יעקב פיכמן – הבדלי גרסאות

[[קובץ:bialikfichman.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שפיכמןפיכמן (משמאל) עם [[חיים נחמן ביאליק]]]]

[[קובץ:PikiWiki Israel 20412 Kinneret Moshava.JPG|שמאל|ממוזער|200px|בית [[יוסף טריידל|טריידל]] במושבה [[כנרת (מושבה)|כנרת]], ששימש השראה ליעקב שפיכמןפיכמן בשירו [[אגדה (שיר)|אגדה]]]]

יעקב שפיכמןפיכמן נולד בשנת [[1881]] ב[[בלץ]] - [[בסרביה]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]], לאליהו (סוחר, [[חוכר|חוכר־אדמה]] ומגדל צאן) ולפייגה שפיכמןפיכמן. למד ב[[תלמוד תורה|חדר]] וקיבל גם שיעורים מפי יצחק זלוטניק מ[[ברסט ליטובסק]] שהתגורר בבית הוריו. שפיכמןפיכמן הרבה בלימוד ובקריאה, ובגיל 14 עזב את בית אביו כדי להשלים בצורה מסודרת את לימודיו. הוא נדד ברחבי [[חרסון]] ו[[פודוליה]], ובהגיעו ל[[קישינב]] החל ללמוד [[רוסית]] ושפות נוספות, וכן לימודים כלליים כתלמיד חוץ. בתקופה זו התחיל לכתוב שירים בעברית, ביידיש וברוסית, והתפרנס מהוראה. כשחזר לבית הוריו, הוא התמסר ללימודי היהדות. התרכז ב[[תנ"ך]], ב[[מדרש|מדרשי חז"ל]], ולמד ספרות עברית מתוך כתבי [[אחד העם]] ו[[מנדלי מוכר ספרים]]. בנוסף, הוא הרבה לקרוא ספרות יפה בעברית, יידיש ורוסית.

בשנת [[1901]] עבר לעיר [[אודסה]] כדי להתקרב ל[[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]], ל[[אחד העם]], ואל [[ש. בן-ציון]] אותם העריץ, וגם כדי להמשיך בלימודיו. הוא החל לפרסם שירים ב"[[הדור (כתב-עת)|הדור]]" כתב עת בעריכתו של [[דוד פרישמן]] ובעיתון לילדים. וכך נוצר הקשר שלו עם סופרי [[פולין]]: דוד פרישמן, [[י"ל פרץ|י.ל. פרץ]], [[נחום סוקולוב]] ועוד. בשנת [[1903]] עבר לעיר [[ורשה]], שהייתה בעת ההיא [[המרכז הספרותי העברי בורשה|מרכז ספרותי]] פעיל ותוסס של תחום המושב כולו{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=דן מירון|שם=בודדים במועדם; לדיוקנה של הרפובליקה הספרותית העברית בתחילת המאה העשרים|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1987, עמ' 365 - 375}}}}. שפיכמןפיכמן החל לפרסם שירים ומסות באופן קבוע בעיתון "הצופה". הוא עבד גם בהוצאת הספרים "[[הוצאת תושיה|תושיה]]", ב"[[האור]]" וגם כמזכיר המערכת של "הצופה" . בשנת [[1905]], לאחר שנאסרה, בעקבות [[מהפכת 1905|המהפכה]], הוצאת כל העיתונים העבריים, חזר לבסרביה ושהה ב[[קישינב]], ולאחר מכן בעיירה לאובה {{אנ|Leova}} שם עבד בהוראה במשך שלוש שנים והרבה לפרסם בכתב העת שהוציא [[יוסף חיים ברנר]] - "[[המעורר]]". כאן גם החלה עבודה העריכה שלו, לאחר שהחל לטפל, על פי הזמנת סופרי אודסה, בכינוס ועריכה של יצירותיהם של סופרים שונים, מכיוון שהיה בין הבולטים במשמרת הצעירה של הספרות העברית{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גצל קרסל|שם=לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים|מו"ל=ספרית פועלים,|שנת הוצאה=1967}}}}.

שפיכמןפיכמן נישא לבת-שבע בת [[יצחק דוב גרינברג]] (הקימה יחד עם יעל גורדון, בתו של [[א. ד. גורדון]] בית ספר לילדות עניות) בשנת 1910. באותה שנה החל להשתלם בקורסים להוראה, ועבר ל[[הורדנה]], אך בקיץ 1910 קיבל על עצמו את עריכת "הביבליותיקה הגדולה" של [[הוצאת תושיה]], ועבר ל[[ורשה|וורשה]]. [[בן אביגדור|בן-אביגדור]], עורך ההוצאה, כינס לראשונה את שירתו של שפיכמןפיכמן בספר "גבעולים", ועל כך הכיר לו המשורר תודה גדולה כל חייו{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יעקב פיכמן|שם=גבעולים; שירים מאת יעקב פיכמן|מו"ל=תושיה|שנת הוצאה=ורשה, 1881}}}}.

[[הסתדרות המורים|הסתדרות המורים בישראל]] הזמינה את שפיכמןפיכמן לארץ בשנת 1912, כדי להחליף את [[ש. בן-ציון|ש. בן ציון]] בעריכת הירחון "[[מולדת]]". הוא הצליח לגייס למשימה זו סופרים רבים והעלה את רמתו של הירחון. אהבתו לנופי ישראל קיבלה חיזוק בעריכת כתב העת והזינה את שירי הנוף הידועים שלו ("ימין ושמאל" "על שפת ים כנרת" ועוד)

בשנת 1914 נשלח לברלין כדי לערוך ירחון עברי, שעמד לצאת לאור שם, במטרה להעבירו אחר כך לארץ ישראל, אך נאלץ להישאר במקום, מאחר שפרצה באירופה [[מלחמת העולם הראשונה]]. הוא התגורר באודסה ועבד ב"[[מוריה (הוצאת ספרים)|מוריה]]". עם תום המלחמה, נדד בארצות אירופה וחזר לארץ ישראל רק באביב [[1919]]. הוא המשיך בעריכת "מולדת" שהתחדש, ובנוסף, ערך גם את הירחון "מעברות" שהחל להופיע. שפיכמןפיכמן גם ערך ספרים בסניף הארץ־ישראלי של [[הוצאת שטיבל|הוצאת "שטיבל"]]. בתקופה זו כתב את מחזורי ה[[סונטה|סונטות]] "יהודה" ו"ירושלים" ואת הפואמה "רות".

יעקב שפיכמןפיכמן פרסם למעלה מ־300 ספרים: [[שירה]], [[פרוזה|סיפורת]], [[פזמון|פזמונאות]] ו[[תרגום|תרגומים]]. הוא נחשב לאחד מהאבות המייסדים של [[ספרות עברית|הספרות העברית]] החדשה, ומצעירי הסופרים העבריים בדור שלאחר [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]]. ייסד וערך את הירחון החשוב לנוער "מולדת", שדורות ראשונים של בני הארץ דוברי ה[[עברית]] התחנכו עליו. בין עבודותיו: פרסום ספרי מקראות חינוכיות, כינוסים, עריכות ו[[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] של יוצרי הספרות העברית, (כמו למשל הביוגרפיה הקצרה של משוררת ה[[יידיש]] הידועה [[קדיה מולודובסקי]], יצירתו של [[אברהם מאפו]], של [[מיכה יוסף לבנזון|מיכ"ל]], [[מנדלי מוכר ספרים|מנדלי]], [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] ורבים אחרים), כינוס אנתולוגיות לשירה ולסיפורת, ועריכת הירחון '[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]]' של [[אגודת הסופרים העבריים]].

שפיכמןפיכמן היה מבקר הספרות החשוב של דורו. היה תופס בביקורתו את העיקר, נשמת היצירה, בנימה אוהבת, מתפעלת וגודרת, ייחודית לו. מגלה עמקותם של דברים בפשטותם. הוא הרבה לכתוב ביקורות ספרותיות, הן במבואותיו לכתבי הסופרים שבעריכתו, והן בסדרת מסות בענייני ספרות שוטפים. הוא עצמו היטיב להגדיר את רשימותיו הביקורתיות במילים הבאות, עליהן חזר בהזדמנויות שונות ובניסוחים שונים:{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גצל קרסל|שם=לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים|מו"ל=ספריית פועלים|שנת הוצאה=1967, עמ' 604}}}}

יעקב שפיכמןפיכמן תרם הרבה גם ל[[ספרות ילדים|ספרות הילדים]], הן בדברים פרי יצירתו, והן בעריכה ואף ב[[מסה (חיבור עיוני)|מסות]]. הוא הרבה גם לתרגם מהספרות הכללית, שירה ופרוזה כאחד. רובה של עבודת התרגום שלו פורסמה בכתבי העת השונים וטרם כונסה, אך יש עבודות שפורסמו בנפרד, כמו "[[נרקיס וגולדמונד|נרקיס וגולדמנד]]" ל[[הרמן הסה]], "הורדוס ומרים" מאת פרידריך הבל, ועוד{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=יעקב פיכמן, מתרגם|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HHR%2F1913%2F03%2F21&id=Ar00901&sk=F35628C3|כותרת=משירי הינה|אתר=הפועל הצעיר|תאריך=21.3.1913}}}}.

שפיכמןפיכמן נפטר ב[[מוצאי שבת]], ליל [[כ"ח באייר]] [[תשי"ח]], [[17 במאי]] [[1958]] בשעה 22:30, ב[[בית החולים הדסה (תל אביב)|בית החולים הדסה בתל אביב]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|קול העם|KHM||מת המשורר י. פיכמן|1958/05/18|00408}}.}}, ונקבר ב[[בית הקברות טרומפלדור]].

משנת [[1964]] חולק מטעם האיגוד העולמי של יהודי בסרביה [[פרס פיכמן|פרס שפיכמן]] שנקרא על שמו{{הערה|{{דבר|יצחק קורן|פרס פיכמן לספרות ואמנות|1964/06/26|00704|מכתב לעורך המוסף}}.}}{{הערה|[https://www.yadvashem.org/he/events/14-may-2010.html הענקת פרס פיכמן ב-2010] ל[[יוסף גוברין]], באתר [[יד ושם]]}}.

[[קובץ:גבעולים.png|ממוזער|250x250 פיקסלים|יעקב שפיכמןפיכמן, גבעולים]]

[[קובץ:Grave of Jacob & Bat Sheva Fichman in Trumpeldor cemetery.JPG|180px|ממוזער|שמאל|קבר יעקב ובת שבע שפיכמןפיכמן בבית הקברות טרומפלדור]]

[[קובץ:Memorial plaque to Jacob Fichman.jpg|180px|ממוזער|שמאל|לוחית זיכרון ליעקב שפיכמןפיכמן בתל אביב]]

שפיכמןפיכמן בצניעותו חסה בצלו של [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]], ובזמנו שירתו משכה הרבה פחות תשומת-לב מאשר שירתם של [[שאול טשרניחובסקי|טשרניחובסקי]], [[זלמן שניאור|שניאור]], [[יעקב כהן (משורר)|כהן]], ו[[יעקב שטיינברג|שטיינברג]]. על שירת שפיכמןפיכמן ויחסה לשירת ביאליק, כתב [[דוד פרישמן]]: "אם אומר על פיכמאן שהוא משורר ממדרגה ראשונה, משורר ברוך-אלוה לא אמרתי בזה כלום. פיכמאן אינו נראה כלל במדרגות הראשונות של 'המזרח' הספרותי שלנו מפני שהוא צנוע ונחבא אל הכלים. בין המעפילים על ההר אין חלקו של שפיכמןפיכמן, אבל אהלו השקט והיפה מתוח זה כבר על הפסגה היותר רמה של השירה העברית. ערות-הלב, דקות ההרגשה, יצירות מהודרות אפילו למהדרין מן המהדרין - אצל פיכמאן אנו מוצאים את כל זה בכמות גדולה. לבביות של רחשי תפילה, מוזיקליות פנימית, כמעט דתית, של החרוז, אמנות דקה המגיעה עד לידי התפשטות כל אמנותית, זוך הרגשים וטהרת-בדולח של המילים - כל זה התקבץ אצל המשורר האינדיבידואליסטן של שירתנו. ביאליק הליריקן לא יכול היה להעמיד תלמיד טוב יותר מפיכמאן, ובו יוכל להתגאות נשיא הספרות. אבקת הזהב שפיזר הקוסם הגדול שלנו מתוך עשירותו המופלאה בין הכאה והכאה של "פטישו" הפתטי, התגבשה לגבישי זהב טהור אצל תלמידו הצעיר."<ref>{{צ-ספר|שם=התקופה, ספר ראשון|מקום הוצאה=מוסקבה|מו"ל=אברהם יוסף שטיבל|שנת הוצאה=תרע"ח (1918)}}</ref> 

שירת שפיכמןפיכמן היא שירת אווירה, חצי ממשית חצי אגדתית, מלאה בצבעים וצלילים, שבמרכזה הלך-הנפש של האדם. בתחילת דרכו חוט של עצב היה מתוח על שירתו, ולפיכך כינוהו "המשורר הנוגה". שירתו גדושה באמונה איתנה בכוחה של שירה להכשיר את הלבבות, בכוחה של אהבה לטהר ולקדש את החיים, וביכולת האדם והעולם להתחדש. שיריו הארץ-ישראלים מלאים באהבתו לארץ ובקשר בלתי-אמצעי ניגוני עם נופיה.

כתב [[קלמן אהרון ברתיני|ק. א. ברתיני]]: "אכן, יעקב שפיכמןפיכמן נשאר עד היום בראש-וראשונה בעל-הנוף בשירתנו. הלא כה דברי עדותו של המשורר עצמו בפתח ספרו ‘ימי שמש’: ‘הנוף היה לי כל ימי גרעינו של עולם ויסודו של עולם’. אלא שמושג הנוף מתרחב לגביו ומקבל משמעות מיוחדת. כיוון שאין שפיכמןפיכמן מסתכל סתם, אין הוא קובע דברים על-פי ראייה ושמיעה, אלא הוא מגלה, מפענח, מעמיק עינו ומערטל את הקסם שבבריאה. ועוד: הנוף לגביו אינו רק הצבע, הדומם והצומח. יש לו לשפיכמןלפיכמן גם הנוף האחר, זה שבנפש. לכאורה, הכול פשוט ומרהיב עין, אלא שמייד בא הרמז, ובעיקר ההתרשמות. ברם, אף התרשמות זו קשורה קשר אמיץ בנראה ובנשמע, הסומך על החושים. הנוף הוא נקודת-המוצא למעיין של שירה, המבּע הפּלאסטי למה שמתרחש בעולם הנפשי, פרשת-חיים עם כל פשט הווייתם ופשרם האמנותי בעת בעונה אחת."<ref>{{צ-ספר|מחבר=ק. א. ברתיני|שם=שדה ראייה: מסות ספרותיות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=תשל"ח (1977)}}</ref>

כתב [[שלום שטרייט]]: "'הגבעולים' נהפכו ברבות-הזמן לשדה-קמה מזהיב; וה'בבואות', אנדרטות-הסופרים שלו, מתנוססות בשפע בקריית ספרותנו, כצריחי מגדלים בולטים מעברים... לכאורה נדמו שני הקבצים הללו, שוצורת הבעתם הן מאזורים שונים, - לבעלי קצוות מנוגדים. שירה וביקורת - אקלימים שונים שולטים בהם... ברם איכות אחת כלולה בשני הקבצים גם יחד. בשניהם השירה בסיס ומניע היצירה... כי חכמת-הנפש של הלכי-נפש שונים, - מסגולותיו העצמיות של שפיכמןפיכמן היא, שאר-רוחו המיוחד. כי הלך-הנפש הוא נשמת יצירתו כולה, בכל פינות אמנותו גם יחד. שהרי עם נקישת הטכסט הראשון במנגינותיו, - נימת-הנפש שלנו תזועזע מיד. כי דומה הוא שפיכמןפיכמן לכינור ערוך-מיתרים, שלמגע נשיבת הרוח הקלה ביותר נפלטים ורועפים הצלילים הענוגים... מבחינה זו הוא נחשב בצדק לאחד מיחידי-הסגולה שבבעלי-הסגנון, שאין כמעט רגבים בשפתו".<ref name=":0">{{צ-ספר|שם=מאזניים, כח (קכח)|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=כסלו תרצ"ב (1932)}}</ref> 

כתב [[פישל לחובר]]: "הוא אחד הבסמים של ספרותנו, וגם של לשוננו. המילה, אפילו בפרוזה, אינה באה אצלו לברר רק רעיון או מושג, אלא היא גם <big>זמרה</big>. היא משפיעה על הלך-הנפש, מגרה ומפתה. אמנם על-ידי כך לא נמלט שפיכמןפיכמן לפרקים מן הסכנה של לשון 'כשהיא לעצמה' מצל של 'מליצה'. אבל לרוב שמר גם כאן המבקר על המשורר. שמר על <big>הגבולים.</big>"<ref name=":0" />

[[קובץ:חלומות לא מתים.jpg|ממוזער|יעקב שפיכמןפיכמן, "חלומות לא מתים..."|450x450 פיקסלים]]

* '''אסיף: מבחר יצירתו של יעקב שפיכמןפיכמן בשירה ובפרוזה; ילקוט דברים על המשורר ויצירתו''', תל אביב: מסדה, 1959.

* '''כתבי יעקב שפיכמןפיכמן: שירים, על יוצרים ויצירה''', תל אביב: דביר, 1960.

*'''הסגנון העברי: קורס גבה ללמוד השפה העברית וספרותה''', 2 כרכים, ערוכים בידי מגנוס קרינסקי בהשתתפות יעקב שפיכמןפיכמן, ורשה: האור, 1909-1912.

*'''לחג הרמב"ם: (800 שנה להולדתו)''', בעריכת מ. לחובר ויעקב שפיכמןפיכמן, תל אביב: ארץ, תרצ"ה.

*'''דור דור וסופריו: [[אנתולוגיה]] ספרותית לתלמידים ולעם''', 2 כרכים, המסדרים: [[חיים נחמן ביאליק]], [[יהושע חנא רבניצקי]], בהשתתפות יעקב שפיכמןפיכמן, תל אביב: [[הוצאת דביר|דביר]], 1955.

* '''מנחה ליעקב שפיכמןפיכמן בן השבעים''', תל אביב: נתיב (נכסי תרבות יהדות בסרביה), תשי"ג.

* [[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]], כח (קכח), '''ליובל שפיכמןפיכמן''', תרצ"ב (1932)

*'''עשר שנים למות יעקב שפיכמןפיכמן,''' קובץ מאמרים בתוך [[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]] סיון תשכ"ח (יוני 1968).

*[[ישראל זמורה]] (עורך), '''ערוגות: קובץ לזכרו של יעקב שפיכמןפיכמן''', כרך א, תל אביב: האיגוד העולמי של יהודי בסרביה, אייר תשל"ג 1973.

*[[נורית גוברין]] (עורכת). '''ערוגות: קובץ לזכרו של יעקב שפיכמןפיכמן,''' כרך ב, תל אביב: הוצאת עקד, אייר תשל"ו 1976.

*[[נורית גוברין]] (ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה), '''יעקב שפיכמןפיכמן: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו''', תל אביב: [[עם עובד]] ('פני הספרות: סדרת ילקוטי ביקורת על יצירתם של סופרים עברים'), תשל"א 1971.

*אסיף: '''מבחר יצירתו של יעקב שפיכמןפיכמן בשירה ובפרוזה, ילקוט דברים על המשורר ויצירתו''', (ליקט ומבוא ליב קופרשטיין), [[הוצאת מסדה]], תשי"ט, 1958.

*[[בנימין יצחק מיכלי]], '''יעקב שפיכמןפיכמן בשיר ובמסה''', תל אביב: הועד להוצאת כתביהם של סופרים עברים מביסאראביה, תשי"ב.

* [[צבי לוז]], '''שירת יעקב שפיכמןפיכמן: מונוגרפיה''', תל אביב: פפירוס ('מראה מקום: סדרת עיונים בספרות העברית'), תש"ן 1989.

*[[נורית גוברין]], "יעקב שפיכמןפיכמן", '''קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה''', כרך א, תל אביב: [[הוצאת גוונים|גוונים]] ו[[הוצאת אוניברסיטת תל אביב|אוניברסיטת תל אביב]], תשס"ב 2002, עמ' 178–220.

* [[נחום אריאלי]], אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ח; '''יעקב שפיכמןפיכמן''', בתוך: [[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי]], כרך א, עמ' 502–503.

* [http://merhav.nli.org.il/primo_library/libweb/action/search.do?fn=search&ct=search&initialSearch=true&mode=Advanced&tab=default_tab&indx=1&dum=true&srt=rank&vid=NLI&frbg=&tb=t&vl%28127845565UI0%29=creator&vl%28127845565UI0%29=title&vl%28127845565UI0%29=creator&vl%281UIStartWith0%29=contains&vl%28freeText0%29=יעקב+פיכמן&vl%28boolOperator0%29=AND&vl%28127845569UI1%29=any&vl%28127845569UI1%29=title&vl%28127845569UI1%29=any&vl%281UIStartWith1%29=contains&vl%28freeText1%29=&vl%28boolOperator1%29=AND&vl%28D127845570UI2%29=all_items&vl%28127845568UI3%29=all_items&vl%28127845567UI4%29=all_items&vl%28drStartDay5%29=00&vl%28drStartMonth5%29=00&vl%28drStartYear5%29=שנה&vl%28drEndDay5%29=00&vl%28drEndMonth5%29=00&vl%28drEndYear5%29=שנה&Submit=חפש רשימת הפרסומים של יעקב שפיכמןפיכמן בספרייה הלאומית]

* [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/?href=AHR%2F1951%2F12%2F14&page=5 ליעקב שפיכמןפיכמן בן השבעים – ברכת כה לחי!], [[על המשמר]], 14 בדצמבר 1951 (אסופת מאמרים)

* [https://benyehuda.org/regelson/fichmann_pituxim.html אברהם רגלסון, פיתוחים לדמות שפיכמןפיכמן]

* [[שלמה שפאן]], [http://benyehuda.org/span/essays19.html יעקב שפיכמןפיכמן: (בשלושים למותו)], (דברים שנאמרו בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית ופורסמו ב"[[הפועל הצעיר]]", שנה נ"א, גל' 38), ב[[פרויקט בן-יהודה]]

*[[עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי)|עמנואל בן-גריון]], [https://benyehuda.org/read/17809 יעקב שפיכמןפיכמן], בפרויקט בן-יהודה

*[[ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]], [https://benyehuda.org/read/6367 מאה שנה להולדת יעקב שפיכמןפיכמן], באתר פרויקט בן-יהודה

* [https://benyehuda.org/basok_m/nofey06.html משה בסוק, בין העין והלב: יעקב שפיכמןפיכמן]

* [https://bybe.benyehuda.org/read/9201/read ק. א. ברתיני, שירת שפיכמןפיכמן]

* [[ישעיהו אוסטרי-דן]], [https://archive.org/details/nybc205526 '''בלויע האָריזאָנטן'''], מקסיקו: (דפוס די שטימע), תש"ו, ב[[ארכיון האינטרנט]] (מסות ספרותיות, רובן על ספרו של שפיכמןפיכמן "אביב בשומרון") {{יידיש}}