ישיבה תיכונית חרדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עידו193 (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1יישוב\2
שורה 31:
ניתן לסווג את הישיבות הללו לשלוש קטגוריות:
 
# ישיבות תיכוניות חרדיות ותיקות הפונות אל האוכלוסייה [[חרדים מודרניים|החרדית מודרנית]]. הורי הלומדים בהן הם בעלי [[מקצועות חופשיים]] והכנסה גבוהה. הנערים באים עם רקע בלימודים כלליים. ההורים מעוניינים בכך שבנם ילמד וישיג תעודת־בגרות וימשיך לאחר מכן ל[[ישיבה גדולה|ישיבות הגדולות]] החרדיות המובילות. ישיבות תיכוניות חרדיות אלו אינן מקובלות על דעת חלק מן המנהיגות החרדית, אבל אינן נתפסות כ״תחרות״ לישיבות הקטנות. כגון, [[ישיבת היישוב החדש|ישיבת הישובהיישוב החדש]] שהוקמה כבר בשנת 1938 ו[[ישיבת מערבא]] שהוקמה בשנת 1984.
# ישיבות תיכוניות חרדיות חדשות הפונות אל הזרם המרכזי של החברה החרדית — ישיבות אלו הוקמו כתוצאה מתפיסת־עולם הרואה בישיבה התיכונית החרדית מודל נכון וראוי מ׳לכתחילה׳, לפחות עבור חלק מן הנערים החרדים. כאלו הן הישיבות: [[ישיבת מאורות|מאורות]] ב[[בית שמש|בית־שמש]], ו[[ישיבת חכמי לב|חכמי־לב]] ב[[ירושלים]]. ישיבות אלו פונות אל נערים חרדים מרקע שמרני יותר ומן הזרם החרדי המרכזי, ולכן ההתנגדות לקיומן חריפה יותר מצד חלק מן ההנהגה התורנית.
# ישיבות תיכוניות חרדיות חדשות ל[[בעל תשובה|בעלי־תשובה]] ואוכלוסיית קירוב — ישיבות אלו הוקמו עבור בוגרי החינוך החרדי הבאים מבתים שאינם חרדיים, או עבור דור שני של משפחות של בעלי־תשובה. בקטגוריה זו נכללות הישיבות: ישיבת בניה שבנתניה. דומות להן הן ישיבת דרך אמונה וישיבת אגדלך. הן מתקבלות בדרך־כלל בברכה על־ידי המנהיגות החרדית, היות שאינן פונות כלל לזרם החרדי המרכזי.