חסידות סלונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בביתהכנסת סלאנים בבית ישראל היה רשום סלונים והישיבה באלעד קוראים לזה באר אברהם ולא בית אברהם. תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
הסרת משפט חסר מקור, בקשת מקור |
||
שורה 32:
לאחר הקמת [[ישיבת בית אברהם]] החל לעבור מרכז החסידות לירושלים. ב[[שנות ה-60]] עבר רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]] מטבריה לירושלים ומרכז החסידות נקבע שם באופן סופי.
האדמו"ר רבי אברהם השני מסלונים-ברנוביץ' (בעל "בית אברהם") ביקר פעמיים בארץ, בשנים [[תרפ"ט]] ו[[תרצ"ג]]. בביקורו השני הניח [[אבן פינה]] לבית הכנסת של חסידי סלאנים בשכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]] בירושלים (בית הכנסת נמכר לימים ל[[ישיבת מיר]] בשביל לממן את הקמת בניינה החדש של
בשנות ה-30 נפתח בית כנסת של חסידי סלונים בתל אביב, בהנהגת הרב נחום זאב ברזובסקי (אחיו המבוגר של רבי שלום נח). בהמשך נפתח בית כנסת גם בבני ברק. עם השנים עברו לשם רוב חסידי סלונים בתל אביב.
שורה 50:
הרב ברזובסקי, היה חבר [[מועצת גדולי התורה]] ונשיאות [[ועד הישיבות]]. מפורסם בשל [[סדרת ספרים|סדרת הספרים]] שחיבר, [[נתיבות שלום]]. הרב ברזובסקי נפטר ביום [[ז' באב]] [[ה'תש"ס]].
ממשיך דרכו כאדמו"ר הוא בנו, רבי [[שמואל ברזובסקי]]. דברי תורתו מודפסים מדי שנה בספרים בשם "דרכי נעם", על פי הכתוב "דרכיה '''דרכי נעם''' וכל '''נתיבותיה שלום'''", כהמשך לשמם של ספרי אביו "נתיבות שלום". לחסידות בראשותו קהילות ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]], [[קריית גת]], [[אלומה (יישוב)|חזון יחזקאל]], [[עמנואל]] ו[[אלעד]], וכן קהילות קטנות בחו"ל ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], ו[[לונדון]]. בשנת 2016 מנתה החסידות כ-1,400 בתי-אב, רובם הגדול בישראל.
| |||