מצב צבירה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Daniel rainbow (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
קידוד קישורים |
||
שורה 2:
'''מצב צבירה''' של [[חומר]] הוא אחד המופעים שחומר יכול להימצא בו. לרוב החומרים יש ארבעה מצבי צבירה שניתנים לצפייה בחיי היום-יום והם: [[מוצק]], [[נוזל]], [[גז]] ו[[פלזמה (מצב צבירה)|פלזמה]]. קיימים גם מצבי ביניים כגון [[גביש נוזלי]], וכן מצבי צבירה נדירים שמתקיימים בטמפרטורות קיצוניות, למשל [[נוזל-על]] בטמפרטורה קרובה ל[[האפס המוחלט|אפס המוחלט]].
חומר יעבור ממצב צבירה אחד לשני בטמפרטורה מסוימת, הנקראת טמפרטורת מעבר. טמפרטורות המעבר שונות עבור כל חומר. עקב החשיבות הרבה של מצבי הצבירה והמעברים ביניהם בחיי היום-יום, לכל מעבר מצב צבירה שם ייחודי: מעבר ממוצק לנוזל נקרא בלשון המקצועית [[התכה]] (ולא "המסה"){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/2012/02/14/
טמפרטורת המעבר בין המצבים תלויה גם בסוג החומר אך גם ב[[לחץ]]. בדרך כלל לחץ גבוה יותר יעלה את טמפרטורת המעבר, אך לא תמיד. דוגמה בולטת למקרה ההפוך היא [[האנומליה של המים|התכה של קרח]]. את הקשר בין מצבי הצבירה השונים, לחץ וטמפרטורה אפשר לצייר ב[[דיאגרמת פאזות]].
שורה 13:
* '''[[נוזל]]:''' מולקולות החומר אינן מסודרות אבל הרווח ביניהן קטן. תנועת המולקולות אינה רבה כמו בגז, אבל אינה מעטה כמו במוצק.
* '''[[גז]]:''' המולקולות אינן צמודות (ישנו ריק ביניהן) והן נעות בחופשיות. גז, בדומה לנוזל, מסוגל לזרום, ואינו מתנגד לשינוי בצורתו. בניגוד לנוזל, לגז אין נפח קבוע, והוא נוטה להתפשט כדי למלא את כל הנפח שהוקצב לו.
* '''[[פלזמה (מצב צבירה)|פלזמה]]:''' חלק או כל האלקטרונים שבחומר מתנתקים ממנו והמולקולות הופכות להיות [[מטען חשמלי|טעונות חשמלית]]. מבחינה מכנית, פלזמה מתנהגת כגז - אינה שומרת על נפח קבוע וממלאת את הכלי המכיל, אך היא מוליכה חשמל,
== דיאגרמת פאזות ==
| |||