סוציולוגיה של הדת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←רקע כללי: הוספה מתוך הערך חילון |
|||
שורה 15:
התיאורטיקנים הקלאסיים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, התעניינו במיוחד בדת ובהשפעותיה על החברה. בין הוגי דעות אלה היו אמיל [[דירקהיים]], [[מקס ובר]] ו[[קרל מרקס]]. התפישות של הוגים אלו, בדומה ל[[אפלטון]] ו[[אריסטו]] מתקופת יוון העתיקה והפילוסופים הנאורים מהמאות ה-17-19, ממשיכות להיות רלוונטיות גם כיום. בין הסוציולוגים הבולטים של הדת של ימינו ניתן למנות את [[פיטר ברגר]], רונדי סטארק ורוברט וות'נו.
בקהילה המדעית, בראשיתה של המאה ה-19, שלטה הסברה כי האמונה הדתית תעלם תוך כדי תהליכי הקידמה שעוברת הציביליזציה. הטענה הייתה כי האנושות עוברת מחשיבה המתאפיינת בביטויים מאגיים ומיסטיים, לקודים ומערכות חשיבה המאורגנים סביב הנחות לוגיות, שיטתיות-מדעיות. תאורטיקנים רבים כדוגמת [[קארל מרקס]], [[גאורג זימל]], [[אדוארד טיילור]], [[אמיל דורקהיים]] ו[[מקס וובר]], תיארו את הדת, בשל כך, כמצע של אמונות טפלות, מיתולוגיות, קסמים, מאגיה וכישוף. בהמשך התגבשה תאוריה זו לכדי [[פרדיגמה]] מובילה, על פיה, יחד עם (ואולי בעקבות) תהליכי [[מודרניזציה]] כדוגמת [[רציונליות|רציונליזציה]], [[תיעוש]], [[ביורוקרטיה|בירוקרטיזציה]], התמחות ו[[עיור]], החוויה המודרנית מכילה בתוכה גם תהליכי '''[[חילון]]'''.
החל משנות ה-70 של המאה ה-20, וביתר שאת בשנות ה-80, בלטו לעין התפתחויות חברתיות ופוליטיות אשר הראו כי בזירה הציבורית והפוליטית פועלים כוחות דתיים חזקים. המחקר ה[[סוציולוגיה|סוציולוגי]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגי]] החל להצביע על פריחתם של [[כת|כתות]], תנועות, ארגונים וקהילות [[דת|דתיות]] חדשות, וכן על הקצנה גוברת והולכת של זרמים בתוך הדתות המונותאיסטיות כתגובה ל[[מודרניזם|מודרנה]]. זאת ועוד, מחקרים הראו, למשל, כי בארה"ב אחוז המבקרים בכנסייה נשאר יציב ב-40 השנים האחרונות. באפריקה ובאמריקה הלטינית, שיעור המשתייכים לכנסייה גדל בצורה ניכרת. כיום עומד מספר הנוצרים באפריקה על כ- 200 מליון מאמינים, בהשוואה ל- 10 מליון בלבד ב- 1900.
התפתחות משמעותית נוספת היא הפיכתה של האיסלם לדת עולמית גדולה, עם השפעה ניכרת גם על מאמינים במערב.
לאור הממצאים הללו, ההנחה כי העולם נמצא במגמה של חילון
מידת יכולת הניבוי של תהליכים חברתיים היא סוגיה מרכזית בסוציולוגיה של הדת וניתן לראות דעות סותרות בקרב הסוציולוגים. בזמן שסוציולוגים רבים ניבאו עלייה בדתיות היו כאלה שטענו כי "אלוקים מת".
| |||