אותיות סופיות – הבדלי גרסאות

לדעת החוקרים, מקור שתי הצורות של אותיות מנצפ"ך הוא באות קדומה אחת שדומה לצורה הסופית. מקורו של ה[[כתבהכתב עברי|כתב העבריהמרובע]] המודרני ב[[כתב]] ה[[סופר]]ים ה[[כתב ארמי|ארמים]] שכתבו עבור [[האימפריה הפרסית]] בה שימשה ה[[שפה]] ה[[ארמית]] כ[[לינגואה פרנקה]]. בכתב זה הייתה לכל אות צורה אחת בלבד. בעברית הייתה מסורת של כתיבה בלתי פורמלית ואותיות מנצפ"ך המופיעות באמצע מילה קיבלו צורה חדשה, "מעוגלת" יותר, ללא ה"זנבון" שהפריע למהירות הכתיבה. בסוף מילה צורת האותיות הללו לא הפריעה שכן בלאו הכי ה[[יד]] נעצרת, ועל כן הצורה הסופית של אותיות מנצפ"ך כמעט זהה לצורת האות בארמית. יוצאת מן הכלל היא [[מ|מ"ם]] שמקבילתה הארמית לא דומה גם לצורה הסופית.