פיוטר סטוליפין – הבדלי גרסאות

 

מבין תכונות האופי האישיות, בני דורו הבחינו במיוחד בחוסר פחדו. הוא שרד 11 ניסיונות התנקשות שתוכננו וביצעו נגדו מהפכנים רוסיים. בניסיון האחרון, שבוצע בעת ביקורו בבית האופרה של קייב על ידי [[דמיטרי בוגרוב]], סטוליפין נפצע ונפטר כעבור כמה ימים, בספטמבר [[1911]].

==ביוגרפיה==

סטוליפין נולד בעיר [[דרזדן]] בסקסוניה למשפחה שהייתה חלק מה[[אצולה]] הרוסית. מצד אביו, שבעת הולדתו שירת בשליחות בגרמניה, היה קרוב משפחה של המשורר [[מיכאיל לרמונטוב]]. מצד אמו היו לו שורשים [[גרמניה|גרמניים]] וקרבה משפחתית לדיפלומט הרוזן [[אלכסנדר גורצ'קוב]], שהיה שנים רבות שר החוץ של רוסיה. אחיו הגדול של סטוליפין נהרג בדו-קרב, וסטוליפין עצמו נפצע בזרועו הימנית כשניסה לנקום את מותו. החל משנת [[1881]] למד פיוטר סטוליפין ב[[אוניברסיטת סנקט פטרבורג]]. עם סיום לימודיו החל לעבוד בשירות הממשלתי ועלה בהדרגה בסולם התפקידים. ב-[[1902]] מונה סטוליפין למושל [[הורדנה (עיר)|הורדנה]], הצעיר ביותר בתפקידו. לאחר מכן מונה למושל העיר [[סראטוב]] ועצר מהפכנים רבים במהלך [[מהפכת 1905]]. סטוליפין מונה לשר הפנים הרוסי{{הערה|{{הזמן||ברוסיה. בעיר המלוכה|19060510|4}}}}, וכמה חודשים לאחר מכן ביולי 1906, מונה למשרת [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] על ידי ה[[צאר]] [[ניקולאי השני]], במקום קודמו בתפקיד, איוון גרומקין ([[1906]]), במקביל לפיזור ה[[הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית|דומה]] הראשונה{{הערה|{{מחזיקי הדת||חדשות שונות|19060727|10}}}}.

===ההתנקשות בחייו===

{{הפניה לערך מורחב|רצח סטוליפין}}

ב-[[14 בספטמבר]] [[1911]] נורה סטוליפין בידי [[דמיטרי בוגרוב]], פעיל מה[[המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית|תנועה הסוציאליסטית רבולוציונית]], יהודי מומר במוצאו, שהיה גם סוכן ה[[אוכרנה]], בעת שיצא מבית האופרה ב[[קייב]]. בוגרוב נתלה 10 ימים בלבד לאחר ההתנקשות. סבורים כי בוגרוב לא פעל מאידאולוגיה שמאלנית, אלא נשלח בידי גורמים מלוכניים שהתנגדו לרפורמות שהנהיג סטוליפין. אוהדי "הנזיר" הרוסי [[גריגורי רספוטין]] - שסטוליפין פעל להרחיקו מחצר הצאר{{הערה|1=[https://www.lord-of-history.co.il/2018/11/blog-post_18.html?showComment=1542649646701#c653060017540386080 איכר קדוש - נהנתן מופקר / סיפורו המדהים של גרגורי רספוטין וסופה של רוסיה הצארית], בלוג ההיסטוריה הישראלי}} - סיפרו כי ניבא את מותו כאשר רץ מאחורי הזוג המלכותי מחוץ לבית האופרה באומרו "המוות מאחוריו! המוות רוכב אחריו!". רספוטין בעצמו נרצח חמש שנים לאחר מכן.