ויקיפדיה

זוהר גושן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ עדכון פרמטר "כל הערך" (תג)
KE2010 (שיחה | תרומות)
5 עריכות
עדכון על ארועים שהתרחשו אחרי הגרסה האחרונה, ושינויי עריכה ומבנה
שורה 10:
==ביוגרפיה==
 
גושן נולד במושב אליכין ב[[עמק חפר]] ולו שלוש אחיות גדולות ואח צעיר ממנו. כבן למשפחה דתית, הוא למד בישיבה ב[[ירושלים]], בצבא שירת ב[[להק המודיעין]] ב[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ולאחר הצבא פנה ללימודי [[משפטים]] בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סיום לימודיו הוא התמחה אצל [[נשיא בית המשפט העליון]] (<nowiki/>דאז) השופט [[מאיר שמגר]], ולאחר מכן במשרד [[יגאל ארנון]] ב[[תל אביב]] שעסק ב[[משפט מסחרי]]. עם סיום התמחותו עבד כ[[עורך דין]] כשנה עד שהגיע למסקנה שהוא לא מעוניין לעבוד כעורך דין, והחליט לעבור לאקדמיה. לאחר שזכה ב[[מלגת רוטשילד]] היוקרתית נסע גושן ללימודי תואר שני ודוקטורט ב[[אוניברסיטת ייל]] שב[[ארצות הברית]]. בייל עשה גושן היסטוריה, כשהיה הסטודנט הראשון שהשלים את ה[[דוקטורט]] תוך שנת לימודים אחת בלבד. פרק מעבודת הדוקטורט פורסם בכתב העת היוקרתי בארצות הברית Yale Law Journal. עם סיום לימודי הדוקטורט בשנת [[1991]] חזר גושן לישראל והשתלב כמרצה בפקולטה למשפטים ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] עד שנת [[2004]]. לאורך השנים בהן לימד גושן כפרופסור באוניברסיטה העברית הוא לימד כפרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות הברית (Columbia, NYU, Yale). בשנת 2004 קיבל מינוי של [[פרופסור מן המניין]] באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, במקביל להשתלבותו כמרצה בקריה האקדמית אונו.
 
בשנת [[2006]] שר המשפטים [[חיים רמון]] ו[[נשיא בית המשפט העליון]] [[אהרן ברק]] היו חלוקים על זהות השופטים שימונו ל[[בית המשפט העליון]]. גושן היה המועמד היחיד שהיה מוסכם על השניים, ומינויו היה אמור להיות מאושר על ידי הוועדה למינוי שופטים אך לא יצא אל הפועל בשל השעייתו של שר המשפטים עקב פרשת נשיקת החיילת. בסמוך לאחר מכן, עם פרישתו של הנשיא ברק הסיר גושן את מועמדותו.
תחומי ההתמחות של גושן הם דיני חברות וניירות ערך ודיני הגבלים עסקיים. בתחומים אלו הוא מלמד וכותב מחקרים אקדמיים. בשנת [[2006]] פרסם גושן, יחד עם פרופ' גדעון פרחמובסקי, את המאמר על "התפקיד המרכזי של דיני ניירות ערך" בכתב העת Duke Law Journal בארצות הברית. המאמר זכה להצלחה גדולה, נבחר לאחד מעשרת המאמרים הטובים ביותר שפורסמו באותה שנה, ואף תורגם לסינית ולספרדית. באותה שנה זכה גושן גם לפרס המרצה המצטיין של אוניברסיטת קולומביה.
 
== פעילות אקדמית ==
גושן עסק מעט בייצוג בבית המשפט, ובעיקר העניק שירותי ייעוץ וחוות דעת מקצועיות. גושן צידד בעמדתם של מנהלי חברות הביטוח, עת שהמפקח על הביטוח דאז [[דורון שורר]] ביקש להדיחם מתפקידיהם בגלל פרשת ה[[קרטל]]. במקביל להוראה באוניברסיטה העברית כיהן כחבר מליאת רשות ניירות ערך עד שנת 1997, ואז עבר לכהן כ[[דח"צ]] ב[[בנק דיסקונט]] עד שנת 2002. משנת 2005 גושן שימש כ[[יועץ]] ב[[משרד עורכי דין]] [[גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות']]. בתקופת חקיקת בכר הראשונה, גושן העניק חוות דעת לבנקים הבינוניים - הבינלאומי, מזרחי טפחות, ואיגוד - בה הציג את העמדה שהפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מן הבנקים היא רצויה אך יש לאפשר הקלות לבנקים הבינוניים בתהליך ההפרדה. גושן העניק גם חוות דעת ל[[בנק מזרחי טפחות]] בעניין הפגיעות התחרותיות שיגרמו מכניסתם המיידית של הבנקים הגדולים לייעוץ פנסיוני. כמו כן יעץ גושן לבנק דיסקונט בפרשת הנפקת הזכויות על ידי [[הבנק הבינלאומי]]. בנוסף, ייצג חברת דלק קטנה, סד"ש, שהתנגדה למיזוג חברת דור-אלון עם סונול, בפני בית הדין להגבלים עסקיים. בית הדין אישר את המיזוג אך בעקבות ערעור של [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] על ההחלטה להתיר את מיזוג דור-אלון ו[[סונול]] פסל [[בית המשפט העליון]] את המיזוג.▼
תחומי ההתמחות של גושן הם דיני חברות וניירות ערך ודיני הגבלים עסקיים. בתחומים אלו הוא מלמד וכותב מחקרים אקדמיים שפורסמו בבמות יוקרתיות ואף תורגמו לשפות זרות.
 
בשנת [[2006]] פרסם גושן יחד עם פרופ' גדעון פרחמובסקי, מאמר בכתב העת היוקרתי Duke Law Journal שכותרתו The Essential Role of Securities Regulation. המאמר זכה להצלחה גדולה, נבחר לאחד מעשרת המאמרים הטובים ביותר שפורסמו באותה שנה, ואף תורגם לסינית ולספרדית.
בשנת [[2005]] מונה גושן על ידי משה טרי - ראש הרשות לניירות ערך היוצא, לעמוד בראש ועדה לבחינה של אימוץ קוד [[ממשל תאגידי]] בישראל.▼
גושן מונה על ידי שר ה[[תמ"ת]] [[אהוד אולמרט]] לעמוד בראש ועדה לרפורמה ב[[חוק ההגבלים העסקיים]]. הוא הגיש המלצות לגבי שינוי הגדרת "הסדר כובל" שקיים בחוק הישראלי, ואף המליץ להרחיב את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים להתמודד עם "קבוצות ריכוז", כלומר מצב בו יש בשוק מספר חברות מצומצם אשר פועלות בתיאום, וקביעת הוראות לגביה. החלק העוסק בקבוצות ריכוז אומץ בחקיקה. בשנת [[2006]] שר המשפטים [[חיים רמון]] ו[[נשיא בית המשפט העליון]] [[אהרן ברק]] היו חלוקים על זהות השופטים שימונו ל[[בית המשפט העליון]]. גושן היה המועמד היחיד שהיה מוסכם על השניים, ומינויו היה אמור להיות מאושר על ידי הוועדה למינוי שופטים אך לא יצא אל הפועל בשל השעייתו של שר המשפטים עקב פרשת נשיקת החיילת. בסמוך לאחר מכן, עם פרישתו של הנשיא ברק הסיר גושן את מועמדותו. לאורך השנים לימד גושן כפרופסור באוניברסיטה העברית וכפרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות הברית (Columbia, NYU, Yale) ולאחר מכן ב[[הקריה האקדמית אונו|קריה האקדמית קריית אונו]] וב[[אוניברסיטת קולומביה]] כפרופסור מן המניין. היכרותו עם הרשות לניירות ערך החלה באמצע שנות ה-90', כאשר הוא כיהן במשך שלוש שנים כ[[דירקטור]] במליאת [[הרשות לניירות ערך]].
 
בשנת 2016, פרסם גושן יחד עם פרופ' אסף חמדני, מאמר בכתב העת היוקרתי Yale Law Jornal שכותרתו Corporate Control and Idiosyncratic Vision, שנבחר אף הוא לאחד מעשרת המאמרים הטובים ביותר שפורסמו באותה שנה, וגם הוא תורגם לסינית.
בפברואר [[2008]] מונה ליו"ר הרשות לניירות ערך, על ידי שר האוצר [[רוני בר-און]]. לא עבר זמן רב וגושן, אשר נכנס לתפקידו בתקופה של פריחה בשוק ההון, נאלץ להתמודד עם [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]].▼
 
בשנת 2017, פרסם גושן יחד עם פרופ' ריצ'רד סקוייר, מאמר בכתב העת היוקרתי Columbia Law Review שכותרתו Principal Costs: A New Theory for Corporate Law and Governance, שבו פותחה תאוריה חדשה לממשל תאגידי. המאמר נבחר אחד מעשרת המאמרים הטובים ביותר שפורסמו באותה שנה, וגם הוא תורגם לסינית.
 
בשנת 2019, פרסם גושן יחד פרופ' שרון חנס, מאמר בכתב העת היוקרתי New York University Law Review שכותרתו The Death of Corporate Law שגם הוא נבחר לאחד מעשרת המאמרים הטובים ביותר שפורסמו באותה שנה, וגם הוא תורגם לסינית.
 
כמרצה, גושן לימד באוניברסיטה העברית בין השנים 1991-2004 וזכה פעמים רבות בפרס המרצה המצטיין, לרבות מצטיין הרקטור. החל משנת 2004 מונה למרצה מן המניין באוניברסיטת קולומביה ובקריה האקדמית אונו. באוניברסיטת קולומביה גושן זכה בפרס המרצה המצטיין פעמיים (2006, 2019), והוא אחד משלושת המרצים באוניברסיטת קולומביה שזכו להישג שכזה. זכיה בתואר מזכה את המרצה לנאום בטקס הסיום וקבלת התעודות. את נאומו של גושן בטקס הבוגרים בקולומביה בשנת 2019 ניתן לראות ביוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=LcK-w9RL7v4
 
==הוועדה לבחינת אימוץ קוד ממשל תאגידי==
▲בשנת [[2005]] מונה גושן על ידי משה טרי - ראש הרשות לניירות ערך היוצאדאז, לעמוד בראש ועדה לבחינה של אימוץ קוד [[ממשל תאגידי]] בישראל.
בין השנים 2005–2006 עמד גושן בראש הוועדה, שהגישה את מסקנותיה בשנת 2006. בהובלתו של גושן, הדו"ח תמך בהקמת בית משפט "מסחרי" מתמחה ב[[דיני חברות]] ו[[דיני ניירות ערך]], על מנת לפתור במהירות סכסוכים עסקיים ולהתאים את המערכת השיפוטית ל[[שוק ההון]] המתפתח, וגם המליץ על הקמת בית משפט שכזה, כחלק מהמלצות הדו"ח שהגיש לרשות לניירות ערך. כמו כן הוצע להגביר את חובותיהם של [[משקיע מוסדי|משקיעים מוסדיים]] (ארגונים פיננסיים המשקיעים באופן נרחב, דוגמת חברות ביטוח ובתי השקעות, המשקיעים בדרך כלל בקרנות נאמנות וקרנות פנסיה) ולחזק את כוחו של המיעוט להתנגד לעסקאות עם בעל השליטה או נושאי משרה בחברה.▼
מסקנות הדו"ח אומצו על ידי הרשות לניירות ערך בסוף שנת 2006, אולם, בעקבות מחלוקת בין טרי לבין ה[[משנה ליועץ המשפטי לממשלה]], [[דידי לחמן מסר]], עוכב יישומן של המסקנות. למרות העיכוב, אומצו המסקנות בהדרגה ובשנת 2011 עוגן השלב הסופי ביישומן ב[[חקיקה]].▼
▲בין השנים 2005–2006 עמד גושן בראש הוועדה, שהגישה את מסקנותיה בשנת 2006. בהובלתו של גושן, הדו"ח תמךהמליץ בהקמתעל הקמת בית משפט "מסחרי"כלכלי מתמחהשיתמחה ב[[דיני חברות]] ו[[דיני ניירות ערך]], על מנת לפתור במהירות סכסוכים עסקיים ולהתאים את המערכת השיפוטית ל[[שוק ההון]] המתפתח, וגם המליץ על הקמת בית משפט שכזה, כחלק מהמלצות הדו"ח שהגיש לרשות לניירות ערך. כמו כן הוצע להגביר את חובותיהם של [[משקיע מוסדי|משקיעים מוסדיים]] (ארגונים פיננסיים המשקיעים באופן נרחב, דוגמת חברות ביטוח ובתי השקעות, המשקיעים בדרך כלל בקרנות נאמנות וקרנות פנסיה) ולחזק את כוחו של המיעוט להתנגד לעסקאות עם בעל השליטה או נושאי משרה בחברה.
▲כמו כן, הומלץ לחייב את החברות הציבוריות להפעיל בקרות על איכות הדיווח הכספי (מוכר בשם iSOX). מסקנות הדו"ח אומצו על ידי הרשות לניירות ערך בסוף שנת 2006, אולם, בעקבות מחלוקת בין טרי לבין ה[[משנה ליועץ המשפטי לממשלה]], [[דידי לחמן מסר]], עוכב יישומן של המסקנות. למרות העיכוב, אומצו המסקנות בהדרגה ובשנת 2011 עוגן השלב הסופי ביישומן ב[[חקיקה]].
 
==פעולותיו כיו"ר הרשות לניירות ערך==
 
▲בפברואר [[2008]] מונה גושן ליו"ר הרשות לניירות ערך, על ידי שר האוצר [[רוני בר-און]]. לא עבר זמן רב וגושן, אשר נכנס לתפקידו בתקופה של פריחה בשוק ההון, נאלץ להתמודד עם [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]].
גושן קבע לרשות יעד אסטרטגי של הגברת האכיפה בשוק ההון. במסגרת זו הקים את בית המשפט הכלכלי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בהתאם להמלצות הוועדה שבראשה עמד, והעניק סמכות [[אכיפה מנהלית על ידי רשות ניירות ערך|אכיפה מנהלית]] לרשות ניירות ערך. בית המשפט הכלכלי החל לפעול בדצמבר 2010, ושלושה [[שופט]]ים ייעודיים ב[[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב]] נבחרו לדון בתיקים העוסקים בדיני חברות וניירות ערך. בית המשפט הכלכלי הוכתר כהצלחה אדירה. חוק [[אכיפה מנהלית]], המהווה את הרפורמה המשמעותית ביותר בשוק ההון בשנים האחרונות, נכנס לתוקף בתחילת 2011. מכוח חוק זה יכולה הרשות לפתוח בהליכים מינהליים נגד כל הפעילים בשוק ההון בגין הפרות של דיני ניירות ערך ולהטיל עליהם קנסות משמעותיים ואף להרחיקם מעיסוק בתחום שוק ההון. במקביל פיתחה הרשות מערכת ממוחשבת של בקרת מסחר מן המשוכללות בעולם לאיתור עבירות בשוק ההון. מבין החקירות הפליליות המשמעותיות של הרשות, תיזכר בוודאי חקירת בית ההשקעות פסגות, אשר נאלץ לשלם קנס חסר תקדים של 150 מיליון שקל. על מתכונת החוק לאכיפה מנהלית נמתחה ביקורת, מכיוון שהחוק מקנה לרשות סמכויות של חקירה, תביעה, ושיפוט תחת כפיפה אחת. ואולם, ביקורת זו מתעלמת מהעובדה שמתכונת האכיפה המינהלית שאומצה בישראל דומה לנהוג במדינות אחרות בעולם, ומאפשרת ערעור לבית המשפט הכלכלי על החלטת המותב המינהלי. יתר על כן, בשונה ממדינות אחרות בעולם בהן ניתן לפתוח בהליכים מינהליים ופליליים בו זמנית (ארצות הברית, אירופה, ברזיל), בישראל גושן עמד על כך שהחוק לא יאפשר לפתוח בהליכים מינהליים ופליליים במקביל.▼
 
▲גושן קבע לרשות יעד אסטרטגי של הגברת האכיפה בשוק ההון. במסגרת זו הקים את בית המשפט הכלכלי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בהתאם להמלצות הוועדה שבראשה עמד, והעניקויזם שינוי חקיקה מקיף שהעניק סמכות [[אכיפה מנהלית על ידי רשות ניירות ערך|אכיפה מנהלית]] לרשות ניירות ערך. בנוסף, יזם שני שינויי חקיקה בחוק החברות (תיקון 16 ותיקון 17) שנועדו לחזק את כוחם של בעלי המניות מקרב הציבור אל מול בעלי השליטה ולהגן על בעלי אגרות חוב. בית המשפט הכלכלי החל לפעול בדצמבר 2010, ושלושה [[שופט]]ים ייעודיים ב[[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב]] נבחרו לדון בתיקים העוסקים בדיני חברות וניירות ערך. בית המשפט הכלכלי הוכתר כהצלחה אדירה. חוק [[אכיפה מנהלית]], המהווה את הרפורמה המשמעותית ביותר בשוק ההון בשנים האחרונות, נכנס לתוקף בתחילת 2011. מכוח חוק זה יכולה הרשות לפתוח בהליכים מינהליים נגד כל הפעילים בשוק ההון בגין הפרות של דיני ניירות ערך ולהטיל עליהם קנסות משמעותיים ואף להרחיקם מעיסוק בתחום שוק ההון. במקביל פיתחה הרשות מערכת ממוחשבת של בקרת מסחר מן המשוכללות בעולם לאיתור עבירות בשוק ההון. מבין החקירות הפליליות המשמעותיות של הרשות, תיזכר בוודאי חקירת בית ההשקעות פסגות, אשר נאלץ לשלם קנס חסר תקדים של 150 מיליון שקל. על מתכונת החוק לאכיפה מנהלית נמתחה ביקורת, מכיוון שהחוק מקנה לרשות סמכויות של חקירה, תביעה, ושיפוט תחת כפיפה אחת. ואולם, ביקורת זו מתעלמת מהעובדה שמתכונת האכיפה המינהלית שאומצה בישראל דומה לנהוג במדינות אחרות בעולם, ומאפשרת ערעור לבית המשפט הכלכלי על החלטת המותב המינהלי. יתר על כן, בשונה ממדינות אחרות בעולם בהן ניתן לפתוח בהליכים מינהליים ופליליים בו זמנית (ארצות הברית, אירופה, ברזיל), בישראל גושן עמד על כך שהחוק לא יאפשר לפתוח בהליכים מינהליים ופליליים במקביל. במקביל לרפורמות אלו, פיתחה הרשות מערכת ממוחשבת של בקרת מסחר מן המשוכללות בעולם לאיתור עבירות בשוק ההון. מבין החקירות הפליליות המשמעותיות של הרשות, תיזכר בוודאי חקירת בית ההשקעות פסגות, אשר נאלץ לשלם קנס חסר תקדים של 150 מיליון שקל.
 
פרויקטים נוספים בהם עסק גושן במסגרת הרשות כללו: חקיקת חוק שיכניס תחת פיקוח הרשות את תחום זירות המסחר והפורקס; העברת הפיקוח על תחום [[תעודת סל|תעודות הסל]] ממשטר של גילוי (בדומה לאיגרות חוב), למשטר של פיקוח (בדומה לקרנות נאמנות); קביעת חובה, בהמשך להמלצות ועדת גושן, להפעיל בקרות על איכות הדיווח הכספי (מוכר בשם iSOX); הכנת תשתית להקמת גוף עצמאי שייפקח על עבודת הביקורת של רואי החשבון; רפורמה רחבת היקף לשינוי מתכונת הדוחות הכספיים והתקופתיים של החברות הציבוריות בישראל, על מנת לספק לציבור המשקיעים גילוי באיכות גבוהה יותר ובמתכונת נגישה יותר.
שורה 35 ⟵ 45:
מטרה נוספת שקידם גושן היא הכרה עולמית ופתיחת ישראל לשווקים הגלובליים. במסגרת זו נפתח השוק לפעילותם של יועצי השקעות ומנהלי תיקים זרים בישראל, וכך גם השלב האחרון בפתיחת השוק לפעילותן של קרנות נאמנות זרות בישראל נמצא על שולחן ועדת הכספים. ואולם, המהלך החשוב ביותר בתחום זה הוא פעילותו של גושן לגיבושה של הסכמה להכרה הדדית בין ישראל לבין אירופה, שתאפשר לחברות ישראליות לגייס הון בכל מדינות [[האיחוד האירופי]] בהסתמך על התשקיף הישראלי. ישראל היא המדינה הראשונה והיחידה שאושרה בפברואר 2011.
 
בתחילת שנת [[2011]] הודיע גושן כי השלים את היעדים שקבע לעצמו ויסייםוסיים את תפקידו כיו"ר הרשות לניירות ערך במאי אותה שנה.
 
== פרקטיקה ==
▲גושן עסק מעט בייצוג בבית המשפט, ובעיקר העניק שירותי ייעוץ וחוות דעת מקצועיות. גושן צידד בעמדתם של מנהלי חברות הביטוח, עת שהמפקח על הביטוח דאז [[דורון שורר]] ביקש להדיחם מתפקידיהם בגלל פרשת ה[[קרטל]]. במקביל להוראה באוניברסיטה העברית כיהן כחבר מליאת רשות ניירות ערך עד שנת 1997, ואז עבר לכהן כ[[דח"צ]] ב[[בנק דיסקונט]] עד שנת 2002. משנת 2005 גושן שימש כ[[יועץ]] ב[[משרד עורכי דין]] [[גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות']]. בתקופת חקיקת בכר הראשונה, גושן העניק חוות דעת לבנקים הבינוניים - הבינלאומי, מזרחי טפחות, ואיגוד - בה הציג את העמדה שהפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מן הבנקים היא רצויה אך יש לאפשר הקלות לבנקים הבינוניים בתהליך ההפרדה. גושן העניק גם חוות דעת ל[[בנק מזרחי טפחות]] בעניין הפגיעות התחרותיות שיגרמו מכניסתם המיידית של הבנקים הגדולים לייעוץ פנסיוני. כמו כן יעץ גושן לבנק דיסקונט בפרשת הנפקת הזכויות על ידי [[הבנק הבינלאומי]]. בנוסף, ייצג חברת דלק קטנה, סד"ש, שהתנגדה למיזוג חברת דור-אלון עם סונול, בפני בית הדין להגבלים עסקיים. בית הדין אישר את המיזוג אך בעקבות ערעור של [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] על ההחלטה להתיר את מיזוג דור-אלון ו[[סונול]] פסל [[בית המשפט העליון]] את המיזוג.
 
== הוועדה לבחינת חוק ההגבלים העסקיים ==
גושן מונה על ידי שר ה[[תמ"ת]] [[אהוד אולמרט]] לעמוד בראש ועדה לרפורמה ב[[חוק ההגבלים העסקיים]]. הוא הגיש המלצות לגבי שינוי הגדרת "הסדר כובל" שקיים בחוק הישראלי, ואף המליץ להרחיב את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים להתמודד עם "קבוצות ריכוז", כלומר מצב בו יש בשוק מספר חברות מצומצם אשר פועלות בתיאום, וקביעת הוראות לגביה. החלק העוסק בקבוצות ריכוז אומץ בחקיקה.
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/זוהר_גושן"