ח'יר אל-דין אל-רמלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: תבנית קישור לערך באנגלית
שורה 2:
 
== ביוגרפיה ==
ח'יר אל-דין אל-רמלי נולד לאחת המשפחות האמידות בעיר רמלה (מכאן גם שמו), שהייתה באותה תקופה מרכז שלטוני חשוב הכפוף לנפת עזה. בגיל ארבע-עשרה נסע יחד עם שני אחיו הבוגרים ל[[קהיר]] על-מנת ללמוד ב[[אל-אזהר|אוניברסיטת אל-אזהר]]. במהלך שהותו בקהיר המיר את השייכות שלו מן האסכולה [[האסכולה השאפעית|השאפעית]] [[האסכולה החנפית|לחאנפית]], המסורת הרשמית של האימפריה העות'מאנית; הביוגרף [[מוחמד אל-מוחיבי]] {{אנ|Al-Muhibbi}} (המאה ה-17) הסביר את ההמרה הזו באמצעות חלום שהתגלה לו במהלך לילה בקברו של האימאם אל-שאפעי עצמו, שהסביר לו כי "כל הנתיבים באסלאם מובילים אל אותה אמת"{{הערה|1=טאקר ע' 31-32}}. אל-רמלי הצטיין בלימודיו, אך בניגוד לרוב המשפטנים בני זמנו, בחר שלא להשתקע בקהיר או באחת הערים החשובות של האימפריה, ובמקום זאת לשוב לרמלה ולהישאר בה לשארית חייו. בדרכו בחזרה מקהיר בילה מספר חודשים בעזה תחת חסותו של [[שושלת רדואן|אחמד אבן רדוואןרדואן]], מושל הנפה.
 
אל-רמלי ירש מאביו את זיכיונות המיסים ([[טימאר]]) על חלק גדול מנפת רמלה. במהלך חייו צבר עוד ועוד נכסים, שכללו אדמות חקלאיות, כרמים, מטעי זיתים ופירות, טחנת קמח ועוד. אלה הפכו אותו עד מהרה לאחד האנשים העשירים באזור. בזכות הכנסותיו, אל-רמלי יכול היה לפתח את הקריירה המשפטית שלו באופן עצמאי ממוסדות האימפריה העות'מאנית, ומעולם לא החזיק במינוי רשמי ממנה כמופתי או כשופט. כתוצאה מכך הפתוות שלו, בניגוד למופתים אחרים בני דורו, מעידות על עצמאות מחשבתית, ולעיתים קרובות מפנות ביקורת מפורשת או נרמזת את המנגנון השלטוני העות'מאני.