ויקיפדיה

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ביטול גרסה 32913599 של Gilgamesh (שיחה) גילגמש מחק במחי יד עבודת עריכה מדוקדקת ומבוססת היטב שנעשתה קודם. הנימוק של גילגמש לביטול הגרסה הקודמת היה "אני מתנגד לעריכות האלה". הוא לא טרח להתייחס לאף אחת מן העובדות שהוצגו. מי שרוצה לבטל עריכה מוזמן להתמודד עם העובדות בדיון מכבד, הגון ורציני. גילגמש, אתה איש משכיל ובעל יכולת. אני בטוח שאתה יכול להשקיע קצת יותר. אני מזמין אותך להשתתף בעריכה ולהציג טיעונים נגדיים.
תגיות: ביטול שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
מ שוחזר מעריכות של רועי לוטן (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh
שורה 84:
{{ערך מורחב|השנים החסרות}}
ההשוואה בין הכרונולוגיה המסורתית לכרונולוגיה המדעית מעלה פער של כ-165 שנה. לפי סדר עולם רבה, בית המקדש השני עמד על תלו במשך 420 שנה. [[חורבן בית שני]] אירע בשנת 70 לספירת הנוצרים, ומכאן שהמקדש השני הוקם בסביבות [[350-359 לפנה"ס|350 לפנה"ס]]. כיוון שגלות בבל נמשכה על פי הכרונולוגיה המסורתית 70 שנה בלבד, עולה כי חורבן בית ראשון אירע בשנת 420 לפנה"ס. ואולם, מלכות [[בבל]], שהחריבה את בית המקדש על פי הדיווח המקראי, נעלמה מן העולם קרוב למאה ועשרים שנה קודם לכן (הכיבוש הפרסי אירע בשנת 539 לפנה"ס). התיארוך המקובל בקרב היסטוריונים לחורבן הבית הראשון הוא 586 לפנה"ס. קיים אפוא פער של כ-166 שנה בין הכרונולוגיות השונות{{הערה|כלומר שנת [[ה'תש"ע]] (5770) אמורה להיות שנת ה'תתקל"ו (5936) לבריאת העולם.}}. הבעיה תלויה במשך זמנה של האימפריה הפרסית, שלפי הכרונולוגיה המקובלת התקיימה למעלה ממאתיים שנה (539 -331 לפנה"ס), ולפי סדר עולם - 52 שנה בלבד. המדרש מתארך את התקופה הפרסית באופן מינימליסטי, לפי מלכי פרס המוזכרים במקרא בלבד. כמו כן, בהתאם לברייתא המובאת בתלמוד הבבלי{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|ג|ב}}}}, מניח המדרש שכורש, דריווש וארתחשסתא הם שלושה שמות של מלך אחד.
 
ד"ר חיים חפץ חקר את אמינותם של המקורות ההיסטוריים הקלאסיים (היסטוריונים הלניסטיים ורומיים), שעליהם ביססו ההיסטוריונים המודרניים את הכרונולוגיה המדעית המקובלת. בשנת 1991 הוא פרסם את ממצאיו במאמר נרחב{{הערה|חיים חפץ, "[https://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/mega14_hefetz.pdf מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחדש]", נתפרסם ב[[מגדים (כתב עת) |מגדים]] י"ד}} ונימק את טענתו כי הכרונולוגיה המסורתית היא הנכונה. ד"ר חפץ לא התייחס במחקרו לשיטות תיארוך מדעיות נוספות כגון [[פחמן 14]] או תיארוכים אסטרונומיים.
 
==תקופות בתולדות עם ישראל==
שורה 264 ⟵ 262:
| {{בבלי| ערכין| יא| ב}}
|}
==התאמה לממצאים המדעיים==
בעשורים האחרונים החלו להצטבר ממצאים מדעיים אשר עולים בקנה אחד דווקא עם הכרונולוגיה המסורתית במספר נקודות:
 
===תיארוך [[מהפכת סדום ועמורה]]===
מחקרים ארכאולוגים וגאולוגים שנערכו מאז ראשית שנות האלפיים באזור [[תל אל-חמאם]],{{הערה| [http://www.tallelhammam.com/ פרויקט החפירה הארכאולוגית של תל אל חמאם] - האתר הרשמי באנגלית }} צפונית מזרחית לים המלח, מצביעים על האפשרות שהסיפור מהדהד כזיכרון קדום של התפוצצות אווירית של [[אסטרואיד]] באזור סדום לפני כ-3700 שנה, בסביבות שנת 1700 לפסה"נ. בתל ובסביבתו נמצאו ממצאים רבים, אשר מעידים על חשיפה לחום גבוה ולפיצוץ אווירי, בדומה ל[[אירוע טונגוסקה]] ול[[פגיעת המטאור ברוסיה (2013)|פגיעת המטאור ברוסיה]] ב-2013.{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.forbes.com/sites/ericmack/2018/12/04/new-science-suggests-biblical-city-of-sodom-was-smote-by-an-exploding-meteor/|הכותב=Eric Mack|כותרת=New Science Suggests Biblical City Of Sodom Was Smote By An Exploding Meteor|אתר=Forbes|תאריך=2018|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-11-17}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{ynet||זוהי סדום? מטאוריט גרם להרס באזור ים המלח לפני 3,650 שנה|60026270|20 בספטמבר 2021}}}}.
 
לפי הכרונולוגיה המסורתית אברהם נולד בשנת 1813 לפנה"ס, והיה בן מאה בהולדת בנו יצחק:
{{ציטוט|תוכן=וְאַבְרָהָם, בֶּן-מְאַת שָׁנָה, בְּהִוָּלֶד לוֹ, אֵת יִצְחָק בְּנוֹ.|מקור={{תנ"ך|בראשית|כא|ה|קצר=כן}}}} לפי [[ספר בראשית]] מהפכת סדום ועמורה אירעה שנה לפני לידת יצחק, כלומר בשנת 1714 לפנה"ס. תאריך זה תואם את התיארוך הארכאולוגי של פיצוץ האסטרואיד ב[[תל אל-חמאם]].
 
===תיארוך קביעת הגבולות של נחלות השבטים===
חוקר המערות פרופ' [[עמוס פרומקין]] ופרופ' [[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]] טענו במאמר המשותף "מפלס ים המלח והתנ"ך" (משנת 2002){{הערה|יואל אליצור ועמוס פרומקין במאמר משנת 2002 "[ מפלס ים המלח בתנ"ך https://daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=504 ]"}} כי על מנת שיהיה היגיון בתיאור גבול נחלת שבט יהודה באזור [[ים המלח]] יש להניח שמפלס הים באותה עת עמד על כ- 380 מטרים מתחת לפני הים. משחזור המפלס הקדום של ים המלח עולה כי מסוף [[תקופת הברונזה הקדומה]] סביב 2000 לפנה"ס ועד לסוף [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] סביב 100 לפנה"ס, מפלס ים המלח יכל להתאים לתיאור המקראי אך ורק בטווח השנים 1500-1200 לפנה"ס. על פי הכרונולוגיה המסורתית חלוקת הנחלות של השבטים, המתוארת בספר יהושע, אכן התרחשה בתקופה זו.
 
פרומקין ואליצור מדגישים את העובדה כי בתיאור הגבול הצפוני של שבט יהודה אנו מוצאים "לשון ים המלח צפונה" (יהושע י"ח יט ובדומה יהושע ט"ו ה'). הגבול הצפוני של ים המלח בימינו וכן מאז תחילת המאה ה-20, בעת שעמד על 390 מטרים מתחת לפני הים, עובר בקו ישר באורך של 8 ק"מ ממערב למזרח ולא מכיל שום "לשון". אולם, במפלס של 380 מטרים מתחת לפני הים, שהתקיים במאה ה-13 לפנה"ס, מקבלים לשון ים צרה שחודרת צפונה 5-6 ק"מ ומסתיימת בדיוק מזרחית ל[[בית חגלה (עיר מקראית)|בית חגלה]], שהיא נקודת הציון הבאה בגבול הצפוני של השבט.
 
פרומקין ואליצור ממשיכים ומדגישים כי בתיאור הגבול הדרומי של שבט יהודה אנו מוצאים את "הלשון הפונה נגבה" (יהושע ט"ו ב') ומשם הגבול עולה מערבה אל [[מעלה עקרבים]]. במפלס של ימינו וכן במפלס שהתקיים מאז ראשית המאה ה-20 אין היגיון בתיאור זה שכן מעלה עקרבים מצוי דרומית לים המלח. אולם, במפלס של 380 מטר מתחת לפני הים, שהתקיים כאמור במאה ה-13 לפנה"ס, נוצרת לים המלח לשון הנמשכת דרומה ומעלה עקרבים נמצא בקירוב מערבית לקצה הדרומי של הים.
 
שחזור המפלס הקדום של ים המלח מראה, שהחל מהמאה ה-12 לפנה"ס ועד למאה הראשונה לפנה"ס המפלס היה נמוך מ-390 מטרים מתחת לפני הים ואותם לשונות ים שתוארו לעיל לא התקיימו עוד.
 
===תיארוך המזבח בהר עיבל===
במהלך [[סקר הר מנשה]], שנערך בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20, חשף פרופ' [[אדם זרטל]] מאות אתרים ארכאולוגיים ב[[גב ההר]] מן המאה ה-13 לפנה"ס, בעלי מאפיינים ייחודיים אותם ייחס לחדירת שבטי ישראל בתקופתו של יהושע בן נון. הממצא הידוע ביותר הוא [[מזבח הר עיבל]], אותו זיהה פרופ' זרטל עם המזבח שאותו הקים יהושע בן נון על פי המקרא ב[[מעמד הברכה והקללה]], הזיהוי של פרופ' זרטל נתון במחלוקת. יש חוקרים שונים, שהציעו הסברים חלופיים. תיארוך הממצאים על פי פרופ' זרטל חופף לתיארוך המסורתי לתקופה זו.
 
===תיארוך "ארמונות שלמה"===
בערים גדולות כגון [[תל מגידו|מגידו]], [[תל גזר|גזר]] ו[[תל חצור|חצור]] זיהה פרופ׳ [[יגאל ידין]] בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 ביצורים מסיביים וארמונות, שאותם ייחס לימיו של [[שלמה]].
אותם ביצורים וארמונות שכונו "ארמונות שלמה״ משויכים ל[[תקופת הברזל]] IIA. פרופ׳ [[ישראל פינקלשטיין]] טוען על סמך השוואת החרסים מן המבנים ב[[תל מגידו]] וב[[תל רחוב]], כי יש לייחס את הארמונות לסוף התקופה. בהסתמך על מודל בייסיאני של שישה שלבים בתקופת הברזל, הכולל
339 מדידות [[פחמן 14]] של 143 דגימות (בעלי משך חיים קצר) מ-38 שכבות ב-18 אתרים, שבוצעו בשש מעבדות שונות ותוך שימוש בשלוש מודלים של תיארוך, פינקלשטין תיארך את הארמונות בטווח מקסימלי בין השנים 880-760 לפסה"נ.{{הערה|Piasetzky Tel Aviv University ,The Iron Age
Chronology Debate: Is the Gap Narrowing?, NEAR EASTERN
ARCHAEOLOGY 74:1 (2011)
[https://www.academia.edu/1070739/The_Iron_Age_Chronology_Debate_Is_the_Gap_Narrowing]}}
 
על פי הכרונולוגיה המקובלת [[שלמה]] מלך בין השנים 970-930 לפנה"ס. תיארוכי ה[[פחמן 14]] של "ארמונות שלמה" חורגים בכמאה שנים מתקופתו של שלמה ומתאימים דווקא לתקופת המלכים [[עמרי]] ו[[אחאב]] שמלכו בין השנים 882-852 לפנה"ס, בתחילת הטווח האפשרי על פי המדידות. לכן, פינקלשטיין טען כי פרופ' יגאל ידין טעה בשיוך הביצורים והארמונות לשלמה וכי הם נבנו למעשה בתקופת שושלת עמרי.{{הערה|The quest for historical Israel, p.115
[https://www.amazon.com/Quest-Historical-Israel-Debating-Archaeology-ebook/dp/B00FBRK2PA]}}
 
אולם, על פי הכרונולוגיה המסורתית הממצאים דווקא תואמים את תקופת מלכות שלמה, כיוון ששלמה מלך בין השנים 835-795 לפנה"ס, במרכז טווח השנים האפשרי העולה מתיארוכי הפחמן 14.
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הכרונולוגיה_המקראית_והמסורתית"