תת-פעילות בלוטת יותרת הכליה – הבדלי גרסאות

|שם=תת פעילותתת־פעילות בלוטת יותרת הכליה

'''תת פעילותתת־פעילות בלוטת יותרת הכליה''' (היפואדרנליזם), היא מחלה הנובעת מאי-ספיקה של [[בלוטת יותרת הכליה]]. זוהי הצורה החלקית של [[מחלת אדיסון]], שבה כמעט אין הפרשה של ה[[הורמון]] הסטרואידי [[קורטיזול]]. המחלה נובעת מחוסר יכולת של בלוטת יותרת הכליה לייצר קורטיזול בכמות המספקת. במקרה זה רמות הקורטיזול יכולות להיות תקינות, אולם הגוף אינו מגיב טוב לדרישות הדחק ולא מסוגל לספק קורטיזול בכמויות הנדרשות במקרי חרום. אמנם מבחינת בדיקות הדם המחלה אינה חמורה כמו מחלת אדיסון (כי אין חוסר כרוני), אך אנשים הסובלים ממנה סובלים מסימפטומים קשים אשר יכולים להקשות על התפקוד היומיומי.

ההורמון [[DHEA]], המופרש מבלוטת יותרת הכליה, יכול לעיתים לרמז על אי-ספיקה של הבלוטה. נמצא שבכל המקרים בהם קיימת תת-פעילותתת־פעילות, רמת ההורמון נמוכה (100% [[רגישות (מדד)|רגישות]]). עם זאת בחלק מהמקרים הוא יכול להיות נמוך גם כן ללא תת-פעילותתת־פעילות של הבלוטה (לערך הנמוך [[סגוליות]] 81% לתת פעילותלתת־פעילות). כמו כן נמצא שלחלק מהחולים תיתכן תוצאה תקינה לחלוטין במבחן גירוי ה-ACTH, למרות שהם סובלים מתת-פעילותמתת־פעילות של הבלוטה וערכי ה-DHEA נמוכים. בבחינת התוצאות יש לשים לב לפרמטרים שונים שיכולים להשפיע, כגון הגיל (אצל צעירים עד גיל 30 רמת ההורמון בדרך כלל בערכה המקסימלי).{{הערה|1=Mona P. Nasrallah and Baha M. Arafah. [http://jcem.endojournals.org/cgi/content/full/88/11/5293 The Value of Dehydroepiandrosterone Sulfate Measurements in the Assessment of Adrenal Function.] The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism Vol. 88, No. 11 5293-5298. 2003.}}

קיימת מחלוקת בנוגע לאבחון תת-הפעילותתת־הפעילות. במאמר שבחן חולים ב[[תסמונת העייפות הכרונית]] ו[[פיברומיאלגיה]] וסקר את כל המאמרים מעשרות השנים האחרונות, הוסקה המסקנה שמבחני ה-ACTH אינם אמינים ואינם מאתרים כ-50% מהמקרים (בכל המינונים של ACTH, כולל 1 מק"ג ו-250 מק"ג). לכן הוצע לתת את ההורמון לתקופת ניסיון, כדי לראות אם ישפר את התסמינים.