מיתוסים סינים של בריאה – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|כאשר השמיים והארץ עדיין לא היו מעוצבים, הכל עלה ועף, צלל והתעמק. כך נקראה ההתחלה הגדולה. ההתחלה הגדולה יצרה את הריק הערפילי. הריק הערפילי יצר חלל-זמן, החלל-זמן יצר את ה[[צ'י]] המקורי. גבול [חילק את] הצ'י המקורי. מה שהיה טהור ובהיר התפשט ליצירת השמיים; מה שהיה כבד ועכור התגבש ליצירת האדמה. קל למה שהוא טהור ועדין להתכנס אבל קשה עבור הכבד והעכור להתגבש. לכן גיהינום הושלם תחילה; האדמה נקבעה אחר כך. התמציות המשולבןת של שמיים וארץ הפיקו יין ויאנג. התמציות העולות על גדותיהן של היין והיאנג גרמו לארבע העונות. התמציות הפזורות של ארבע העונות יצרו את שלל הדברים. הצ'י החם של יאנג שהצטבר יצר אש; תמצית הצ'י הלוהט הפכה לשמש. הצ'י הקר של הין שהצטבר יצר מים; התמצית של הצ'י המימי הפכה לירח. הצ'י המציף של תמציות השמש והירח עשה את הכוכבים ואת כוכבי הלכת. לשמיים שייכים השמש, הירח, הכוכבים, וכוכבי הלכת; לכדור הארץ שייכים מים והשיטפונות, האבק והאדמה.|מקור=חוואי נאן דזה, פרק 天文訓. על פי התרגום האנגלי של מייג'ור{{הערה|Major, John S.; et al., eds., The Huainanzi: A Guide to the Theory and Practice of Government in Early Han China, New York: Columbia University Press, 2010, pp. 114-115.}}}}

 

 

חוקרת התרבות אנה בירל מציעה שה[[דואליזם|דואליות]] המופשטת של היין-יאנג בין שני הרוחות או האלים הקדומים, עשויה להיות "שריד של פרדיגמה מיתולוגית ותיקה בהרבה שעברה רציונליזציה ודוללה", בדומה למיתוס הבריאה האכדי [[אנומה אליש]] המתחיל בסיפור על שתי ישויות קדמוניות, שתיהן גופי מים: [[אפסו]]{{אנ|Abzu}} - המים המתוקים ובת זוגו, המפלצת [[תיאמת]] - המים המלוחים{{הערה|Birrell, Anne (1993), Chinese Mythology: An Introduction, Baltimore: Johns Hopkins University Press p. 93}}.