|
יש הרואים במצוות הנתינה לעניים, עידוד לעבודה, מכיוון שהעניים אינם מקבלים מן המוכן, אלא צריכים להתאמץ לבוא לשדה וללקט אחר הלוקטים או לחפש את השכחה והפאה, ולפי רוב מאמציהם ישאו פרי, וגם מכיוון שהם יוצאים אל השדה ומתחככים בעובדים, נפתחים בפניהם שערים להיכנס אל מעגל עבודה יצרני.
== קדושת הארץ==
* '''[[כלאי זרעים]]''' – איסור להכליא שני זנים שונים, ואף לשתול שני מינים שונים באותו מקום.
* '''[[איסור חדש|חדש]]''' – איסור לאכול מתוצרת הדגן החדשה לפני הבאת [[מנחת העומר|קורבן העומר]]{{הערה|דין זה שנוי במחלוקת, יש הסבורים שאיסור חדש נוהג אף בחו"ל, ראו בערכו}}.
* '''[[איסור ערלה|ערלה]]''' – איסור ליהנות מפירות העצים בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם.
* '''[[נטע רבעי]]''' – אכילת הפירות של השנה הרביעית לנטיעת העץ, הפירות נאכלים בירושלים.
* '''[[מעשר שני]] ''' – הפרשת עשירית מכל התוצרת שנותרה אחרי מתן תרומות ומעשרות ואכילתה בירושלים (או מכירת התוצרת ושימוש בכסף לרכישת תוצרת טרייה עם ההגעה לירושלים). בשנים הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למחזור השמיטה.
* '''[[שמיטה|שביעית]]''' – איסור על עיבוד אדמה וקצירת פירותיה שנה תמימה פעם בשבע שנים.
* '''[[שנת היובל|יובל]]''' – החזרת כל האדמות לבעליהן פעם בחמישים שנה.
מצוות אלו נועדו לקשר בין המון העם לירושלים (נטע רבעי ומעשר שני) ולבטא קדושה שיש לארץ שעוברת לפירות ולכן יש להביאם אל מקום מקודש ולתת אותו לאנשים המתאימים לכך או לאכול את הפירות עצמם במקום מקודש. יש בהן גם הודיה לאלוהים על כך שהאדמה נתנה פריה וישנה הצלחה כלכלית לאדם.
==ראו גם==
* [[יציאה מארץ ישראל (הלכה)]]
* [[חובת הגוף]]
| 