סאה בסאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
עריכה צריך לערוך עוד הרבה. בע"ה בהמשך.
שורה 1:
'''סְאָה בִּסְאָה''' היא מושג ב[[הלכה|הלכות]] [[איסור ריבית|ריבית]] שמשמעותו [[הלוואה|הלוואת]] [[סחורה]] בתורת הלוואה ולא בתורת [[מכירה]], כאשר תשלום ההלוואה מתבצע בהשבת סחורה בכמות שווה להלוואהלכמות שניתנה, גםבלא אםקשר ערכהלערך עלה או ירדהסחורה. הלוואה כזו אינה נחשבת ל[[איסור ריבית]] מהתורה, אך נאסרה מדברי חכמים, מכיוון שקיימת אפשרות שעלות הסחורה תעלה וממילא התשלום עבור הסחורה בהשבת סחורה בכמות דומה, יהיה גבוה מהסחורה שנתקבלה כהלוואה. מסיבה זו, כאשר אדם מלווה לחבירו סחורה, עליהם לתאם את השבת הסחורה על פי שוויה שבאותו הזמן, ולא על פי הכמות.
 
==האופנים בהם מותר==
מסיבה זו, כאשר אדם מלווה לאדם אחר סחורה, עליהם לתאם את השבת הסחורה בסכום [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] השווה במדויק למחיר הסחורה באותה שעה. אם קוצבים את דמי הסחורה במחיר גבוה יותר מהשווי באותה שעה, נחשבת ההלוואה כהלוואת ריבית, שכן הכלל הוא שכל "אגר נטר", שכר המתנה למלווה עבור ה[[זמן]] שבו מעותיו לא היו ברשותו נחשב לריבית.
מותר ללוות סאה כנגד סאה, אם יש ללוה מהסחורה בביתו, מבואר בפוסקים שאין צורך שיהיה ללוה בכמות שכנגד כל ההלוואה אלא מספיק שיהיה ברשותו אפילו כלשהו, וכבר מותר ללוות סאה בסאה. היתר נוסף שנאמר הוא אם יצא השער, פירוש שיש לחפץ כבר מחיר קבוע, מה שאומר שבכל רגע נתון ניתן לקנות את החפץ כך שמתייחסים לחפץ כאילו הוא קיים ברשותו של הלווה כל הזמן מכוח זה שיכול לקנותו בכל רגע נתון.
 
=={{עוגן|צד אחד בריבית}}שיטת רבי יהודה==