בשנות השישים הוקם על שטח "גן צמחי ארץ ישראל" שמאחורי הבית בניין נוסף, "בית האישה על שם מניה ביאליק".[2] בניין זה נועד להכיל פעילויות לקידום משוררות וסופרות עבריות. לאחר מותו של אונגרפלד בשנת 1980, עבר הבית שיפוץ נוסף שארך שבע שנים. אגודת הסופרים העבריים הפכה את הבית למרכז פעילותה, וערכה בו כינוסים תרבותיים וספרותיים. ב-4 בינואר 2009 נפתח הבית מחדש לאחר פרויקט שיחזור, בראשות ניצה מצגר-סמוק, שכלל את שיפוץ המבנה, תוך שימור ושיחזור פרטיו המקוריים, ועריכת תצוגה חדשה ועדכנית.

בבית נמצא ארכיון הכולל כתבי יד מקוריים של חיים נחמן ביאליק, כתבי יד שנשלחו לעיונו, אגרות רבות מאת מבוגרים וילדים וכן דברי דפוס שונים שנשמרו בעזבונו. בבית מוצגים ציורים ופסלים פרי יצירתם של אמנים ישראלים כגון נחום גוטמן, ראובן רובין, חנה אורלוף ושמואל עובדיהו. בנוסף, שמורים בבית שעון המנגן מדי שעה את "התקווה" ובקומת הכניסה מצויים אריחי קרמיקה שהוכנו ב"בצלאל" ומתארים את פרשת המרגלים, שנים עשר השבטים, ארון הברית וכן את "יהודה השבויה" ו"יהודה המשוחררת".

גלריית תצלומיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה