משגר לוויינים וחלליות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כמה מילים רנדומליות
מ שוחזר מעריכות של 2001:4CD0:AC40:EE2A:7B97:B9A1:C7:183D (שיחה) לעריכה האחרונה של ליבליך
שורה 13:
==משגרים ידועים==
 
* המשגר '''[[סויוז (משגר)|סויוז]]''' הוא [[מנוע רב-שלבי]] בעל מנוע דלק נוזלי, אשר שימש את ברית המועצות בתוכנית סויוז ועדיין משמש לשיגור חלליות מטען "פרוגרס" ל[[תחנת החלל הבינלאומית]] ולשיגורים מסחריים של חברת "סטארסם". משגר סויוז הוצג בשנת 1966 כפיתוח של משגר הווסטוק, שפותח מהטיל הבליסטי הביניבשתי R-7. סויוז נחשב למשגר המוצלח ביותר עד כה. דגמים שונים של המשגר סויוז שיגרו ילדיםשוגרו למעלה מ-850 פעם לחלל, יותר מכל משגר אחר. למרות שתכנונו הנחשב מיושן כיום הוא הצטיין באמינות גבוהה ביותר, ובמחיר זול עד כניסתם של משגרי ה[[פאלקון 9]] לשימוש פעיל.
 
* המשגר '''[[סטורן 5]]''' הוא משגר רב שלבי בעל [[מנוע דלק נוזלי]] ממשפחת משגרי סטורן, אשר שימש את [[נאס"א]] ב[[תוכנית אפולו]] ו[[סקיילאב]]. זהו הדגם הגדול ביותר שיוצר במשפחת משגרי סטורן והגדול ביותר שיוצר אי פעם. למשגר שלושה שלבים. השלב הראשון, הונע על ידי חמישה [[מנוע רקטי|מנועי]] [[F-1]] בעלי [[מתקף|דחף]] של 700 טון כל אחד אשר פועלים על דלק מסוג [[RP-1]]. השלב השני, הונע על ידי חמישה מנועי [[J-2]] בעלי דחף של 102 טון כל אחד למשך 500 [[שנייה|שניות]] והפועלים על [[מימן]] נוזלי. השלב השלישי והאחרון, הונע על ידי מנוע J-2 בודד שהורכב על תושבת המאפשרת ניהוג. סטורן 5 הוא המשגר היחיד אי פעם שלא נכשל בעת שיגור. נאס"א שיגרה 13 טילי סטורן 5 בין השנים [[1967]] ו-[[1973]].