החלוץ (אונייה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לקריאה נוספת: הרחבה |
מ ניסוח |
||
שורה 31:
|שטח המפרשים=
|הנעה=מנוע דיזל 75 כוחות סוס
|צורת הנעה=
|כמות הדלק=
|מתקני התפלה=
שורה 41:
|מוטו=
|הוצאה משירות=פברואר 1921}}
'''"החלוץ"''' נחשבת להיות "הספינה העברית" הראשונה של היישוב, בשל היותה – ככל הנראה – הספינה הראשונה שנעשה ניסיון לרכוש אותה בכספי מוסד של היישוב העברי בתחילת שנות העשרים של המאה ה־20. ניסיון הרכישה לא צלח בסופו של דבר, אך הספינה הופעלה בידיים פרטיות והובילה משאות ונוסעים בין נמלי מזרח הים התיכון כשהיא מניפה [[דגל עברי]] מדצמבר 1919 עד טביעתה בחוף [[יפו]] בפברואר 1921.{{הערה|קובי כהן הטב, המהפכה הימית, עמ' 91.}} שמה ניתן לה על שם [[תנועת החלוץ]].
== היסטוריה ==
סיפורה של "החלוץ" החל לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר "הכבישים היו משובשים, הרכבת לא פעלה והובלת סחורות ותוצרת חקלאית מ[[יפו]] ל[[חיפה]] הייתה קשורה בהוצאות רבות".{{הערה|קטינקא, מאז ועד הנה, עמ' 247}} בשל המצב רכשו שלושה שותפים יהודים מתל אביב - [[אברהם ליפשיץ]], משה בן ציון–ספיר ולוי בורשטין, ספינת מפרש ערבית (מרכב), הסבו אותה לספינת מנוע בהספק כשלושים [[כוח סוס|כוחות סוס]] והכשירו עליה שני חדרים לנוסעים.{{הערה|קטינקא, מאז ועד הנה, עמ' 247; קובי כהן־הטב, המהפכה הימית, עמ' 61-60.}} בפעם הראשונה דווח על הספינה בעיתון [[הארץ]] ביום 17 בדצמבר 1919: "אניה עברית פרטית. הגיעה לחופנו אניה קטנה בת 100 טון של מר ליפשיץ ושות'. האניה מהלכת בין יפו ל[[אלכסנדריה]] ומשמשת לנוסעים ולמשא".
הספינה נקנתה מאנשי העסקים ליפשיץ ושותפיו בהסדר רכישה של מקדמה והתחייבות כספית. לאחר שהוחלף מנועה הקטן במנוע דיזל 75 כ"ס נגררה "החלוץ" על ידי פועלים ערבים מחולות חוף חיפה אל הים, והפליגה אל טקס השקתה ב[[נמל יפו]] בנוכחות נכבדי היישוב ובראשם [[מאיר דיזנגוף]].
|