ראיון עומק – הבדלי גרסאות

ראיון העומק יונק את שורשו מהמסורת הפנומנולוגית, במסגרתה החוקרים מנסים להבין את המציאות כפי שהיא נתפסת בעיני הנחקרים. ראיון העומק הוא אחת הדרכים השכיחות והבולטות ביותר בעזרתן החוקרים יכולים לנסות ולהבין את בני האדם. מטרתו של ראיון העומק אינו לקבל תשובות לשאלות או לבחון השערות מסוימות - בחלק המרכזי של ראיון העומק עומד הרצון להבין את החוויה של אנשים אחרים ואת המשמעות שהם מייחסים לחוויה הזו. הראיון מאפשר נגישות להקשרים התרבותיים של [[התנהגות]] בני האדם, וכך מספק לחוקרים אפשרות בהבנת המשמעות וההתנהגות הזו. ניסוח השאלות וקבלת תשובות להן מהוות משימה לא פשוטה. גם אם החוקר מנסח את השאלות בתשומת לב רבה, ומקודד את תשובות הנחקרים בזהירות, במילה הכתובה או הנאמרת תמיד נוצר שובל של חוסר בהירות.

כל ראיון הוא סוג של אינטראקציה בין מדבר ומקשיב. בראיון עומק ישנן שיחות שבהן המרואיין (המדבר) וגם השואל (המקשיב) מפתחים את המשמעות במשותף. התיאור ההולם את ראיון העומק הוא סדרה של שיחות חברתיות. במהלך שיחות אלה, החוקרים מנווטים בזהירות רבה את המרואיינים ולפי הצורך מציעים היבטים חדשים אשר יוכלו לסייע למרואיינים בתגובותיהם. בעזרת שיתוף פעולה בתהליך המחקרי החוקרים והמרואיינים מחברים יחדיו חלקים שונים ונפרדים של סיפור ומשמעות לסיפור אחד בעל משמעות מסוימת. אם כך הראיון אינו רק מכשיר לאיסוף מידע, אלא תהליך של [[הבניית מציאות]] ששני הצדדים תורמים לו וגם מושפעים ממנו.

בכל מחקר מספר ראיונות שונה, בהתאם לשדה המחקר. גם מספר הפעמים בהם אינפורמנט ירואיין משתנה משדה מחקר אחד לשני. במחקרים פנומנולוגיים נהוג לראיין פעם אחת. במחקרים אנתרופולוגים, יותר. באופן כללי, הדבר תלוי במטרה ובהיקף של כל פרויקט מחקרי.

משך הזמן האופטימלי לראיון הוא כ- 90 דקות. ראיון הנמשך פחות משעה, אינו מאפשר בדרך כלל לאינפורמנטים להבנות מחדש את חוויותיהם, למקם אותן ולחשוב על משמעותן. ראיון של שעתיים או יותר, עלול להיות ארוך מדי עבור מרבית האינפורמנטים. דברים אלו כמובן יכולים להשתנות מאינפורמנט לאינפורמנט וממקרה למקרה.

ראיונות העומק נפתחים לרוב בשאלת פתיחה כללית המאפשרת לאינפורמנטים לספר את סיפורם. סיפור המרואיינים אינו מופרע על ידי שאלות נוספות, אך זוכה לעידוד, לא מילולי, על ידי ביטויים של עניין ותשומת לב. תפקיד החוקרים הוא להקשיב לסיפור בקשב רב.

ראיונות עומק נחלקים לשלושה סוגים: ראיון מובנה, ראיון חצי מובנה וראיון פתוח, וכך גם השאלונים המנחים אותם.

לראיון המובנה יתרונות רבים:

'''בראיון החצי מובנה''' החוקר צמוד למספר שאלות הקבועות מראש, אך הוא רשאי לשנות את סדרן ולהוסיף שאלות נוספות, שאלות המשך, בהתאם להתפתחות הראיון.

== לקריאה נוספת ==