גרשון פלוטקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ עדכון ערכים בעלי עיתונות יהודית היסטורית בפרמטרים חדשים (תג)
שורה 9:
 
==ביוגרפיה==
פלוטקין נולד ב[[מוסקבה]] ב-[[1917]], בבית [[ציונות|ציוני]], ו[[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]] בשנת [[1924]]. אביו, נחום פלוטקין (1891–1960), היה עובד [[קופת חולים כללית]] ב[[תל אביב]].{{הערה|{{דבר||נחום פלוטקין|1960/07/0619600706|00610110}}; {{דבר|רי-ש; מ. לכטמן|לזכר נעדרים: נחום פלוטקין|1960/08/0119600801|0050083}}.}} פלוטקין בוגר בית הספר היסודי "בלפור" בתל אביב.{{הערה|[https://www.tlv-edu.gov.il/sites/balfour/Pages/history2.aspx בית ספר בלפור - היסטוריה (גרשון פלוטקין מבוגרי בית הספר)]}}
בשנת [[1935]] למד ב[[סטודיו למשחק]] שליד [[תיאטרון הבימה]] בהדרכתו של [[צבי פרידלנד]], ולאחר מכן המשיך בלימודי [[בימוי]] ב[[ניו יורק]] אצל [[ארווין פיסקטור]]. לאחר שובו לארץ פגש את [[סשה ארגוב]], ויחד ביימו, כתבו והלחינו הצגות בקיבוצים.
 
פלוטקין הכשיר עצמו כ[[קרטוגרף]] ובשנת [[1941]] הצטרף לשורות מחלקת המיפוי של "[[ההגנה]]". בהמשך נישא לגליליה קטינקא (ילידת 1917 כמותו), בתם של יהודית ושל [[ברוך קטינקא]] (ממייסדי הארגון).
לאחר שחרורו החל לעבוד בשנת [[1950]] כעוזר במאי ל[[לאופולד לינדטברג]] ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]], ובנוסף עבד כ[[חריטה|חרט]] ו[[קרטוגרף]]. אולם יכולותיו בשינון טקסטים הובילו אותו למלא עשרות תפקידי מחליף בהצגות. הוא עלה כ-1,000 פעמים על הבמה, ומילא יותר מ-60 תפקידים.{{הערה|ראו: {{דבר|{{ללא קוד ויקי|שש}}|קלעי קלעים: ה"קופץ" הראשון בארץ|1959/10/0819591008|0040049}}; {{מעריב|שרית פוקס|המחליף הנצחי|1978/03/3019780330|02602188}}.}}
 
פלוטקין היה במאי הבית של תיאטרון הקאמרי, וכן ייעץ [[ארכיטקט]]ונית על בניית אולמות התיאטרון, ניהל את הארכיון והיה חבר בהנהלה ובוועד הרפרטואר שלו. עם הצגותיו: "בגלל חגורה", "[[מריוס]]", "גנרל קישוט", "[[פיגמליון]]", "דון ז'ואן בגיהנום", "פונדק בדרך", "[[אנריקו]]", "קרא לי סיומקה", "מלכת שבא", "[[בעלת הארמון]]", "הקיצו ורננו", "אדם ואדם עליון"," מלחמת בני אור", "לעולם אין לדעת", "נדנדה בשניים", "[[מרי סטיוארט (מחזה)|מרי סטיוארט]]", "[[אדם לכל עת (מחזה)|אדם לכל עת]]", "סיפור אוריה", "פונדק הרוחות", "[[אסתר המלכה (מחזה)|אסתר המלכה]]", "[[כנרת כנרת]]", "טורא" ועוד.
שורה 25:
* {{מדריך לתיאטרון|1845}}
* {{זמרשת שיר|מספר=1396|שם= רונו נא}}
* {{דבר|[[יחזקאל משה ניימן|י. מ. ניימן]]|"מאז גן עדן" בתיאטרון הקאמרי|1950/04/2119500421|02403116}}
* {{מעריב|[[יוסף לפיד|י. לפיד]]|מדברים עליהם השבוע: "הרי זה גרשון!"|1956/12/1419561214|0050226}}
* {{דבר||לחמניה שכולה צימוקים|1957/03/0119570301|01800135}}
* {{מעריב|ר. עזריה|כשגרשון פלוטקין היה בן 6, ברח מפני הענקים...|1957/03/0119570301|0100043}}
* {{דבר|ע. אחי-איתן|דון ז'ואן בגיהנום: ריאיון עם הבמאי גרשון פלוטקין|1957/03/0319570303|0041058}}
* {{דבר|{{ללא קוד ויקי|שש}}|קלעי קלעים: ה"קופץ" הראשון בארץ|1959/10/0819591008|0040049}}
* {{מעריב|תמר אבידר|המחליף הנצחי|1963/03/2419630324|0040627}}
* {{מעריב|רפאל בשן|מונולוג של גרשון פלוטקין: "גם לנו יש קרומוולים..."|1964/06/2619640626|03000102}}
* {{דבר|חוה נובק|פלוטקין ואוריפידס בראשי פרקים|1964/09/2419640924|0041451}}
* {{מעריב|טלילה בן-זכאי|כיצד מצטרף תיאטרון ל"מועדון המסתכנים": בעקבות הצגת "הדרקון" על־ידי הקאמרי, מחווה הבמאי גרשון פלוטקין דעתו על קביעת רפרטואר בתיאטרון והתנאים לבחירתו של מחזה להצגה|1966/11/1319661113|0100868}}
* {{דבר|חוה נובק|פלוטקין על התיישנות ערכים|1967/08/1019670810|0050070}}
* {{דבר||ג. פלוטקין נפגש עם שר התרבות של סינגפור|1968/04/0519680405|0021428}}
* {{מעריב|שרגא הרגיל|התיאטרון כאכזריות: הערב עם: גרשון פלוטקין|1970/08/1119700811|02103159}}
* {{מעריב||הוקמה מועצת נאמנות שתנהל מעתה את הקאמרי|1970/12/0719701207|0071474}}
* {{מעריב|שרית פוקס|המחליף הנצחי|1978/03/3019780330|02602188}}
* {{מעריב||הצדעה לפלוטקין|1987/02/2619870226|01914167}}
* {{הארץ|בן שלו, עכבר העיר אונליין|סשה ארגוב, פנס בודד|1.3301053|17 בספטמבר 2010}}
 
מפרי עטו:
* {{דבר||דיון שהגיע זמנו|1963/01/1119630111|0030623}}, {{דבר||המשך|1963/01/1119630111|0060541}} (פולמוס בעקבות ביקורותו של מבקר התיאטרון של "[[הארץ]]", [[חיים גמזו]], על "[[פונדק הרוחות]]"; וראו עוד: {{דבר|שלמה שבא|אלתרמן: המבקר דומה לעתים לתינוק הפוסק הלכות לאומנת: המחבר, המבקר והבמאי בויכוח על "פונדק הרוחות"|1963/01/1319630113|0040539}}; {{מעריב|יוסף לפיד|גמזו: "לעומת אחרים – אני כבשה תמימה!"; פלוטקין: "פעם צריך להשיב לו כגמולו!"|1963/01/1619630116|0130087}})
 
==הערות שוליים==