מצבת פרקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפות () |
מ קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 4:
בסמוך למצבת פרקר, נמצא צומת דרכים שזכה מאוחר יותר לכינוי "צומת פרקר". הכביש צפונה מוביל ל[[ביר תמדה]] ול[[רפידים (בסיס)|ביר גפגפה]]. הכביש דרומה מוביל למבצר [[קלעת אל ג'ונדי]] ול[[ראס סודר]]. הכביש מזרחה מוביל ל[[נח'ל]], ל[[ראס א-נקב]] ול[[אילת]] והכביש מערבה עובר במעבר המיתלה וממשיך מערבה עד לתעלת סואץ.
בצדו המזרחי של המעבר ניצבה עד שנהרסה,{{הערה|המצבה פוצצה על ידי המצרים לאחר מערכת סיני ב-1956 במחאה על ההשתתפות הבריטית במלחמה. {{למרחב|צבי אילן|בדרך המלחמה למיתלה|19671009|63}}}} "מצבת פרקר" לציון שמו של קולונל פרקר (Alfred Chevallier Parker) שהיה המושל הבריטי של סיני בשנים 1907-1912,{{הערה|מהדורת 1932 של הספר [http://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=mdp.39015010742602;view=1up;seq=13 Yesterday and To-day in Sinai], עמ' 119}} ו-
המצבה התפרסמה בעת שב-[[1956]] ב[[מבצע קדש]], הוצנח בסמוך אליה [[גדוד 890]] של [[חטיבת הצנחנים]] (חטיבה 202), בפיקודו של רב-סרן [[רפאל איתן]]. [[צניחה]] זו, שכונתה [[מבצע מכבש]], היוותה את הצניחה הקרבית הראשונה של [[צה"ל]]. אל כוח זה חברו למחרת יתר הכוחות של חטיבת הצנחנים, בפיקודו של [[אריאל שרון]], שחצו בצורה רכובה את חצי האי סיני. באותו יום ולמחרת, נוהל [[קרב המיתלה]] - קרב קשה בין כוח הצנחנים ובין כוח המגן המצרי, שהשתייך לגדוד החמישי ב[[הצבא המצרי|צבא המצרי]], על השליטה במעבר. הכוח הישראלי הצליח להשתלט על העמדות השולטות ועל המעבר כולו.
| |||