ישיבה תיכונית חרדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עידו193 (שיחה | תרומות)
עידו193 (שיחה | תרומות)
שורה 1:
{{מקורות|רמה=מחפש}}
'''ישיבה תיכונית חרדית''' היא מוסד לבּנים המשלב לימודי קודש ולימודים כלליים, ומיועד לצעירים המשתייכים למגזר החרדיה[[יהדות חרדית|חרדי]]. ניתן לחלק את הישיבות התיכוניות החרדיות לכמה סוגים על פי קהלי היעד שלהן. חלקן מעדיפות לא להיקרא "ישיבות" כדי להבדיל עצמן מ[[ישיבה קטנה|הישיבות הקטנות]] אשר שם לומדים לימודי קודש בלבד, וחלקן מעדיפות לא להיקרא "תיכוניות" כדי להדגיש את לימודי הקודש שלהן עבור קהל ביקורתי ללימודים כלליים עבור נערים בגיל זה.
 
מספר התלמידים בישיבות אלו נמצא בגידול חד. בין השנים 2000 ו 2005 היה המספר הכולל של תלמידי הישיבות התיכוניות החרדיות יציב, ועמד על כ־550 תלמידים. אולם עד שנת 2020 גדל מספרם במעל 350%, ועמד על 2,100, המהווים כ-6.5% מכלל תלמידי מוסדות העל-יסודי במגזר [[חרדי|החרדי]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://jerusaleminstitute.org.il/content/ממחים/|כותרת=חינוך ממלכתי חרדי וישיבות תיכוניות חרדיות - נתונים והמלצות|אתר=מכון ירושלים למחקרי מדיניות|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-01-18}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2019/05/PUB_-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA.pdf|הכותב=עמירם גונן|כותרת=ישיבות תיכוניות חרדיות תיאור וניתוח מצב|אתר=מכון ירושלים למחקרי מדיניות}}</ref>
שורה 8:
== רקע ==
{{עריכה|פסקה=כן|סיבה=היקף פסקת הרקע ביחס לשאר הערך אינו סביר, והיא כוללת גם מידע שקשור לחינוך חרדי בכלל, בלי קשר ישיר לנושא הערך}}
בשנים האחרונות מתרחשים תהליכים משמעותיים בתוך החברה החרדית הגורמים להשתתפות גוברת והולכת של גברים חרדים ב[[עבודה (כלכלה)|תעסוקה]] וב[[השכלה גבוהה בישראל]]. עם זאת, למרות מגמת העלייה בשיעור ההשתתפות בתעסוקה ובהשכלה נותרו עדיין חסמים משמעותיים בדרך להרחבת ההשתתפות של גברים חרדים בהשכלה ובתעסוקה. מירב הגידול של ההשתתפות בהשכלה גבוהה של גברים חרדים מתרחש ב[[השכלה גבוהה בחברה החרדית בישראל|מכללות חרדיות]] שאינן מן המובילות ברמתן האקדמית ומאופיינות בתחומי לימוד מצומצמים. בחירה זו משפיעה בהכרח על פרופיל התעסוקה של הסטודנטים החרדים לאחר סיום לימודיהם.
בזרמים המרכזיים של הציבור החרדי שוררת התנגדות חזקה לישיבות התיכוניות החרדיות המכוונות להשכלה אוניברסיטאית עבור הזרם החרדי המרכזי. אולם, הישיבות התיכוניות החרדיות שאינן מכוונות להשכלה גבוהה, אלא להכשרה מקצועית בלבד, נתפסות כברירת־מחדל למי שאינם נחשבים חלק אינטגרלי מן הליבה החרדית. רובם המכריע של הלומדים בישיבות חרדיות תיכוניות הם בנים של עובדים ורק מיעוט קטן הם בנים של אברכים.
 
בצד [[ישיבה קטנה|הישיבות הקטנות]] שהן המסלול הסטנדרטי של החינוך החרדי בגילאי התיכון קיימות ישיבות תיכוניות חרדיות המכוונות ללימודים לקראת [[תעודת בגרות]]. חלקן וותיקות וחלקן נפתחו בעשור האחרון. ישיבות אלה בחלקן מכוונות לקבוצות שאינן הזרם המרכזי החרדי (משפחות עולות מארצות הרווחה, בוגרי מוסדות קירוב ומשפחות של בעלי תשובה) אך חלקן מכוונות לקליטת תלמידים מהזרם המרכזי של החברה החרדית.
בראשית המאה ה-21 חלה עלייה יציבה בשיעור החרדים היוצאים לעבוד, כתוצאה מיוקר מחיה מאמיר, יחד עם קיצוצים בזכויות סוציאליות אשר הקלו לפני כן על האפשרות לחרדים, אמנם בדוחק, לקיים אורח חיים שבו הבעל לומד בכולל רוב שעות היום.
 
בזרמים המרכזיים של הציבור החרדי שוררת התנגדות חזקה לישיבות התיכוניות החרדיות המכוונות להשכלה [[אוניברסיטה|אוניברסיטאית]] עבור הזרם החרדי המרכזי. אולם, הישיבות התיכוניות החרדיות שאינן מכוונות ל[[מוסד להשכלה גבוהה|השכלה גבוהה]], אלא להכשרהל[[הכשרה מקצועית]] בלבד, נתפסות כברירת־מחדל למי שאינם נחשבים חלק אינטגרלי מן הליבה החרדית. רובם המכריע של הלומדים בישיבות חרדיות תיכוניות הם בנים של חרדים עובדים ורק מיעוט קטן הם בנים של [[אברך|אברכים]].
=== לימודי יסודי בחינוך החרדי ===
 
תלמידי יסודי חרדיים לומדים באחד משלושה סוגי מוסדות:
בראשית המאה ה-21 חלה עלייה יציבה בשיעור החרדים היוצאים לעבוד, כתוצאה מיוקר מחיה מאמיר, יחד עם קיצוצים בזכויות סוציאליות אשר הקלו לפני כן על האפשרות לחרדים, אמנם בדוחק, לקיים אורח חיים שבו הבעל לומד בכוללב[[כולל אברכים|כולל]] רוב שעות היום.
* "מוסדות פטור" - בתי־ספר בבעלות פרטית שיש להם רישיון לפעול, אך אינם נתונים תחת פיקוח משמעותי של המדינה. הם מקבלים תקציב נמוך משמעותית מהמדינה אך נהנים בשל כך מחופש פעולה, הם אינם מחויבים לכללי משרד החינוך בכל הנוגע להכשרת צוות ההוראה ותוכניות הלימודים, ומידת הפיקוח של משרד החינוך על הנעשה בהם היא נמוכה מאוד. מוסדות אלה מכינים את תלמידיהם במידה מינימלית, אם בכלל, ב[[לימודי ליבה|לימודי ליב"ה]].
* "מוכר שאינו רשמי" - אלה הם בתי הספר שהבעלות עליהם פרטית, אך הם נתונים תחת פיקוח המדינה. רבים מן המוסדות אינם בבעלות המדינה אלא בבעלות פרטית של רשתות־חינוך חרדיות ועמותות חרדיות. מוסדות אלה מתוקצבים על ידי המדינה בשיעור נמוך ממוסדות ממלכתיים ואחרים אך עדיין גבוה משמעותית ממוסדות הפטור, והם נאלצים לשלם בעצמם את שכר המורים. מוסדות אלה מחויבים להעסיק צוות הוראה בעל הכשרה מתאימה וללמד את מקצועות הליב"ה בהתאם לתקציב, ואלה מפוקחים במידה רבה על ידי משרד החינוך.
* [[חינוך ממלכתי חרדי|מוסדות ב"מעמד רשמי"]] — משנת הלימודים תשע"ד ישנם מוסדות־חינוך יסודיים חרדים לבנים בבעלות מלאה של המדינה. המנהל וצוות המורים במוסדות אלו מועסקים ישירות על ידי משרד החינוך, המוסדות ממומנים על ידי משרד החינוך ותוכניות הלימודים שלהם נתונות לפיקוחו המלא.
 
=== לימודי תיכון בחינוך החרדי ===
לאחר לימודי היסודי ישנן כמה סוגי מוסדות עיקריים, בהם לומדים חרדים לימודי תיכון:
* [[ישיבה קטנה]] - המסלול העיקרי שבו לומדים מרבית החרדים, נתפש כערך עליון וכמשמר את המסורת של עם ישראל לדורותיו של התמקדות בלימוד גמרא, בדרך-כלל מהסדרים נשים ונזיקין, בעיון עד הצהריים ובבקיאות בשעות אחרי הצהריים. יום לימודים טיפוסי עשוי להימשך כ-14 שעות (07:00 - 21:00, כולל תפילות וארוחות). בשנת הלימודים תשע"ח פעלו בישראל כ־330 ישיבות קטנות.
* ישיבות חסידיות המשלבות לימודים כליים - מוסדות אלו נפוצים בעיקר בחסידותב[[חסידות חב"ד]]. במוסדות אלו לומדים עברית ודקדוק (בדגש על דקדוק לשון הקודש), היסטוריה עם התמקדות בתולדות החסידות, ומתמטיקה אשר משלבת [[סוגיה|סוגיות]] [[תלמוד]]יות. משרד החינוך מחייב להורות את המקצועות השונים, אך לא לבחון בהם. בשנת הלימודים תשע״ח פעלו בישראל 15 ישיבות תיכוניות חסידיות, מרביתן כאמור משתייכות לחסידות חב״ד ומקצתן לחסידויות קרלין ונדבורנה ואחרות.
* בתי ספר טכנולוגי לבנים - מוסדות המתמקדים בטיפול ב[[נושר|נוער נושר]] מהמסגרות החרדיות. במוסדות אלו מקצועות כליים ומקצועיים עם שילוב של מעט לימודי קודש. רובם הגדול של התלמידים במוסדות אלה אינם מקפידים על אורח־חיים חרדי או על קיום מצוות, אינם מסתגרים מאינטרנט ומאמצעי טכנולוגיה חדישים, ואינם מקפידים על קוד הלבוש החרדי. מוסדות אלה נבדלים זה מזה בקהל היעד שלהם, בתוכנית הלימודים, בכללי ההתנהגות ועוד. בשנת הלימודים תשע״ח, פעלו בפיקוח המחוז החרדי של משרד החינוך 24 בתי ספר כאלה.
 
== הישיבות התיכוניות החרדיות ==
במקביל לישיבות הקטנות החרדיות, מתקיימות בישראל גם מעט ישיבות תיכוניות חרדיות. מודל הישיבה התיכונית מקובל ביותר בקרב הציבור הדתי לאומי בישראל ובחלק מהקהילות החרדיות המודרניות בצפון-אמריקה ומערב-אירופה. מטרת הישיבה התיכונית היא להקנות ללומדים הדתיים בה תעודת בגרות. המסגרת היא בדרך כלל 4-שנתית וכוללת בגרות בכל מקצועות החובה ו-5 יחידות גמרא. חלק משעות אחר הצהריים מוקדש בהן ללימודים כלליים באנגלית, מתמטיקה, היסטוריה, לשון, אזרחות, חינוך גופני, תנ"ך ומחשבת־ישראל – לימודים שאינם נלמדים בישיבות הקטנות.
 
במקביל לזרם המרכזי של הישיבות הקטנות מתקיימות מספר קטן של ישיבות המזוהות כישיבות תיכוניות חרדיות.
 
חלקן של הישיבות נתקל בהתנגדות חריפה וחלקן ב[[הסכמה שבשתיקה]] מצד רבנים, בעיקר בהתאם לאופי השכונה ורמת הסיכון שמעריכים הרבנים שהקמת הישיבה תהווה לציבור החרדי הרלוונטי.