רחוב השלשלת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: הרחבה |
|||
שורה 38:
רחוב השלשלת בנוי מעל גשר קדום שהוליך ב[[תקופת בית שני]] ל[[הר הבית]]. הרחוב נמצא בחלקו המזרחי של [[נחל צולב]], שעליו נבנה ב[[ירושלים בתקופה הרומית]] [[דקומנוס]], כפי הנהוג בערים ה[[רומא העתיקה|רומיות]] המתוכננות וקרוי על שם [[שער השלשלת]] המוביל ל[[הר הבית]]. הדקומנוס נחצה לשניים: [[רחוב דוד]] המתחיל במערב ב[[שער יפו]] ומסתיים [[שוק העיר העתיקה בירושלים#מפגש השווקים|במרכז השווקים]], ולאחריו, מזרחה, רחוב השלשלת{{הערה|[[יהושע בן-אריה]], '''[[עיר בראי תקופה]] - ירושלים במאה התשע-עשרה''', עמ' 37: "מערך העיר הרומית נשתמר עדיין במאה ה-19, וכן גם היום, לפחות במהלך שני הרחובות הראשיים של העיר העתיקה"; עמ' 183-182: חקירת הרחוב נערכה לראשונה באמצע [[המאה ה-19]].}}. הרחוב שימש מאז [[ירושלים בתקופה הערבית הקדומה|התקופה הערבית הקדומה]] ומשמש עד היום נתיב מרכזי מ[[מגדל דוד]] ו[[שער יפו]] להר הבית.
מיד בתחילת הרחוב, בקצהו המערבי נמצא [[חאן אל-סולטאן]] שהוקם בשנות ה-80 של [[המאה ה-14|מאה ה-14]] על ידי הסולטאן [[ברקוק]]. ברחוב נמצאות לפחות שתי טורבות (קברי נכבדים מוסלמים) עתיקות, טורבת ברכת חאן (במבנה [[ספריית ח'אלדיה]], מיד לאחר צומת רחוב השלשלת ו[[רחוב משגב לדך]]) וטורבת טורקאן ח'תון. ב[[ירושלים בתקופה הממלוכית|תקופה הממלוכית]] נבנו ברחוב [[מדרסה|מדרסות]] רבות פאר בהן [[אל-מדרסה א-טשתמוריה]], הסעידיה, הקילאניה, הג'קיליה, ו[[מדרסת תנכזיה]]{{הערה|[[יוסף דרורי]], ירושלים בתקופה הממלוכית; אדריכלות ממלוכית בירושלים, בתוך: [[אלי שילר]] (עורך), '''תולדות ירושלים מחורבן בית שני ועד לתקופה העות'מאנית''', [[אריאל (כתב עת)|אריאל]] 83-84, 1992. עמ' 206-169.}}. גם [[ספריית אל-בודיירי]] שוכנת ברחוב זה.
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נקרא הרחוב בערבית בשם "שארע אל-בזאר" (شارع البازار; רחוב השוק). לאחר מכן שונה שמו ל"שארע באב א-סילסילה" ("רחוב שער השלשלת"){{הערה|[[שבתי זכריה]], '''סוחרים ובעלי מלאכה יהודים בעיר העתיקה''', ירושלים 2002, עמ' 149.}}. ברחוב פעלו כ-85 חנויות ובתי מלאכה, רובן בבעלות [[מוסלמים]], וכרבע מהן בבעלות יהודית{{הערה|יהושע בן-אריה, '''עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה''', עמ' 432.}}. ברחוב התגוררו [[שמעון אגסי (ההגנה)|שמעון אגסי]] (ממקימי ההגנה){{הערה|[[שבתי זכריה]], '''יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה''', ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 28}} ו[[יהושע ילין]] ומשפחתו{{הערה|[[שבתי זכריה]], '''יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה''', ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 18}}. [[בית הספר למל]] הוקם במבנה בסמוך לרחוב "ברחוב העולה מרחוב השלשלת למיידאן", בפינה הצפונית מזרחית של [[הרובע היהודי]] בשנת [[1856]]{{הערה|יהושע בן-אריה, '''עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה''', עמ' 386.}}.
| |||