ישיבה תיכונית חרדית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 22:
== התנגדות ==
{{ערך מורחב|תוכנית הליבה#התנגדות המגזר החרדי}}
==== גיל ====
תקופת החינוך בגילאי העל-יסודי נתפשת כתקופת ההתבגרות הקובעת את עתידו של אדם, ועל כן נתפשת כקריטית במה שנוגע לחישולו כאדם חרדי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=אבישי בן חיים|שם=איש ההשקפה: האידאולוגיה החרדית על-פי הרב שך|שנת הוצאה=2004}}</ref> הישיבה שבה בני נוער לומדים תורה בלבד, בתוך קהילה סגורה, מנותקת מכל השפעה מבחוץ. במובן הזה, הישיבה אינה רק מקום של לימודים, אלא מקום חינוכי שמטרתו לעצב את אישיותו הדתית של התלמיד. חוויה כזו אינה יכולה להיות תמידית, אולם מסגרת כזאת הפכה לאפשרית במגזר החרדי, ולו גם לזמן קצר, בשנות העיצוב העיקריות של האדם, בגיל המכריע של שנות הנעורים, שבו האדם מלא אידאלים ומבקש לבטא ולהגשים את עצמו לפני שהוא נכנס לחיי היום-יום, שאף פעם אין בהם קדושה וקשה מאוד להכניס בהם קדושה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ברויאר מרדכי|שם=תורה עם דרך ארץ – התנועה, אישיה ורעיונותיה עמ 174-178}}</ref>
השאיפה להגשמתו של אידאל תורני בשלב קצר יחסית של החיים שבו הצעיר פטור מדאגות פרנסה, מתנגשת עם אותו פרק זמן עצמו, שבו הצעיר החרדי יכול להכשיר את עצמו לחיי פרנסה. התנגשות זו בין שני תהליכי חיברות מנוגדים באותו פרק זמן עצמו בחיים, היא המכשול העיקרי{{מקור}} להשתלבותם הכלכלית של בוגרי החברה החרדית בימינו.
המתנגדים לשילוב לימודי החול חוששים מפני כרסום באידאל התורני, אשר יפגום בחישולו של הצעיר החרדי ויגרע מ"חרדיותו". זאת הסיבה לכך שהרבנים הסכימו לפתוח פתח להכשרה מקצועית וללימודים מתקדמים רק ל[[אברך|אברכים]] מגילאי 23 ומעלה, שרובם כבר בעלי משפחות.
==== חברת הלומדים ====
מנהיגים שונים של היהדות החרדית בתקופות שונות לא שללו מכול וכול את לימודי החול (המותרים) בצדם של לימודי הקודש, אבל ראו בכך עניין שבדיעבד, כלומר – אם אי-אפשר אחרת, גם זה טוב, אבל בוודאי לא מלכתחילה. זוהי התפיסה הפוליטית וגם התפיסה הדתית של הדתיות החרדית של ראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-21|שנות ה-20]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=שטדלר נורית|שם=קודש וחל בתפישת העבודה: המקרה של האורתודוכסיה היהודית בישראל|מקום הוצאה=חיבור לתואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים|שנת הוצאה=2001}}</ref> יש "מלכתחילה", ואליו צריכים לשאוף – לשהות בעולם של חיי תורה. רק אם הדבר הוא בלתי אפשרי אז בדיעבד, זה בסדר.
השקפה זו, המעמידה בראש הפירמידה החברתית את [[תלמיד חכם|התלמיד החכם]] המתמצא בספרות ההלכה על כל מדוריה, היא ניגוד גמור להשקפת עולמה של תנועת "המזרחי" [[ציונות דתית|הציונית דתית]]. החברה ה[[ליטאים (זרם)|ליטאית]] בישראל היא שהשתיתה את הנורמה הזו וקבעה בכך למעשה את ההיררכיה החברתית אצל כלל הציבור החרדי. לתפיסתם של החרדים, לימודי חול הם אפוא יצירה של "בדיעבד" ולא של "לכתחילה", ועל כן אין להם מקום בתוך השאיפה החרדית.
== הישיבות התיכוניות החרדיות ==
| |||