על-סגול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשפכים
שורה 1:
=== '''היי ילד בכיתה ו אין כאן את התשובה שאתה מחפש !''' ===
[[קובץ:EM Spectrum Properties edit.svg|ממוזער|330px|קרינת '''על-סגול''' - האזור הדהוי בסגול כפי שמיוצג [[הספקטרום האלקטרומגנטי|בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית]]]]
קרינת '''על-סגול''', קרינה '''על-סגולה''', או קרינה '''אוּלְטְרָה סגולה''' (ידועה גם כקרינת '''UV'''; [[ראשי תיבות]] של "Ultra-violet"), היא [[קרינה אלקטרומגנטית]], בעלת [[אורך גל]] קצר מזה של [[אור]] נראה, אולם ארוך מזה של [[קרני רנטגן|קרינת רנטגן]] רכה. פירוש השם "אולטרה סגול" הוא "מעבר לסגול" (ultra בלטינית - "מעבר"); [[סגול]] הוא ה[[צבע]] בעל אורך הגל הקצר ביותר בטווח אורכי הגל של האור הנראה. חלק מאורכי הגל העל-סגולים נקראו בעבר "אור שחור", משום שאינם נראים ל[[עין אנושית|עין האנושית]].
[[קובץ:Fluorescent minerals hg.jpg|ממוזער|[[פלואורסצנציה]] - [[מינרלים]] [[פלואורופור|פלואורסצנטיים]] פולטים [[אור נראה]] כאשר נחשפים לאור על-סגול]]
 
==גילוי קרינת על-סגול עדיין אין==
אור "אולטרה סגול" (UV) פירושו אור ש"מעבר לסגול" (מלטינית אולטרה, "מעבר"), סגול הוא צבע בעל התדר הגבוה ביותר של האור הנראה. לאולטרה סגול יש תדר גבוה יותר מהתדר של האור הסגול, ולכן אורך גל קצר יותר מאשר לאור סגול.
 
שורה 10 ⟵ 11:
רייטר קרא לאור הזה "קרני חמצון" (בגרמנית: de-oxidierende Strahlen) כדי להדגיש תגובתיות כימית ולהבדיל אותם מ"קרני חום", שהתגלו על ידי [[ויליאם הרשל]] שנה קודם לכן, בקצה השני של הספקטרום הנראה. המונח הפשוט יותר "קרניים כימיות" אומץ זמן קצר לאחר מכן, ונשאר פופולרי לאורך המאה ה -19, אם כי חלק מהמדענים טענו כי קרינה זו שונה לחלוטין מאור נראה. המונחים "קרניים כימיות" ו"קרני חום" הומרו בסופו של דבר לטובת קרינה אולטרה-סגולה ואינפרה-אדומה בהתאמה<ref>{{cite book|last1=Beeson|first1=Steven|last2=Mayer|first2=James W|title=Patterns of light: chasing the spectrum from Aristotle to LEDs|publisher=Springer|location=New York|isbn=978-0-387-75107-8|page=149|chapter=12.2.2 Discoveries beyond the visible|date=2007-10-23}}</ref>.
 
==סוגי קרינת על-סגול עדיין==
קרינת על-סגול נחלקת ל'''על-סגול קרוב''' (אורך גל של 380 עד 200 [[נאנומטר]]) ול'''על-סגול קיצוני''' (200 עד 10 נאנומטר). כשדנים בהשפעת הקרינה העל-סגולה על בריאות האדם ועל הסביבה, טווח אורכי הגל בעל-סגול מחולקים לעיתים קרובות ל-'''UV-A''' (אורך גל של 380 עד 315 נאנומטר; נקרא גם "אור שחור" או UV גל ארוך), '''UV-B''' (אורך גל של 315 עד 280 נאנומטר; נקרא גם UV גל בינוני), ו-'''UV-C''' (מ-280 עד 10 נאנומטר; נקרא גם UV גל קצר או "קוטל חיידקים").
 
שורה 17 ⟵ 18:
[[השמש]] פולטת קרינה בתחומי UV-A, UV-B ו-UV-C, אולם בשל הספיגה ב[[שכבת האוזון]] ב[[אטמוספירה]], 99% מהקרינה העל-סגולה המגיעה לפני-השטח של כדור-הארץ היא UV-A.
 
==השפעות על בריאות האדם עדיין==
===השפעות מזיקות===
כשהעור מראה סימני אדמומיות ("הישרפות") זוהי תוצאה של כווייה, הנוצרת בעקבות כמות מסוימת של קרינה המגיעה לעור.
שורה 41 ⟵ 42:
קרינה זו יכולה להוות סיכון להתפתחות [[קטרקט]]{{הערה|https://www.tnuda.org.il/השלכות-בריאותיות/השלכות-בריאותיות-של-חשיפה-לקרינה-על-סגולה-uv-ultraviolet-light }}.
 
===השפעות מועילות עדיין===
[[קובץ:RBC Visa UV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום על סגול - דמות הציפור המופיעה על [[כרטיס אשראי]] רק בעת חשיפה לאור על סגול, כאמצעי לזיהוי כרטיסים [[זיוף כספים|מזויפים]]]]
השפעה חיובית של אור על-סגול היא ייצור של [[ויטמין D]] בגוף. מחקר שנערך ב-2002 בידי ויליאם ב. גרנט מעלה את הטענה כי מקרי מוות מסרטן רבים נגרמים בשל [[מחסור בוויטמין D]] הנובע מחשיפה לא מספיקה לקרינת UV-B. כאשר קרינת UV-B פוגעת בעור היא הופכת את ה[[כולסטרול]] שבעור לו[[ויטמין]] D<sub>3</sub>.
שורה 58 ⟵ 59:
רוב בני האדם לא מסוגלים לראות אור על סגול היות שעדשת העין לא קולטת את רוב האור באורכי גל מתחת ל-380 ננומטר. ידוע על מקרים רבים בהם אנשים לאחר ניתוח [[קטרקט]], הצליחו לראות אור על סגולי באורכי גל עד 300 ננומטר{{הערה|http://www.komar.org/faq/colorado-cataract-surgery-crystalens/ultra-violet-color-glow/}}{{הערה|https://petapixel.com/2012/04/17/the-human-eye-can-see-in-ultraviolet-when-the-lens-is-removed/}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://petapixel.com/2012/04/17/the-human-eye-can-see-in-ultraviolet-when-the-lens-is-removed/|כותרת=The Human Eye Can See in Ultraviolet When the Lens is Removed|אתר=petapixel.com|תאריך_וידוא=2019-08-28}}}}.
 
==[[אסטרונומיה]] עדיין==
ידוע כי עצמים חמים מאוד מפיקים קרינה על-סגולה רבה (למשל האזור סביב ל[[חור שחור]]{{הערה|https://www.technion.ac.il/2014/06/הפרעות-אכילה-של-חור-שחור/ }}).
 
שורה 68 ⟵ 69:
* [[צילום על-סגול]]
 
==עולם החי עדיין==
חיות רבות ושונות ניחנות ביכולת ראיית על-סגול, ביניהם [[חרקים]] רבים. ה[[דבורה (חרק)|דבורים]], למשל, רואות בתחום העל-סגול הקרוב. פרחים רבים התלויים בחרקים להאבקה מנצלים עובדה זו, וצבועים בצבעי על-סגול עזים, המושכים את הדבורה אל אבקני הפרח.
 
שורה 77 ⟵ 78:
ישנם אלמוגים המאירים בצורה [[פלואורסצנציה|פלואורסצנטית]] תחת הקרנה של אור על-סגול. צלילות לילה ספורטיביות נעזרות בפנס מתאים כדי לראות את התופעה.
 
==שימושים עדיין==
[[קובץ:Black light theatre Prague HILT 05.jpg|ממוזער|מופע תאטרלי בתאורה אולטרה סגולה. הקרינה האולטרה סגולה אינה נראית לעין, אך גורמת לאפקט פלואורסצנטי. התוצאה המרשימה היא דמויות בוהקות בתוך חושך מוחלט.]]
לאור על-סגול שימושים רבים ושונים:
שורה 115 ⟵ 116:
ה[[חלבון]] [[חלבון פלואורסצנטי ירוק|GFP]] ונגזרותיו הם כלי שימושי מאוד בעולם [[ביוטכנולוגיה|הביוטכנולוגיה]]. ה-GFP מאיר [[פלואורסצנציה|פלואורסצנטית]] בתחום [[הספקטרום הנראה]]{{הערה|GFP מאיר ספציפית בירוק-GREEN, קיימות נגזרות של חלבון זה, המאירות בצבעים אחרים.}} תחת הארה באור [[על סגול]]. בעזרתו ניתן לסמן, לראות ולחקור חלבונים ומבנים שהם יוצרים, שמצד עצמם אינם מאירים.
 
==היסטוריה עדיין==
זמן קצר לאחר שהתגלהתגלה האור ה[[תת אדום|תת-אדום]], הפיזיקאי הגרמני [[יוהאן וילהלם ריטר]] החל לחפש קרינה בקצה השני של הקשת, באורכי הגל הקצרים שמעבר לסגול. ב-[[1801]] הוא השתמש ב[[כלוריד כסף]], חומר הרגיש לאור, כדי להראות שישנו אור בלתי-נראה מעבר לסגול. הוא קרא לאור זה "קרניים כימיות".
 
==ראו גם עדיין==
* [[מדד קרינה אולטרה סגולה]]
* [[תת אדום]] (אינפרה אדום)