הרולד מור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת קישורים שבורים באתר מערכות לארכיון האינטרנט (תג)
אין תקציר עריכה
שורה 27:
מור נולד בבארדסטון שב[[קנטקי]]. בנעוריו עבר מור להתגורר ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]], שם סיים את לימודיו בתיכון. לאחר מכן, המשיך ל[[אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון]]. אחרי שנתיים באוניברסיטה נסע ל[[ג'ורג'יה]] שם עבד עבור חבר [[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]].
 
ב-[[1945]] סיים מור את לימודיו באקדמיה הצבאית ב[[ווסט פוינט]] כ[[קצין]] [[חיל רגלים]] ואחר כך סיים תואר שני ב[[יחסים בינלאומיים]] מ[[אוניברסיטת הרווארד]]. בשנים 1945 עד [[1948]] הוצב ב[[יפן]] כ[[מפקד מחלקה]] ב[[רגימנט]] החי"ר ה[[צנחן|מוצנח]] ה-187. ב-1948 הוצב ב[[הדיוויזיה המוטסת ה-82|דיוויזיה המוטסת ה-82]] שבסיסה ב[[פורט בראג]], ושירת ביחידת ניסויים של [[מצנח]]ים{{הערה|1=הארולד ג' מור וג'וסף ל' גאלוויי, "'''[[חיילים היינו צעירים!]]'''", הוצאת צה"ל/ [[פו"ם]] – המכון לחקר הטקטיקה והפעלת הכוח, [[2006]], עמוד 37.}}. ב[[מלחמת קוריאה]] פיקד על פלוגת חיל רגלים ו[[מרגמה|מרגמות]] כבדות. ב-[[1954]] חזר לווסט פוינט ושירת כמדריך ללוחמה טקטית במשך שלוש שנים. לאחר מכן שירת כ[[מג"ד|מפקד הגדוד]] ה-1 ברגימנט החי"ר ה-7 ב[[דיוויזיית הפרשים הראשונה (מוטסת)|דיוויזיית הפרשים הראשונה]]{{הערה|1=הארולד ג' מור וג'וסף ל' גאלוויי, "'''חיילים היינו וצעירים!'''", הוצאת צה"ל/ פו"ם – המכון לחקר הטקטיקה והפעלת הכוח, [[2006]], עמוד 38.}}, אשר לחם ב[[קרב יה דראנג]], ב[[מלחמת וייטנאם]]{{הערה|1=הארולד ג' מור וג'וסף ל' גאלוויי, "'''חיילים היינו וצעירים!'''", הוצאת צה"ל/ פו"ם – המכון לחקר הטקטיקה והפעלת הכוח, [[2006]], עמוד 134.}}. מור פיקד על הגדוד בלחימה כנגד כוחות אויב עדיפים ובתנאים קשים{{הערה|1= גל פרל פינקל, [https://www.maarachot.idf.il/2021/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/ רמה נוספת של ניידות במלחמה], [[מערכות]], 19 במאי [[2021]].}}. על האופן בו פיקד על הגדוד עוטר ב[[צלב השירות המצוין (ארצות הברית)|צלב השירות המצוין]].
 
לאחר הקרב קודם מור ומונה למפקד חטיבת החי"ר המוטסת ה-3 בדיוויזיית הפרשים הראשונה ופיקד עליה במבצעים מוטסים בגזרת בונג סון{{הערה|1=ג'ון גאלבין, "'''היורדים לקרב'''", הוצאת [[מערכות]], [[1972]], עמודים 336-349.}}. בתפקידו הבא שימש מור כמפקד דיוויזיית החי"ר ה-7 ולאחריו מונה לפקד על בסיס פורט אורד שב[[קליפורניה]]. מור תיאר את חוויותיו מן הלחימה בקרב יה דראנג בספרו "[[חיילים היינו וצעירים!]]" (1992). הספר, שהפך לסרט בשנת 2002 ("[[חיילים היינו]]"), מוגדר כקריאת חובה לקציני החי"ר בצבא ארצות הברית{{הערה|1=שון ניילור "'''יום שלא טוב למות בו'''", [[תל אביב]]: [[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]] - המכון - לחקר הטקטיקה, [[הוצאת משרד הביטחון]], [[2007]], עמוד 287.}}.