בקעת הירדן – הבדלי גרסאות

החלק בין [[נהר הירדן]] לבין המורדות המזרחיים של [[יהודה ושומרון]] נכבש על ידי [[צה"ל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], והוקמו בו יישובים[[יישוב]]ים חקלאיים על פי "[[תוכנית אלון]]" בהתאם לתפיסה הביטחונית שמיקום היישובים הוא שיסמן [[גבולות בני הגנה]] ושמקומה הגאוגרפי של [[ירושלים]], על מנת שתתפקד כבירה, במרכז הארץ ולא בגבולה המזרחי. [[יגאל אלון]] התווה תוכנית שעל פיה תוקם [[שדרה כפולה]] של יישובים בבקעה: קו יישובים אחד יימתח לאורך כביש הבקעה והאחר לאורך ציר שנקרא על שם תוכניתו "[[כביש אלון]]" במדרונות מזרח השומרון. התוכניוהביאההתוכנית הביאה להקמת יישובים בעלי אופי חקלאי בבקעת הירדן.

גם האדריכל [[אברהם וכמן]] פרסם את אסטרטגיית ההתיישבות בבקעת הירדן שנקראת ' "[[תוכנית השדרה הכפולה]] '" והגישה לשר [[ישראל גלילי]]. על פי תוכניתו זו בקעת הירדן כלולה בשטח השידרה המזרחית של מדינת ישראל מהחרמון בצפון, דרך בקעת הירדן ועד הערבה, אילת ואופירה.

במרץ [[2011]] ביקר [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] בבקעת הירדן והכריז שבכל הסדר עתידי תהיה נוכחות ישראלית בבקעת הירדן. נתניהו הוסיף ש"קו ההגנה של ישראל מתחיל בבקעת הירדן", אם הקו הזה ייפרץ יהיה ניתן להעביר טילים[[טיל]]ים ליהודהל[[יהודה ושומרון]] ומשם לירות על [[חיפה]] ותלו[[תל אביב]]{{הערה|יתד נאמן, ג' אדר ב', עמוד 3, אריה זיסמן}}. בין 2016 ל-2018 הוקמו בבקעה מספר [[מאחז|מאחזים בלתי חוקיים]] ובהם המאחז בתחומי שמורת הטבע אום זוקא. הקמת המאחזים הבלתי חוקיים הביאה לגידול ניכר במספר העימותים עם פעילי זכויות אדם ולהקמתה של "קואליציית הבקעה".