סטאוראקיוס, קיסר האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

המקור העיקרי לקורות חייו של סטאוראקיוס הוא [[תאופנסתאופאנס המודה|תאופנס המוודה]], כרוניקן בן התקופה. בספרו "כרוניקה"{{הערה|The Chronicle of Theophanes Confessor: Byzantine and Near Eastern History, AD 284-813, Oxford: Clarendon Press, 1997}}, תאופנסתאופאנס אינו חושך את שבטו מסטאוראקיוס, אותו הוא מתאר כרכרוכי אשר ירש את סטיותיו ואת אפיו הרע של אביו ניקפורוס, שנוא נפשו של תאופנסתאופאנס. עם זאת, תאופנסתאופנאס אינו מצביע על כל פעולה או התנהלות של סטאוראקיוס המצדיקה את עמדתו כלפיו.

הרקע ליחסו החד ערכי של תאופנסתאופאנס לסטאוראקיוס, נעוץ ככל הנראה בעמדותיו הנחרצות של תאופנסתאופאנס בשאלת משבר ה[[איקונוקלאזם באימפריה הרומית המזרחית|איקונוקלאזם]] (איקונומכיה, המלחמה ב[[איקונין|איקונות]]): תאופנסתאופאנס היה איקונופיל (חובב איקונות) אדוק. הגם שניקפורוס וסטאוראקיוס היו איקונופילים ולפחות איקונודולים{{הערה|Aleksandr Aleksandrovich Vasil'ev, History of the Byzantine Empire: Vol. 1, Madison, WI: University of Wisconsin Press, p. 271}}. כעולה מהתנהלותם בתקופת שלטונם המשותף, הם לא רדפו אחר איקונוקלאסטים (הנלחמים באיקונות). על כך יש להוסיף כי ניקפורוס הראשון מרד ב[[אירנה האתונאית]], אשת חסדו של תאופנסתאופאנס, ותפס את כס שלטונה.

בחודש דצמבר 803 הכתיר אותו אביו לקיסר משותף איתו{{הערה|Theophanes, p. 480}} בטקס רב רושם. במסגרת פעולתו כקיסר-שותף, פעל יחד עם אביו בשנת 804 למינויו של הבישוף [[ניקפורוס הראשון, פטריארך קונסטנטינופול|ניקפורוס הקדוש]], איקונופיל מוצהר, כ-ptochotrophos, "מגן העניים" – המנהל הכללי של בית המחסה לעניים ב[[קונסטנטינופול]]{{הערה|Dragoljub Marjanović; Creating memories in late 8th-century Byzantium: the short history of Nikephoros of Constantinople; Amsterdam: Amsterdam University Press 2018; p. 44}} ובשנת 806 מינו אותו הקיסרים-במשותף ל[[הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול|פטריארך של קונסטנטינופול]]. נישואיו של סטאוראקיוס ב-20 בדצמבר 807 לתאופנו, קרובת משפחתה של הקיסרית אירנה האתונאית, שהודחה על ידי אביו, היו לצנינים בעיני תאופנסתאופאנס שטען כי הייתה מאורסת לאחר ואף "שכבה עמו פעמים רבות", וראה בנישואיה לסטאוראקיוס "יהירות לא מוצדקת" מצד החתן ואביו מושחתי המידות{{הערה|Theophanes, p. 483}}.

תאופנסתאופאנס טוען כי סטאוראקיוס ביקש להעביר את שרביט הקיסרות לאשתו (לפי בקשתה, כיוון שביקשה ללכת בעקבות אירנה), וככל הנראה אחותו ניסתה להרעיל את אשתו{{הערה|שם=THEO}} בעת שמונתה כאוגוסטה (קיסרית) – מה שהוביל לקרע בין האח והאחות. ישנה טענה שסטאוראקיוס אף שקל הקמת רפובליקה{{הערה|A history of Byzantium; Timothy E Gregory; Malden, Massachusetts: Wiley-Blackwell; 2010}} בסופו של דבר הוא הודח על ידי גיסו, הנשוי לאחותו, מיכאל הראשון רנגבה, בתמיכת קציני הצבא ששרדו את התבוסה בבולגריה, והוא הוכרח לוותר על הכתר.

ב-1 באוקטובר 811 ביקש סטאוראקיוס מסטפן הפטריקי לנקר את עיניו של מיכאל כדי שלא יוכל לשמש כקיסר ולא ידיח אותו. מזימה זו לא יצאה אל הפועל, שכן סטפן תמך בהמלכתו של מיכאל{{הערה|שם=THEO493|Theophanes, p. 493}}. למחרת, אישרו הסנאט והצבא פה אחד את מינויו של מיכאל לקיסר{{הערה|שם=THEO494|Theophanes, p. 494}}. תאופנסתאופאנס טוען כי סטאוראקיוס אמר לניקפורוס הפטריארך כי לא ימצא בקיסר מיכאל הראשון "חבר טוב יותר ממנו" (סטאוראקיוס){{הערה|שם=THEO493}} לעניין האקונומכיה, אך התבדה.