חסידות באבוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 56:
 
==ניגוני באבוב==
כאמור, אדמו"רי באבוב הדגישו את נושא הנגינה. רבי בן ציון הלחין למעלה ממאה ניגונים. בתקופתו היו בחסידות מלחינים נוספים בהם עזריאל מנדלבוים, אחיו החזן ר' [[יוסף מנדלבוים]], הגה"ח ר' יחזקאל רוטנברג, ראובן פרץ קויפמן, הירש לייב בקון, אהרן מילר (אביו של [[בן ציון מילר|בן ציון]]) וחיים דוד בלום. בחסידות שרו גם ניגונים של מלחינים וחזנים אחרים, כמו ר' [[מאניש חזן]] ור' [[זיידל רובנר]]. החסידות שילבה גם ניגונים מחסידות דז'יקוב וניגונים אחרים מחצרות פולין וגליציה.
 
לאחר המלחמה הלחין רבי שלמה ניגונים חדשים. בהמשך התבלט בחצר המלחין [[משה גולדמן (מלחין)|משה גולדמן]], שלחניו נפוצו גם מחוץ לחסידות.
שורה 62:
בחסידות נהוג שב[[טיש]]ים לכבוד [[שמחת בית השואבה]] מנגנים החסידים בכינורות.
 
בין הניגונים המפורסמים של החסידות: ניגון [[מצווה טאנץ]] שמקורו בצאנז, ותגלה ותראה (רבי שלמה השני), [[יה ריבון]] (רבי בן ציון), מה אשיב (רבי בן ציון), ניגון באבוב (רבי בן ציון), [[ניגון חופה]] (עזריאל מנדלבוים), [[ברוך אל עליון]] (קויפמן), ברוך אל עליון (גולדמן), [[איזהו מקומן]] ([[גראמער|גראמען]], יוסלהגה"ח מנדלבויםרבי יחזקאל שרגא ראטענבערג), צמאה <ref>{{Citation|title=צמאה (באבוב) {{!}}{{!}} ישיבת מקור חיים|url=https://www.youtube.com/watch?v=wOV6YBnjRNE|accessdate=2022-04-04|language=he-IL}}</ref>.
 
המלחין משה גולדמן הוציא מדי שנה דיסק ב"מחנה שלוה" של החסידות. החסידות הוציאה מספר תקליטים בהם "שירי ציון" - 6 תקליטים ובהם ניגוניו של רבי בן ציון, "עת רקוד" (78 תקליטים), תקליט בשם "אה רביש" ועוד. החזן [[דוד ורדיגר]] הוציא תקליט של ניגוני באבוב. [[אברהם פריד]] הוציא תקליט של ניגוני בית אביו, שהשתייך לחסידות באבוב. משפחות מילר וקסלרוקעסלער הוציאו תקליט של ניגוני אביהם. בנוסף ישנו אוסף של כמה מאות ניגונים, המושרים על ידי זקני חסידים ששרו ניגונים שזכרו מצעירותם וכן תקליטים של ניגונים שהושרו בטיש.
 
==חצרות נוספות מבית באבוב==
שורה 77:
חתנו של רבי בן ציון, רבי יעקב ישראל טברסקי, כיהן כאדמו"ר מ[[חסידות הורניסטייפול|הורניסטייפול]] ב[[מילווקי]]. כיום מכהנים בנו ונכדיו. בחסידות זו ישנן השפעות מחסידות באבוב, כמו נושא הנגינה.
 
=== סאראוואש ===
====בית חיים יהושע====
אחיו, רבי ברוך דוד הלברשטאם, בנו של הגה"ק רבי חיים יהושע בנו שלישי של הקדושת ציון מכהן כאב"ד [[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|סארוואש]], בהמשך לחמיו.
נכדו של רבי בן ציון, רבי יעקב יוסף, שרד את השואה. הוא הקים בית כנסת על שמו של אביו שנרצח בשואה, "בית חיים יהושע". בשנים האחרונות{{הבהרה|סיבה=מתי?}} נפתחה ישיבה לחסידות. בנו הוא רבי [[חיים יהושע הלברשטאם]], אב"ד [[חסידות סאטמר|סאטמר]] מונסי.
 
====בית חיים יהושע====
אחיו, רבי ברוך דוד הלברשטאם, מכהן כאב"ד [[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|סארוואש]], בהמשך לחמיו.
נכדו של רבי בן ציון,אחיו רבי יעקב יוסף, שרד את השואה. הוא הקים בית כנסת על שמו של אביו שנרצח בשואה, "בית חיים יהושע". בשנים האחרונות{{הבהרה|סיבה=מתי?}} נפתחה ישיבה לחסידות. בנו הוא רבי [[חיים יהושע הלברשטאם]], אב"ד [[חסידות סאטמר|סאטמר]] מונסי.
 
==ספרי החסידות==
מלבד ספרי אדמו"רי השושלת, הוציאו חצרות באבוב ספרים ופרסומים נוספים, ביניהם הוצאה לאור של כתבי יד.
חסידות באבוב 45 הוציאה בין היתר את '''ספר באבוב''' - המתאר את תולדות היהודים במקום.סדרה נפלה בהוצאת עמודי ציון ד'באבוב 'פעולת צדיק לחיים' המסקר ב3 כרכים אתמסירות נפשו של האדמו"ר בעל דברי שלמה בשנות השואה
 
==שושלת באבוב==