סורבאיה – הבדלי גרסאות

| שם = סורביהסורבאיה

| כיתוב = [[פוטומונטז']] של סורביהסורבאיה

| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=אינדונזיה|שם=סורביהסורבאיה|אורך=112.733333|רוחב=-7.233333|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=ימינה}}

'''סורביהסורבאיה''' ({{שם בשפת המקור|שפה=אינדונזית|קובץ=Id-Surabaya.ogg|שם=Surabaya}}) היא העיר השנייה בגודלה ב[[אינדונזיה]] ו[[עיר בירה|בירת]] [[מחוזות אינדונזיה|מחוז]] [[מזרח ג'אווה]]. העיר שוכנת בחופו הצפון-מזרחי של האי [[ג'אווה]] בקצה [[מצר מאדורה|מצרי מאדורה]], בשפך הנהר [[מאס (נהר)|מאס]] {{אנ|Mas River}} כ-662 ק"מ דרום-מזרחית לבירה [[ג'קרטה]]. האינדונזים מכירים את העיר כ"עיר הגיבורים", בשל חשיבות [[קרב סורביהסורבאיה]] בגיבוש התמיכה האינדונזית והבינלאומית בתנועת העצמאות האינדונזית במהלך המהפכה האינדונזית הלאומית.

השם סורביהסורבאיה בא מהמילים "סורה" או "סורו" ([[דמויי כריש|כריש]]) ו"באיה" או "בויו" ([[תנין]]), ב[[ג'אווה (שפה)|שפת ג'אווה]], שני יצורים שב[[מיתולוגיה]] המקומית יילחמו זה בזה על מנת לזכות בתואר "החיה החזקה ביותר". הקרב מופיע בנבואותיו של המלך והנביא בן [[המאה ה-12]] [[ג'איבאיה]]. הנבואה מתארת קרב בין כריש לבן ענקי ובין תנין לבן ענקי. שתי החיות משמשות כסמלה של העיר, כאשר הן פונות זו אל זו בעודן חגות מסביב לסמלה של העיר "אנדרטת הגיבורים". יש המטילים ספק באטימולוגיה זו, וטוענים כי פירושו האמיתי של שם העיר הוא במילים ב[[ג'אווה (שפה)|שפת ג'אווה]] "סורה אינג באיה" שפירושן "לעמוד באומץ אל מול הסכנה".

התיעוד העתיק ביותר של סורביהסורבאיה מופיע בשנת [[1225]] בספר שכתב צ'או ג'ו-קואה, בו מופיעה העיר בכינוי "ג'ונגלה", המוכר כיום כשמה העתיק של סורביהסורבאיה. עם תחילת [[המאה ה-15]], האדמירל [[ז'נג הא]] שט באזור עם ספינת האוצרות שלו. [[מה הואן]] שליווה את ז'נג הא כתב בשנת [[1433]] כי "לאחר ששטה דרומה יותר מעשרים לי, הגיעה ספינתנו לסולומאי, שהזרים קוראים לה סורביהסורבאיה. בשפך הנהר, המים הזורמים אל הים הם זכים".

במאות ה-15 ו[[המאה ה-16|ה-16]] הייתה סורביהסורבאיה סולטנות, וכוח פוליטי וצבאי עיקרי במזרח ג'אווה. היא נכנסה לעימות עם [[סולטנות מאטאראם]] החזקה ביותר, ונכבשה על ידה ב-[[1625]]. לאחר כיבוש סורביהסורבאיה ובעלות בריתה באזור סוקאדאנה ומאדורה, שלטה מאטאראם בכל האי ג'אווה חוץ מהאזור בו שלטה [[סולטנות בנטן]] והאזור ההולנדי שכונה "בטאוויה" הידוע כיום כ[[ג'קרטה]].

הסחר המתרחב של [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]] הביא לרכישת העיר מהסולטנות הנחלשת של מאטאראם ב-[[1743]]. סורביהסורבאיה הפכה תחת השלטון ההולנדי הקולוניאלי למרכז סחר עיקרי, ושימשה לבסיס הימי החשוב ביותר במזרח בו השתמש הצי ההולנדי.

ב-[[1917]] מרדו מלחים וחיילים בסורביהבסורבאיה כנגד השלטון ההולנדי, אך כשלו.

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] נפלה העיר בידי ה[[יפן|יפנים]]. היא הופצצה על ידי [[בעלות הברית]] בשנת [[1944]]. לאחר מכן נתפסה על ידי לאומנים אינדונזים, שניסו לאחוז בה אל מול התנגדות בעלות הברית שחפצו לסייע לבת בריתן, הולנד. [[קרב סורביהסורבאיה]] היה אחד הקרבות החשובים בדרכה של אינדונזיה לעצמאות. הוא החל בהריגתו של המפקד הבריטי [[בריגדיר גנרל]] מלאבי ב-[[30 באוקטובר]] [[1945]], כפי הנראה מכדור תועה. בעלות הברית נתנו ללאומנים האינדונזים שהחזיקו בעיר [[אולטימטום]] להיכנע, אך אלו סרבו. ב-[[10 בנובמבר]] החל הקרב על העיר, ובו נהרגו אלפי לוחמים, ובסיומו השתלטו הבריטים וההולנדים על העיר. תאריך זה, ה-10 בנובמבר, מצוין כיום באינדונזיה{{הערה|תצלום מקרב "יום הגבור": https://cdns.klimg.com/merdeka.com/i/w/news/2013/10/31/271452/670x335/berdarah-yahudi-bertanah-air-indonesia-pahlawan-keturunan-yahudi-1.jpg}}כ"יום הגיבורים" (הארי פהלוואן){{הערה|היהודי צאלח בן מובה, שנודע יותר בכתיב שמו CHARLES MUSSRY, (ט"ו תשרי התר"פ - ב' אלול התשל"א, 9.10.1919 - 23.8.1971) היה מעורב בקרב "יום הגבור" בסורביהבסורבאיה ב-[[10 בנובמבר]] [[1945]], בצד המקומיים במלחמת העצמאות האינדונסית כתורם ומסיע. הוא קבור בבית הקברות KEMBANG KUNING, "פרח צהוב" ב[[מאלאית]] / [[אינדונזית]]. מאז 10 בנובמבר [[1945]] מצינים האינדונסים את 10 בנובמבר כיום הזיכרון הלאומי שלהם. המקורות האינדונסיים מזכירים את היהודי בשמו CHARLES MUSSRY לטובה, בין היתר כאן: https://www.merdeka.com/khas/yahudi-dermawan-berjuang-dengan-uang-pahlawan-keturunan-yahudi-2.html (ב[[מאלאית]]) וכאן, מקבץ אזכוריו באתר העיתון MERDEKA, "עצמאות" במאלאית, כאן : https://www.merdeka.com/tag/charles-mussry/berdarah-yahudi-bertanah-air-indonesia-pahlawan-keturunan-yahudi-1/ הכותרת: "יש לו דם יהודי יש לו מולדת אינדונסיה".}}{{הערה| תמונת מצבת קברו של צאלח בן מובה: https://cdns.klimg.com/merdeka.com/i/w/news/2013/11/11/275775/670x335/yahudi-dermawan-berjuang-dengan-uang-pahlawan-keturunan-yahudi-2.jpg}}. הקרב היה חלק ממאבק אינדונזי לעצמאות, בסופו הוכרה עצמאות אינדונזיה ב-[[1949]] על ידי ההולנדים, לאחר שפיכות דמים רבה משני הצדדים.

סורביהסורבאיה, המצויה במזרח האי ג'אווה, הפכה לאחת הערים הגדולות בדרום מזרח אסיה. אוכלוסייתה מונה כיום כ-2.8 מיליון נפש, ובאזור הכפרי שמסביבה מתגוררים כ-9.9 מיליון תושבים נוספים. האזורים מסביב לסורביהלסורבאיה כוללים את [[למונגן]] בצפון-מערב, [[גרסיק]] במערב, [[בנגקאלן]] בצפון-מזרח, [[סידוארג'ו]] בדרום, ו[[מוג'וקרטו]] ו[[ג'ומבנג]] בדרום-מערב.

[[גשר סורמאדו]] בין סורביהסורבאיה לבין האי [[מאדורה (אי)|מאדורה]] נחנך ב-2009. זהו הגשר הארוך באינדונזיה. עד בנייתו הייתה מאדורה נגישה באמצעות [[מעבורת]] מנמל סורביהסורבאיה, המכונה [[טנג'ונג פראק]], ב[[מלאית]]: "כף (בליטת חוף) הכסף" .

בעיר סורביהסורבאיה [[גורד שחקים|גורדי שחקים]] שהידועים בהם הם "מגדל BRI" שגובהו 220 מ', "מגדל BII" שגובהו 200 מ' ומגדל גראהא פנה, שגובהו 175 מ'. כן מצויים בעיר מרכזי קניות וקניונים רבים, ביניהם "פלאזה טונג'ונגאן", "קניון גלאקסי", "סורביהסורבאיה פלאזה", "סופרמול פקואון אינדה" ו"רויאל פלאזה סורביהסורבאיה".

סורביהסורבאיה היא משכנה של "הארמדה המערבית", אחת משתי ה"ארמדות" המרכיבות את הצי האינדונזי. הארמדה המזרחית עוגנת ב[[מקאסאר]] שבאי [[סולאווסי]]. מורשתה הימית החזקה משתקפת במוזיאון הצוללות, שנוצר משלד של צוללת רוסית ישנה שהוסב למוזיאון והוצב במרכז העיר.

בעיר עמד [[בית כנסת|בית הכנסת]], אחד משניים שהיו באינדונזיה, אך הוא נהרס בשנת [[2013]]. בית הכנסת היה ממוקם בבניין קולוניאלי ישן שהשתייך לרופא הולנדי והיה בית כנסת [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]]-ספרדי{{הערה|בית הכנסת היחיד באינדונסיה של היום ממוקם ב[[מנאדו]] באי [[סולאווסי]] והוא פעיל.}}. פעילים של [[תנועת חב"ד]] מאוסטרליה שמו להם לאחרונה למטרה לשמר את החיים היהודיים בסורביהבסורבאיה, ולייבא לאינדונזיה את משנת חב"ד.

[[גן חיות|גן החיות]] בסורביהבסורבאיה נפתח ב-[[1916]] והיה הראשון בעולם שהצליח להביא להתרבות בשבי של [[אורנגאוטן]]. ה[[סמליל]] של גן החיות כולל תמונת [[דרקון קומודו]].

* המסגד הגדול של סורביהסורבאיה, שהוא המסגד הגדול ביותר במזרח ג'אווה.

בסורביהבסורבאיה 31 רבעים, המחולקים ל-163 יחידות מוניציפליות זעירות הקרויות "כפרים".

הנמל העיקרי בעיר הוא טנג'ונג פראק, והוא אחד הנמלים החשובים במדינה. כיום, הוא אחד מעשרת נמלי המשא העמוסים בדרום מזרח אסיה. הנמל האחר המשרת את העיר נקרא גרסיק, והוא נמצא בעיר בשם זה לא הרחק מסורביהמסורבאיה. תוכניות עתידיות מדברות על הפסקת השימוש בנמל טנג'ונג פראק, והפיכתו לאזור תיירות, והרחבת נמל גרסיק לצורכי מסחר.

כבירת המחוז סורביהסורבאיה היא גם מרכז מינהלי ומסחרי חשוב. היא נחשבת לנקודת המסחר החשובה במזרח ג'אווה.

[[קובץ:Surabaya straatbeeld bechak.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב בסורביהבסורבאיה]]

ע"פ מפקד האוכלוסין האחרון משנת [[2020]] אוכלוסיית העיר מנתה כ-2.8 מיליון תושבים וכ-9.9 מיליון במטרופולין. ה[[אסלאם]] וה[[נצרות]] הן הדתות העיקריות בסורביהבסורבאיה, דתות אחרות כ[[הינדואיזם]], [[קונגהוצ'ו]], [[בודהיזם]] ו[[קג'וון]], פועלות אף הן בעיר. העיר היא עיר תעשייתית, ומכאן משתמע כי היא כוללת רבעי עוני רבים, אך גם כי ישנה כמות רבה של זרים הפוקדים אותה וגרים בה לתקופות ארוכות. העיר היא משמשת גם כמרכז חינוכי חשוב, ופוקדים אותה סטודנטים מרחבי אינדונזיה.

העיר העתיקה בסורביהבסורבאיה התרחבה עם הזמן, והאוכלוסייה גדלה בשיעור של 1.2% מדי שנה. בשנים האחרונות אנשים עברו ממרכז העיר הצפופה לפרברים הנחשבים כמרווחים, עשירים ובטוחים יותר.

קבוצת ה[[כדורגל]] המקומית, [[פרסבאיה סורביהסורבאיה]] פועלת מאצטדיון "גלורה 10" בעיר. בשנים האחרונות שיחקה הקבוצה לסירוגין בליגה האינדונזית הראשונה והשנייה.

בסורביהבסורבאיה מספר אוניברסיטאות ומוסדות לימוד גבוהים טכניים ודתיים. אחד מהם הוא [[אוניברסיטת איירלנגגה]] שהיא האוניברסיטה הוותיקה והגדולה ביותר במזרח ג'אווה, ונוסדה ב-[[1948]]. האוניברסיטה מפעילה בית ספר נחשב לרפואה ומחלקה מעולה לפסיכולוגיה. המוסד הטכנולוגי "העשירי בנובמבר" (Institut Teknologi Sepuluh Nopember) הוא מוסד חשוב לחינוך טכנולוגי בעיר, וידוע בזכות הפקולטאות לרובוטיקה, הנדסת מכונות והנדסה ימית. בסורביהבסורבאיה פועלת גם האקדמיה הימית של צבא אינדונזיה.

סורביהסורבאיה מקיימת קשרי "ערים אחיות" עם הערים הבאות:

* [http://www.eastjava.com/tourism/surabaya אתר התיירות של סורביהסורבאיה]