ישיבת איתרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון ערכים בעלי עיתונות יהודית היסטורית בפרמטרים חדשים (תג)
שורה 44:
ב[[שנות השבעים]] שופצו והורחבו מבני הישיבה, והובאו ללמד בה הרב [[שלמה פישר]], הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[מיכל זילבר]], הרב יוסף ציינווירט, הרב חיים ברנד, הרב דב בער אייכינשטיין והרב [[נתן קמינצקי]] (בנו של הרב [[יעקב קמינצקי]]). בשיאה, מנתה הישיבה מאות תלמידים.
 
באותן שנים, הקים הרב אליפנט מוסדות תורניים נוספים שנכללו גם הם ב"רשת מוסדות איתרי", בהם: ישיבת איתרי [[חדרה]]{{הערה|{{דבר||יותקנו רמזורים בחדרה|1974/08/2619740826|0042253}}; {{מעריב|מנחם רהט|בחור הישיבה לא יסגור את הבריכה בשבת|1979/02/0219790202|03202166}}}}, ישיבה לצעירים בירושלים (במבנה סמוך לישיבה הגדולה, נפתחה ב[[זמן אלול]] [[ה'תשל"א]]), רשת [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] בירושלים ([[רוממה]], [[רמות אלון|רמות]] ו[[הר נוף]]), מכון ללימודים תורניים לסטודנטים מארצות הברית על שם דויד שפל ("ישיבת דרכי נועם") בשכונת [[בית הכרם]], מכללה מקבילה לנשים על שם פלה שפל, ישיבת "נווה יהושע" לצעירים מארצות הברית מבתים [[מסורתיים]] על יד [[בית יהושע]], ישיבות ל[[מזרחים|בני עדות המזרח]] ב[[שכונת בקעה]] בירושלים, ב[[בית שמש]] וב[[נתניה]], וישיבות ל[[חזרה בתשובה|בעלי תשובה]] מקרב עולי [[ברית המועצות]]. בנוסף הקים גני ילדים ו[[מרכז קהילתי]] לנוער בעיר [[יפו]]. כמו כן, יזם הקמת מבני מגורים לשיכון חלק מתלמידיו ומשפחותיהם במחירים מוזלים. חלק ממוסדות איתרי נעשו עם הזמן למוסדות עצמאיים.
 
בשנת [[ה'תשמ"ה]] ([[1985]]), ביקש הרב אליפנט למנות את הרב [[אלעזר מנחם מן שך]] כראש מוסדות איתרי, אולם הדבר לא יצא לפועל.