אינוקנטיוס השני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מסוי\1
שורה 25:
ב-[[29 במרץ]] [[1139]] אישר האפיפיור אינוקנטיוס ב[[בולה אפיפיורית]] את הקמת [[מסדר האבירים הטמפלרים]]. באותה שנה התקיימה [[המועצה הלטראנית השנייה]], שאותה גינו [[רוג'ר השני, מלך סיציליה]]. קצת מאוחר יותר, אינוקנטיוס עמד בראש צבא נגד רוג'רו, אבל נתפס בשבי והוצרך להכיר בדרישות רוג'רו. אחר כך, עם זאת, אינוקנטיוס היה יכול לחזור לרומא, שם הוא השיג בשנותיו האחרונות תחייה תרבותית של העיר. הוא מת ב-[[24 בספטמבר]] [[1143]], ו[[סלסטינוס השני]] נבחר במקומו.
 
על פי אגדה יהודית עממית<ref> האגדה מופיעה בספר "[[אוצר מדרשים]]" באתר [[ספריא]] [https://www.sefaria.org/Otzar_Midrashim,_Selection_of_Various_Tales,_The_Story_of_Rabbi_Shimon_of_Mainz.1]</ref>, אינוקנטיוס היה בנו של [[שמעון בן יצחק|רבי שמעון ממגנצא]], ושמו היה אלחנן. האגדה מספרת שאלחנן היה נודע כבר מגיל צעיר כחכם מאוד. ביום [[שבת]] אחד כשהוריו היו ב[[בית כנסת|בית הכנסת]], המשרתת הנכריה חטפה את הילד, [[טבילה לנצרות|הטבילה אותו לנצרות]] ונתנה אותו ב[[מנזר]]. לימים גדל אלחנן ונהיה לקרדינל ולאחר שנפטר האפיפיור החליטו מפאת חכמתו ובקיאותו בנצרות למנותו לאפיפיור החדש. לאחר שהתחיל לחשוש שהוא באמת [[יהודים|יהודי]], הוא החליט לגזור על יהודי [[מיינץ|מגנצא]] שיהיה אסור להם לקיים [[מצווה|מצוות]] מסויימותמסוימות כדי שהם ישלחו אליו את רבי שמעון בכדי שהוא יתחנן על ביטול הגזירה. לאחר שנפגש עם רבי שמעון בחן אלחנן את הדברים וגילה את זהותו האמיתית. אלחנן כתב ספר נגד האמונה הנוצרית והשאיר אותו לאפיפיורים אחריו לקרוא בו, ולאחר מכן חזר אל משפחתו במגנצא. האגדה מבוססת על אחד מה[[פיוט|פיוטים]] שכתב רבי שמעון, "מלך אמון מאמריך מרחוק מוצב", בה כתב: "'''אֵל חָנַן''' נַחֲלָתוֹ בְּנֹעַם לְהַשְׁפַּר / יִדְּעָם קְרוֹא קָרְבְּנוֹתָיו בְּמִסְפָּר / וְתִיטַב לַייָ מִשּׁוֹר פָּר / קָדוֹשׁ". הפיוט נאמר על ידי [[יהדות אשכנז|אשכנזים]] כ[[יוצר (פיוט)|יוצר]] ליום השני של [[ראש השנה]]{{הערה|[https://judaism.walla.co.il/item/2787572 היהודי שהפך לאפיפיור: הסיפורים מאחורי הסליחות] באתר [[וואלה]], 22 בספטמבר 2014}}.
 
==קישורים חיצוניים==